וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עולם חדש וטוב: דירוג העוצמה של קבוצות ה-NBA, מקומות 1-15

24.10.2023 / 13:00

וומבניאמה יציב אתגר מסוג שהליגה טרם הכירה, כריס פול ינסה להשתלב בתוך יקום מקביל והחיבור בין לילארד ליאניס עשוי להשאיר את כולם מאחור. דירוג העוצמה מגיע לחלקו האחרון, כולל הקבוצות הבכירות ששינו את פניהן, הכוכבים שעלולים לאבד סבלנות והמבחנים של לברון ויוקיץ'

חגיגות האליפות של דנבר נאגטס בעיר הולדתו של ניקולה יוקיץ' בסרביה/מתוך טוויטר

הגענו לחלק השני והאחרון של פרוייקט פתיחת העונה הלא חגיגי של ה-NBA, שבעיקר מקווה לספק קצת הסחת דעת ואסקפיזם בריא. כזכור, מדובר בדירוג עוצמה שמשלב באופן סובייקטיבי לחלוטין בין איכות ואטרקטיביות של קבוצות. הצמרת השנה כוללת שורה של מועמדות לגיטימיות לאליפות שרובן ביצעו שינויים משמעותיים בקיץ ולכן הן מסקרנות מאוד. נגיע אליהן בהמשך, אך נתחיל עם איש השעה.

לחלק א' של הדירוג

15. סן אנטוניו ספרס

סן אנטוניו אולי תהיה אחת מחמש הקבוצות החלשות בליגה בעונה הקרובה, אך היא גם אחת מחמש הקבוצות שיעוררו את העניין הרב ביותר בעונה הרגילה. והכל בזכות חד קרן אחד. ויקטור וומבניאמה הוא אחד השחקנים המסקרנים ביותר שאי פעם הגיעו ל-NBA, אין שום דבר שדומה לו. שחקן בגובה 2.24 מטר (לפחות) עם חושים הגנתיים מחודדים, זריזות של שחקן חוץ, פוטנציאל גבוה לקליעה מבחוץ ויכולת ליצור לעצמו ולאחרים מצבי זריקה זה משהו שנתקלים בו פעם בחיים. וומבי כבר סיפק מספרים של שחקן מוביל באירופה בזמן שברור שהוא רק מתחיל לגרד את הפוטנציאל שלו, ובמשחקי ההכנה כבר נראה שלם ומרהיב יותר. זה יכול להתרסק, יותר מדי הבטחות גדולות התרסקו בשנים האחרונות, אבל בתחושה הראשונית גם האופי שלו מיוחד.

שאר סן אנטוניו מעניינת בעיקר באופן בו השחקנים והשיטה יתאימו לקבוצה שתיבנה בשנים הבאות סביב וומבי. הוא יפתח את קריירת ה-NBA שלו כפאוור פורוורד לצד זאק קולינס המגוון, ויהיה עוד אחד משחקני הפרי סייפטי ההגנתיים, רק עוד יותר גדול. שחקני הכנף דווין ואסל וקלדון ג'ונסון הם המניות הבטוחות בסגל של הספרס, שניהם חתומים לטווח ארוך ומתאימים לשחק לצד שחקן פנים דומיננטי. שאר הסגל עמוס בצעירים מגוונים שינסו להוכיח לגרג פופוביץ' שהם יכולים להיות חלק מעתיד הקבוצה. פופ, ששנים מדברים על הפרישה הקרובה שלו, יקבל הזדמנות לגדל עוד אחד מהכישרונות הגדולים ביותר שהגיעו לליגה, ומסקרן לראות איך יבנה סביב וומבי קבוצה שונה מכל מה שבנה עד היום.

ויקטור וומבניאמה, שחקן סן אנטוניו ספרס. רויטרס
שונה מכל דבר שפופוביץ' מכיר. וומבניאמה/רויטרס

