על רקע הדיווחים שהוא סגר את הצטרפותו לאינטר מיאמי, לואיס סוארס התראיין השבוע לאתר האורוגוואי "ספורט 890" אחרי שנפרד מהקהל של גרמיו. החלוץ, שסיפר לאחר משחק הבית האחרון שלו כי הוא "מרגיש כאבים וצריך לנוח", חשף פרטים מהממים על ההתמודדות עם הדלקת בברכו הימנית.
"בחלק החיצוני של הברך יש לי מתח שנשאר לי מהניתוח שעברתי ב-2020. בשלב האחרון של השיקום פרצה מגפת הקורונה, נאלצתי לבצע תרגילים באופן עצמאי ולא הצלחתי ליישר את הברך עד הסוף. בחלק הפנימי יש לי שחיקת סחוס, שיוצרת פגיעה בעצם", סיפר סוארס.
"בעצם מה שאני מרגיש זו דקירה בלתי פוסקת בברך. למזלי לא נוצרת לי ציסטה, כי אז לא הייתי מסוגל להזיז אפילו אותה, אבל היא נתקעת לי ואני לא מצליח לכופף אותה", המשיך האורוגוואי. "יום לפני כל משחק אני נוטל שלושה כדורים ושעה לפני המשחק מזריקים לי וולטרן. בלי זה, אני לא יכול לשחק. בגלל זה אני צולע".
סוארס הסביר את החששות שעליהם דיבר עם סיום דרכו בגרמיו: "עכשיו אני מסוגל לסבול את הדלקת, אבל אני חייב לחשוב שאולי בעוד חמש שנים אני לא אהיה מסוגל לשחק קט-רגל עם חברים. האמת היא שהצעדים הראשונים בבוקר כואבים לי מאוד. מי שרואה אותי חושב שזה בלתי אפשרי שאעלה לשחק. הבן שלי מבקש ממני לשחק איתו - ואני לא מסוגל".
דבריו של סוארס מדהימים הרבה יותר כשמכניסים למשוואה את הנתונים האדירים שסיפק בשנה שלו בגרמיו, למרות כאבים עזים כל כך בברך. ב-52 הופעות במדי הקבוצה מפורטו אלגרה בכל המסגרות, החלוץ שיחגוג 37 בעוד כחודש וחצי כבש 27 שערים ובישל עוד 17. הוא אחד מארבעת המועמדים לפרס שחקן השנה בברזיל.
סביר להניח שאחרי עוד שנה אחת במיאמי לצד חברו הטוב ליאו מסי, ושני האקסים הנוספים של ברצלונה - סרחיו בוסקטס וג'ורדי אלבה, אחד החלוצים הגדולים ביותר בעשור וחצי האחרונים יתלה את הנעליים. לנו נותר רק לנצל את הרגעים שנותרו.