דרקו מיליצ'יץ' הוא אחד ממקרי הקיצון של פוטנציאל NBA שמתרסק. שחקן הפנים הסרבי נבחר במקום השני בדראפט 2003 - אחרי לברון ג'יימס ולפני כרמלו אנתוני, כריס בוש ודוויין ווייד - אבל לא הצליח לממש אפילו אחוז מההבטחה בתשע עונותיו בליגת הכדורסל הטובה בעולם. בקיץ 2014 הודיע על פרישה, לאחר מכן עמד לחזור ואז התחרט ופתח בקריירת קיקבוקסינג לא מוצלחת במיוחד, לפני שנעלם מהתודעה והחל לעבוד בחווה שלו.
בריאיון ל"גאזטה" היווני, התוודה מיליצ'יץ' בן ה-38: "הרבה אנשים יספרו לכם סיפורים עליי ומה הייתי צריך לעשות בקריירה שלי, אבל אף אחד לא מבין מה עברתי ב-NBA. זו הייתה התקופה הכי קשה בחיי. כשהייתי בן 16-17, לא יכולתי לדמיין שהכדורסל יהפוך לסיוט הכי גדול שלי. הייתי כוכב אירופי וחשבתי שאני מתת שמיים. נקלעתי לקרבות, השתכרתי לפני אימונים וירקתי על אנשים, אבל למעשה ירקתי על עצמי. המטרה שלי לא הייתה לרצות אחרים, אלא את האגו שלי".
מיליצ'יץ' המשיך: "יש אנשים בחיים שנותנים לך הזדמנות, יש כאלה שאוהבים אותך וכאלה שלא. הבעיה הכי גדולה שלי באמריקה הייתה שניסיתי להבין למה אני לא מצליח. במקום להסתכל במראה, הסתכלתי על האנשים סביבי וחשבתי שהם מנסים לפגוע בי. חשבתי שאני מושלם, אבל דפקתי את עצמי. רק דיברתי, כל הזמן דיברתי. אם הייתי עובד קשה במקום לדבר, עדיין הייתי משחק כדורסל היום. להגיע ל-NBA היה צעד גדול בקריירה שלי. הייתי ילד ורציתי להתנגח עם כולם. חשבתי שאני הכי חכם, הכי מוכשר. שאני לא יכול להיכשל. הגעתי לקבוצה אלופה ולא כיבדתי אף אחד, הייתי ההפך ממה שציפו ממני. האשמתי את כל העולם. זו הייתה חוויה כואבת עבורי".
כדוגמה נתן את הסיפור של בן וואלאס האגדי, עליו צחק כשהחטיא מהקו: "לעגתי לאנשים שלא הייתי אמור ללעוג להם. בדטרויט הייתי על הספסל וצחקתי על וואלאס בגלל אייר-בול מקו העונשין. אמרו לי לא לצחוק, שהוא אולסטאר, אבל עניתי להם: 'איזה מן כוכב הוא אם הוא לא מסוגל לקלוע מהקו'. שנתיים לאחר מכן גם אני התחלתי להחטיא עונשין. וואלאס הוא אחד הפועלים הכי גדולים שפגשתי, ואני הקטן צחקתי עליו. ככה אלוהים מעניש אותך כשאתה יהיר".
על כך שהגיע שיכור לאימוני דטרויט ונקלט על ידי איגור קוקושקוב שהיה אז עוזר המאמן: "הוא תפס אותי וצעק 'לך תזדיין, אתה מסריח מאלכוהול'. לא היה אכפת לי, לא הזיז לי שאני שיכור. יצאתי ממועדון ב-7 בבוקר ובאתי לאימון ב-9. רציתי להוכיח להם שהם טועים שלא נותנים לי לשחק. הייתי בן 18, הצטרפתי לאלופת ה-NBA והופעתי שיכור לאימונים. עשיתי הכול לא נכון".
על ימיו במינסוטה והסכסוך עם קווין לאב: "ראיתי שם אנשים שהתעסקו בסטטיסטיקה, הם הסתכלו על מספר הנקודות והריבאונדים. לא עניין אותם אם הקבוצה מנצחת או מפסידה, ולא האמנתי למה שאני רואה. ביקשו ממני להתנצל בפני קווין. על מה? הוא סתם בכיין. הסברתי לג'נרל מנג'ר שאני מבין שהוא שחקן חשוב ושהוא אולסטאר, אבל אני לא יכול לקבל את זה שאדם מאושר מזה שיש לו 20 נקודות ו-15 ריבאונדים כשהקבוצה מפסידה".