14. אוקלהומה סיטי ת'אנדר

תהליך הבנייה הנצחי של OKC ספג בעונה שעברה מכה קשה: שיי גילג'ס אלכסנדר נהיה טוב מדי. שג"א הפך לאחד הסקוררים המובילים בליגה, נבחר לחמישייה הראשונה של העונה והוביל את הת'אנדר לטורניר הפליי-אין. יחד עם ג'וש גידי המבריק, לו דורט הקשוח והרוקי היעיל ג'יילן וויליאמס נוצרה אחת הרביעיות המבטיחות בליגה, שהסתדרה גם בלי סנטר של ממש. השנה יתווסף הסנטר: צ'ט הולמגרן, שהיה פצוע בעונה שעברה, ייחשב לרוקי השנה. מדובר בגבוה עם קליעה טובה ונוכחות בצבע, שהיה נחשב לחד קרן אלמלא וומבניאמה שגדול יותר ומוכשר יותר. הולמגרן נראה די מוכן ל-NBA והנוכחות שלו תהיה תוספת כוח משמעותית לקבוצה הצעירה של מארק דייגנולט שכבר ניצחה 40 משחקים בעונה שעברה. העתיד של OKC כבר כאן, היא מוכנה לעשות רעש.

סם פרסטי יג'נגל השנה בין בניית קבוצת פלייאוף לגיטימית לבין המשך הבנייה לעתיד. ל-OKC יש עדיין כמה עשרות בחירות בשני הסיבובים בשנים הקרובות. מה פרסטי יעשה עם כל הבחירות האלה? זו שאלה טובה, כי כבר מתחיל להיגמר לו המקום. כבר עכשיו יש לת'אנדר 9-10 צעירים שראויים לדקות, כולל שחקן השנה השנייה המעניין עוסמאן דיינג והרוקי קייסון וואלאס, לצד כמה וותיקים שישמחו להזדמנות לתרום, כולל וסיליה מיציץ' שמסקרן לראות איך ישתלב בליגה. רוב הצעירים עדיין עם חוזי רוקי ולא כולם יוכלו לקבל הארכות, מה שאולי יגרום לפרסטי לחפש טריידים על חלק מהם בשנים הקרובות. אבל בינתיים ניתן פשוט ליהנות מהסיטואציה המבטיחה ב-NBA כרגע.

13. סקרמנטו קינגס

למרות שהייתה הפתעת העונה שעברה, סיימה שלישית במערב והפסידה לגולדן סטייט רק במשחק 7, מעטים מתייחסים לקינגס כקבוצת צמרת אמיתית. סיבה מרכזית לכך היא שבעונה שעברה הקבוצה של מייק בראון נהנתה מבריאות חריגה, בלי אף פציעה של שחקן משמעותי, וקשה להאמין שזה יחזור על עצמו. אבל כדאי לשים לב גם לכך ששמונת השחקנים הבכירים ממשיכים בקבוצה וחמישה מהם בני 25 ומטה, כך שמדובר בקבוצה די צעירה שיש לה לא מעט מקום לשיפור. המועמד המרכזי לקפיצת מדרגה הוא שחקן השנה השנייה קיגן מארי, שיש לו הרבה יותר מה להציע חוץ מלהיות מומחה שלשות.

הצמד דיארון פוקס ודומנטאס סאבוניס הפך בעונה שעברה לאחד מצמדי הפיק נ' רול הטובים בליגה. בראון בנה סביבם התקפה עם הרבה קליעה ותנועה ללא כדור, תוך ניצול יכולת המסירה הנהדרת של סאבוניס, בדרך להתקפה הטובה בליגה. שני המצטרפים המרכזיים הקיץ הם שחקנים שיוכלו להשתלב בקלות בסגנון. כריס דוארטה הוא שחקן כנף מגוון ויעיל שלא מצא את מקומו באינדיאנה, סשה וזנקוב היה השחקן הבולט באירופה בעונה שעברה ועשה את הרוב הגדול של העבודה שלו ללא הכדור. מונטה מקנייר, שנבחר למנהל העונה שעברה בליגה, מתבסס על המשכיות וחיזוקים מקומיים. עדיין קשה לראות את סקרמנטו כקבוצה ששווה יותר מסיבוב ראשון, בעיקר כי ההגנה לא מספיק טובה ואין לה יותר מדי כלים להשתפר שם, אבל השנה אף אחד כבר לא יזלזל בקינגס.

שחקן סקרמנטו קינגס דיארון פוקס. רויטרס
קבוצת צמרת אמיתית? זה הזמן של הקינגס להוכיח את זה. דיארון פוקס/רויטרס

12. לוס אנג'לס קליפרס

קוואי לאונרד בריא הוא, כנראה, עדיין אחד השחקנים הטובים בעולם, בטח בפלייאוף. בשבע השנים האחרונות הוא סיים פלייאוף בריא רק פעמיים, ובאחת מהן הוביל את הקבוצה שלו לאליפות. בעונה החולפת, בפעם השלישית בשבע השנים האלה, הוא נפצע בעיצומה של סדרה שהוא פתח נהדר. אי אפשר לבנות עליו, אבל גם אי אפשר להתעלם ממנו. את העונה הזו גם קוואי וגם פול ג'ורג' פותחים כשירים, וזה אירוע נדיר. זה לא אומר שום דבר על מה שיקרה באפריל ובמאי, אבל זו תזכורת לכך שהקליפרס עורבים, מקווים לעוד הזדמנות אמיתית אחת אחרי שבעטו בשורה של דליים בהזדמנות שהייתה להם בבועה.

הקבוצה מסביב לקוואי ו-PG13 עמוסה בשחקני משנה ראויים. ראסל ווסטברוק השתלב טוב בעונה שעברה, איביצה זובאץ וטרנס מאן ביצעו קפיצת מדרגה ומחפים על ירידה ביכולת של כמה מהוותיקים, יש גם שדרה של צעירים מעניינים כמו בונז היילנד, קניון מרטין ג'וניור וברנדון בוסטון. טיירון לו הוא מאמן טוב והכיסים של סטיב באלמר נטולי תחתית. הקליפרס ניסו להשיג בקיץ את ג'יימס הארדן, אבל כנראה לא מוכנים לשלם עליו מחיר של סופרסטאר. לא בטוח שהאיחוד השלישי של ראס והארדן זה מה שהקבוצה הזאת צריכה, אולי יותר הגיוני שלורנס פרנק ישתמש בחוזים הגמורים ובצעירים שיש לו כדי להביא שחקני משנה משודרגים. בינתיים העניין המרכזי בעונה הרגילה הוא שטיי לו מתכנן הרכב נמוך עם מאן בחמישייה, הרכב שיש בו הרבה יכולת חדירה ומסירה. מוגזם לצפות לכדורסל אטרקטיבי מהקליפרס, אבל אולי ראס ומאן יוסיפו אנרגיות שהיו חסרות בעבר.

11. מיאמי היט

פט ריילי העביר את הקיץ בניסיון עקר לצרף את דמיאן לילארד למיאמי. למה ריילי כל כך התאמץ לבצע מהלך כל כך גדול בקבוצה שהגיעה לגמר פעמיים בארבע השנים האחרונות (והייתה במרחק זריקה משלוש פעמים)? סיבה מרכזית לכך היא שג'ימי באטלר כבר לא מסוגל לסחוב פלייאוף שלם כסקורר בכיר. הוא היה מדהים בסיבוב הראשון מול מילווקי, אך נחלש משמעותית ככל שהפלייאוף התקדם. באטלר כבר בן 34 וזקוק למישהו שייקח ממנו חלק מהעול ההתקפי. בסגל הנוכחי מי שיכול לנסות הוא טיילר הירו, ששמע כל הקיץ שמנסים להעביר אותו ואף קבוצה לא ממש מתעניינת, ואולי זה דווקא ייתן לו תמריץ להוכיח מה הוא מסוגל התקפית.

מיאמי איבדה בקיץ כמה שחקנים שהיו חשובים בפלייאוף, אבל יש לאריק ספולסטרה תחליפים. ג'וש ריצ'ארדסון חוזר למקום היחיד בו הצליח, ובסגל יש שורה של צעירים שמגיעה להם הזדמנות, כולל הרוקי המגוון היימה הקז. יהיה מעניין לראות איך קיילב מרטין יגיב לפלייאוף הנהדר ששיאו בסדרה המופלאה מול בוסטון, האם זו קפיצת מדרגה או הבלחה רגעית. אז יש תקווה לשיפור פנימי, אבל לא כזה שאמור להספיק לשחזור הפלייאוף שעבר, לא כל עוד באטלר מתגלה כאנושי מדי. עוד לפני הפלייאוף, מיאמי תנסה לוודא שהיא לא מסתבכת הפעם בעונה הרגילה, אחרי שכמעט הודחה מהפליי-אין בשנה שעברה.

ג'ימי באטלר, מיאמי היט. Mike Ehrmann, GettyImages
קשה להאמין שהפלייאוף האחרון שלו ניתן לשחזור. ג'ימי באטלר/GettyImages, Mike Ehrmann

10. דאלאס מאבריקס

דאלאס ממשיכה בניסיונות המגושמים שלה לבנות קבוצה איכותית סביב לוקה דונצ'יץ'. לאחר שעשה יותר מדי טעויות בדרך, למארק קיובן לא הייתה ברירה אלא לשים את כל הז'יטונים על קיירי אירווינג ככוכב המשנה של לוקה. קיירי מצא דרכים מגוונות להרוס כל סיטואציה שהיה בה בשנים האחרונות, אבל לפחות הוא מאפשר לפנטז על צמד בלתי ניתן לעצירה. כשהוא משחק כדורסל הוא עדיין אחד הסקוררים היעילים והמרהיבים בליגה והוא העביר את רוב הקריירה לצד סופרסטארים דומיננטיים. ללוקה עצמו יש עוד קפיצת מדרגה בקנה, עלייה בעקביות שתהפוך אותו למועמד מוביל ל-MVP, והיא בהחלט יכולה לקרות השנה. אבל הוא כנראה מתחיל את העונה פצוע, וזה אף פעם לא סימן טוב.

מסביב לכוכבים יש חבורה חדשה של שחקני משנה שלרובם אין רצון או יכולת ליזום בעצמם. מתוכם, זו שדרת הצעירים החדשה שמעוררת סקרנות. גרנט וויליאמס הגיע לבוסטון ויקבל תפקיד משמעותי יותר, ג'וש גרין נראה כבר שנה רגע לפני פריצה כשחקן שמשלב הגנה טובה ויכולת יצירה משנית, ג'יידן הארדי הוא גארד-סקורר שיתאים לתפקיד השחקן השישי, הרוקי דרק לייבלי יקבל את תפקיד הסנטר הפותח וינסה להוכיח שהוא מוכן להגן על הטבעת מהרגע הראשון (הוא כנראה לא), הרוקי אוליבייה-מקסנס פרוספר הוא עוד מומחה הגנה אתלטי לעמדות הכנף. הסגל הנוכחי יתקשה להתמודד בצמרת הגבוהה, לא ברור למה קיובן לא מצליח למצוא סנטר פותח לגיטימי, אבל עם הצעירים ניתן לראות איך עוד שנה-שנתיים כבר יש פה קבוצה יותר רצינית. מי שצריך להשתכנע בכך ראשון הוא לוקה, שאף אחד לא יאשים אותו אם הסבלנות תתחיל להיגמר לו בקרוב.

9. קליבלנד קאבלירס

ההפסד המאכזב לניקס בסיבוב הראשון קצת השכיח את העונה הרגילה המפתיעה של קליבלנד, שהבשילה מוקדם מהצפוי לקבוצת צמרת במזרח. מוקדם, כי ארבעת כוכבי הקבוצה צעירים והסגל סביבם היה דליל מאוד. העונה צפוי שיפור בשתי החזיתות. הכוכבים, באופן טבעי, גדלו בשנה ואמורים להיות רק טובים ומתואמים ביותר. מי שרבים מאמינים שיפרוץ השנה הוא אוון מובלי, אחד השחקנים המבטיחים בליגה. מובלי הוא כבר שחקן הגנה מוביל ב-NBA ויש לו מספיק איכויות התקפיות כדי להתפתח לשחקן בכיר גם בצד הזה. הסגל התעבה במספר קלעי חוץ טובים, בדיוק מה שהיה חסר בעונה שעברה: מקס סטרוס הגיע ממיאמי וצפוי לפתוח בחמישייה, ג'ורג' ניאנג הגיע מפילדלפיה ואמור להיות שחקן חשוב ברוטציה, אליהם ניתן לצרף את דין ווייד שבמשחקי ההכנה נראה שוב רלוונטי אחרי עונה פצועה וחלשה ואולי גם את הרוקי אמוני בייטס שפעם נחשב להבטחה גדולה.

על הדרך הבטוחה של קליבלנד לצמרת מעיבות שמועות העזיבה האפשרית של דונובן מיטשל, שהגיע רק לפני שנה. מיטשל לא מאריך חוזה כרגע כי בקיץ הבא הוא יוכל לקבל הרבה יותר כסף, אבל שמועות עקשניות טוענות שהוא פוזל גם לכיוונים אחרים. לא בטוח שכדאי למיטשל להתחיל לפתח תדמית ג'יימס הארדנית של עוזב סדרתי בשלב מוקדם בקריירה. סוגיה מעניינת נוספת היא שילוב צמד הגבוהים מובלי וג'ארט אלן. הגנתית הם נהדרים ביחד, אבל התקפית למובלי קל הרבה יותר לתפקד כסנטר שמוקף בארבעה שחקני חוץ, ואם הוא יתפתח בהתאם לציפיות יהיה הגיוני יותר להתאים את הסגל לצרכיו. אז כדאי לבחון איך הם נראים ביחד השנה.

לוקה דונצ'יץ', דאלאס מאבריקס. רויטרס
אף אחד לא יתפלא אם הסבלנות תתחיל להיגמר לו במהלך העונה. דונצ'יץ'/רויטרס

8. ממפיס גריזליס

ממפיס החלה את העונה החולפת כהבטחה הגדולה בליגה, הקבוצה הצעירה שכבר נמצאת בצמרת ועוד רגע משתלטת על העולם. ג'ארן ג'קסון ג'וניור תרם לתחושת האופטימיות כשביצע את קפיצת המדרגה המיוחלת שהפכה אותו לשחקן ההגנה של העונה. ואז הגיעו ההסתבכויות של ג'ה מוראנט שקטעו את התהליך וימשיכו לקטוע אותו גם השנה, כי ג'ה מושעה מ-25 המשחקים הראשונים של העונה. לכן, ההחלטה של הג'נרל מנג'ר זאק קליימן לא לחכות לכוכב שלו אלא לבצע מהלך משמעותי לחיזוק עכשווי היא אחת ההחלטות המעניינות של הקיץ. קליימן הנחית בממפיס את מרכוס סמארט, שיוסיף הגנה, קשיחות, מנהיגות וניהול משחק בזמן שג'ה לא משחק. סמארט זה שחקן שקבוצה מביאה כשהיא מאמינה שזו הפיסה החסרה להתמודדות על אליפות, בממפיס כנראה מאמינים.

אם מוראנט ישים את השטויות מאחוריו, זו בהחלט יכולה להיות קבוצה שחושבת בגדול. הרביעייה של ג'ה, דזמונד ביין המצוין, סמארט וטריפל J תהיה אחת מהחזקות בליגה בשני הצדדים. אבל יש גם סימני שאלה בסגל של טיילור ג'נקינס. הפציעה מסיימת העונה של סטיבן אדאמס היא מכה קשה, גם בגלל שלא בטוח שברנדון קלארק שמתאושש מקרע בגיד האכילס יהיה רלוונטי השנה. הגריזליס יהיו חייבים לקבל תרומה משמעותית לפחות מאחד משחקני הפנים הצעירים שלהם: אקסבייר טילמן, סנטי אלדמה וקני לופטון ג'וניור. שלושתם מוכשרים, אבל לא בטוח שמישהו מהם מוכן לתפקיד בכיר. גם בגזרת שחקני הכנף יש הרבה כישרון אבל חסרה עוד מניה בטוחה. ולפני הבעיות מחוץ למגרש, כדאי לזכור שהחלו לצוץ שאלות לגבי הסגנון מבוסס החדירות של מוראנט. זה סגנון שקל יחסית ללמוד ולהתגונן מפניו כשאין קליעה אפקטיבית מבחוץ וזה סגנון שמוביל להרבה מגע וסכנת פציעה. בגדול, קבוצה נהדרת סביב כוכב יש, השאלה היא אם הכוכב מוכן לאתגר, מקצועית ומנטאלית.

7. פילדלפיה 76'

הקיץ של פילדלפיה עמד בסימן דז'ה וו. זו הפעם השלישית בשלוש השנים האחרונות שג'יימס הארדן מבקש לעזוב את הקבוצה שלו. זו הפעם השנייה בשנתיים האחרונות שכוכב המשנה של ג'ואל אמביד מבקש לעזוב את פילדלפיה. זו גם הפעם השנייה שדריל מורי לא ממהר להיענות לבקשה ומביא את הקבוצה לפתיחת העונה בסיטואציה בה שחקן בכיר כנראה יושב ביציע ומחכה לטרייד. מורי הוא כבר מזמן לא פורץ הדרך מיוסטון. הוא מינה את דוק ריברס, מאמן שנוטה להתרסק בפלייאוף, ופילדלפיה התרסקה בפלייאוף. הוא הימר על הארדן שנוטה לברוח לקבוצות והנה הוא בורח גם לסיקסרס, והפעם אף קבוצה לא מוכנה לשלם עליו מחיר של סופרסטאר.

מורי כן עשה כמה מהלכים טובים מסביב. הוא פגע בול בבחירה בטייריס מקסי, הטרייד על דיאנטוני מלטון עשוי להתברר כהברקה לטווח ארוך, והקיץ הוא הביא את ניק נרס, המאמן המבוקש בשוק. נרס מגיע קודם כל כדי לנהל סדרות פלייאוף, אבל עד שהטרייד על הארדן יושלם הוא לא יידע איך נראה הסגל המלא שלו, וזו לא עמדת פתיחה אידיאלית. הסגל הנוכחי עשוי להיות זמני, כמעט אף אחד פרט ל-MVP המכהן ג'ואל אמביד לא חתום ליותר משנה. הסבלנות של אמביד, שבעצמו לא הבריק עד כה בפלייאוף, היא אחד הגורמים החשובים בליגה כרגע, וסביר להניח שמאוד תהיה תלויה בסגל שמורי יצליח לבנות לקראת העונה הבאה. את הנוכחית פילדלפיה מתחילה מעמדת נחיתות ביחס לגדולות במזרח.

שחקני פילדלפיה סיקסרס ג'ואל אמביד, ג'יימס הארדן. Adam Glanzman, GettyImages
טלנובלה שהולכת ומתמשכת. אמביד והארדן/GettyImages, Adam Glanzman

6. לוס אנג'לס לייקרס

כמה שנים גדולות נותרו ללברון ג'יימס? אי אפשר לדעת. הוא צועד בטריטוריה לא מוכרת, אף אחד מעולם לא היה כל כך טוב בגיל 38 ועם הקילומטראז' שהוא צבר. יכול להיות שהוא מסוגל לשחק עוד חמש שנים ככה, יכול להיות שהדעיכה תגיע פתאום באמצע הסיבוב השני השנה. צריך לזכור שהוא הגיע בריא רק לשניים מחמשת הפלייאופים האחרונים, הסיכוי לפלייאוף בריא גם שלו וגם של אנתוני דייויס לא גבוה, לכן בהחלט ייתכן שהעונה החולפת הייתה העונה הגדולה האחרונה שלו. אבל כל זמן שהוא אחד השחקנים הטובים בעולם, אי אפשר שלא לנסות לבנות סביבו וסביב דייויס קבוצה לאליפות.

הקיץ של הלייקרס נחשב למוצלח למרות שלא הגיע השחקן הבכיר השלישי שרבים ציפו לו. אולי כי אחד כזה צץ משום מקום בעונה האחרונה. אוסטין ריבס מיצב את עצמו כצלע השלישית של הלייקרס בפלייאוף והמשיך להרשים בנבחרת האמריקאית, הוא לא מפחד מכלום ולעונה הזאת יגיע במעמד אחר. הרכש הבולט של הקיץ הוא גייב וינסנט, סיפור סינדרלה נוסף שהרשים מאוד במיאמי. מעבר לכך, פלינקה מילא את הסגל בשחקנים מוכשרים שלא מיצו את עצמם עד כה, רובם צעירים. אחרי שהנוכחות של לברון שיקמה את הקריירה של דניס שרודר, לוני ווקר ורוי האצ'ימורה בעונה שעברה, אם זה יקרה שוב לשניים-שלושה מהשחקנים שהצטרפו הקיץ תוכל להיות ללייקרס קבוצה שמסוגלת להסתכל לגדולות בלבן של העיניים. בינתיים הם שייכים לדרג השני, מעט מתחת למועמדות הבכירות.

5. גולדן סטייט ווריירס

גולדן סטייט וכריס פול אמורים היו להיות יקומים מקבילים שלא מתערבבים. הקבוצה היא המערכת המשומנת בליגה בעשור האחרון, בה נבנתה שיטה התקפית שמסתמכת על פיק נ' רול פחות מכל קבוצה אחרת. השחקן הוא מומחה הפיק נ' רול הבכיר בליגה בעשור האחרון, שרגיל שהכל נבנה סביב יכולות ניהול המשחק שלו. מישהו יצטרך להתאים את עצמו, ולמישהו הזה קוראים CP3. הוא מגיע לקבוצה של סטף קרי, למערכת של סטיב קר, ולתפקיד משני. אם הוא יידע להתאים את עצמו יוכל להיות לו ערך רב. קודם כל בניהול דקות המנוחה של סטף, בעיה ידועה של הווריירס לאורך השנים, וגם בניהול המשחק לצד סטף, משהו שחסר מאוד בגולדן סטייט מאז הדעיכה של אנדרה איגודלה ויאפשר לסטף לחזור לנוע ללא כדור הרבה יותר. פול יקבל דקות מדודות וינוח לא מעט בעונה הרגילה כדי להגיע רענן לפלייאוף. ההשתלבות שלו בווריירס היא מסוגיות המפתח של העונה.

סטף נראה בשיאו בשנתיים האחרונות, אבל קליי תומפסון ודריימונד גרין כבר לא. לכן חשובה כל כך התרומה מסביב, ונראה שהשנה תהיה לא מעט כזו. אנדרו וויגינס וקוון לוני מיצבו את עצמם כשחקני חמישייה איכותיים. מוזס מודי ובעיקר ג'ונתן קומינגה הרשימו מאוד במשחקי ההכנה ונראים בשלים לקפיצת מדרגה בעונה 3. דריו שאריץ' הוא בדיוק הגבוה המחליף שמתאים לקבוצה. גארי פייטון השני מתחיל את העונה כשיר וינסה לשחזר את התרומה הנפלאה שלו בעונת האליפות. לסטיב קר יהיו שלל אופציות של הרכבים מכל הסוגים ובכל הגדלים. כל זה הופך את סוגיית CP3 לעוד יותר חשובה, כי אם הוא משתלב טוב בהחלט יש כאן סגל של מועמדת לאליפות.

כריס פול לצד סטפן קרי, גולדן סטייט ווריירס. Ezra Shaw, GettyImages
ההשתלבות שלו – אחת מסוגיות המפתח של העונה. כריס פול לצד סטף קרי/GettyImages, Ezra Shaw

4. דנבר נאגטס

הגענו אל ארבע הקונטנדריות הבכירות. האלופה מדורגת כאן רק רביעית כי שלוש האחרות שינו את פניהן ולכן מסקרנות יותר בעונה הרגילה. דנבר תחזיר את החמישייה המוכרת שלה ותשחק בסגנון המוכר שלה, אבל זה ממש לא אומר שאפשר לוותר על לראות אותה. ניקולה יוקיץ' הוא אחת התופעות המרהיבות שאי פעם נראו בעולם הכדורסל, גאון חד פעמי שלמד להשתמש בכלים הפיזיים שלו כדי להפוך למכונה התקפית בלתי ניתנת לעצירה. החמישייה בכללותה פיתחה תיאום של קבוצה גדולה באמת. העונה שאחרי אליפות היא הרבה פעמים עונה בה הכל מתחבר למשהו עוד יותר גדול, וזה בהחלט יכול לקרות בקבוצה של מייק מאלון, שכל שחקני החמישייה שלה נמצאים בתוך או בתחילת שיא הקריירה שלהם.

הספסל הוא החלק הפחות נודע בעקבות העזיבה של ברוס בראון וג'ף גרין, לכן הרבה מהעניין בעונה הרגילה יהיה בו. יש על הספסל של הנאגטס כמה וותיקים, אך אלו הצעירים שיקבלו את הבמה. כריסטיאן בראון כבר הוכיח שהוא שחקן רוטציה ראוי כרוקי. שחקן הפנים זיק נאג'י, שתמיד נראה כמעט מוכן לקבל תפקיד משמעותי, קיבל הארכת חוזה והבעת אמון, הוא אמור לקבל הרבה דקות בתחילת השנה. הג'נרל מנג'ר קלווין בות' מאמין שזו תהיה עונת הפריצה של פייטון ווטסון, אתלט הגנתי שליטש את היכולות ההתקפיות שלו בשנה האחרונה. בדראפט בות' סידר לעצמו שלוש בחירות ב-40 הראשונות ובחר שחקנים עם ותק בקולג', כאלה שהוא מאמין שמוכנים לתרום באופן מיידי: מומחי הקליעה ג'וליאן סטרוטר והאנטר טייסון ומנהל המשחק ג'יילן פיקט. בות' ומאלון ייתנו לחבורה הזאת את הצ'אנס כדי להבין עד כמה הם זקוקים לחיזוק לספסל בדדליין. הסיכוי של דנבר להפוך לשושלת יגדל מאוד אם בפסקה הזאת מסתתרים שלושה שחקני רוטציה אמיתיים.

3. בוסטון סלטיקס

בוסטון היא אחת הקבוצות הטובות בליגה בשנים האחרונות, אבל לקבוצה שנבנתה סביב ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון תמיד היה חסר משהו. אולי הקיץ בראד סטיבנס השיג את מה שחסר. בתחילתו הוא נפרד ממרכוס סמארט, אולי הסמל הגדול של הדור הנוכחי, ולקראת סופו הביא את ג'רו הולידיי, שניתן לראות בו גרסה משודרגת של סמארט. השינוי הגדול יותר הוא בעמדת הסנטר, אליה הגיע קריסטאפס פורזינגיס. הלטבי הוא סקורר נהדר שאסור להשאיר פנוי על קו השלוש, הוא למד גם לקלוע מעל שחקנים מחצי מרחק. KP יכול להפוך את ההתקפה של בוסטון לבלתי ניתנת לעצירה, אבל כדאי גם להזכיר שבניסיון הקודם שלו בקבוצה גדולה הוא הפך עם הזמן לשחקן שולי בדאלאס. קשה לדעת מה ניתן לצפות ממנו בשני הצדדים בסדרות מול סנטרים בכירים, זו עוד אחת משאלות המפתח של העונה.

מי שנפגע מאוד ממהלכי הקיץ של סטיבנס הוא הספסל של הסלטיקס, שאיבד שלושה שחקנים משמעותיים. בוסטון היא כרגע קבוצה של שישה שחקנים בכירים, וכל השאר יצטרכו להוכיח שהם ראויים. סטיבנס כן אגר חבורה מעניינת של שחקנים שמחפשים הזדמנות להתנפל עליה. בין פייטון פריצ'ארד, דלנו בנטון, סם האוזר, סבי מיכאיליוק ואושיי בריסט יש מספיק פוטנציאל למצוא את השחקן השביעי והשמיני ברוטציה. ואם הם לא יימצאו, לבוסטון יש עוד בחירות דראפט שניתן להשתמש בהן כדי להתחזק. בוסטון קצת עוברת מתחת לרדאר בגלל המהלכים של שתי הראשונות ברשימה הזאת, אבל יש לה מספיק כישרון כדי להיות הקבוצה הטובה בליגה.

קריסטאפס פורזינגיס, בוסטון סלטיקס. Maddie Meyer, GettyImages
למרות סימני השאלה, דבר אחד ברור: לסלטיקס יש מספיק כישרון כדי להפוך לקבוצה הטובה בליגה. פורזינגיס/GettyImages, Maddie Meyer

2. פיניקס סאנס

בראדלי ביל אכזב בשנים האחרונות כאופציה ראשונה, אבל לפיניקס הוא מגיע כאופציה שלישית לצד שניים מהסקוררים היעילים בעולם. זה עולם אחר, שהיכולת של ביל להתאים את עצמו אליו תהיה מכריעה עבור הפרוייקט השאפתני וקצר הטווח של מאט אישביה בפיניקס. על הנייר זה בהחלט יכול לעבוד: ביל אוהב לנוע ללא כדור, לצאת מחסימות, להתחיל מהלכים אחרי שההגנה כבר זזה. אבל השאלה מה הופך חבורת כוכבים לקבוצה מצליחה מורכבת מהרבה מאוד גורמים שרובם סמויים מהעין, ועברו הרבה שנים מאז שביל שיחק כדורסל שמנצח משחקים. תסייע לו העובדה שקווין דוראנט ודווין בוקר כן יודעים לשחק לצד כוכבים נוספים בקבוצות מצליחות. יהיה מעניין, זה בטוח.

המהלך הגדול השני של פיניקס הקיץ היה החלפת דיאנדרה אייטון ביוסוף נורקיץ' וכמה שחקני רוטציה. לתחושתי המניע המרכזי היה המנטאלי: אייטון קרס במעמדים גדולים בשנתיים האחרונות בזמן שכלום לא אמור להפחיד את נורקיץ'. הסיכון הוא קודם כל בפן הבריאותי, הבוסני היה פצוע לא מעט בשנים האחרונות. מסביב לשחקנים הבכירים, ג'יימס ג'ונס סידר למאמן החדש פרנק ווגל שורה ארוכה של שחקנים משלימים סבירים בכל העמדות. ג'ונס עשה עבודה נהדרת בכלים מינימליים וסביר להניח שיימצאו ברוטציה של פיניקס השחקנים שישלימו בצורה טובה את הכוכבים. השאלה הגדולה היא אם תהיה לקבוצה הזאת הגנה מספיק טובה כדי לרוץ לאליפות. ווגל הוא מומחה הגנה והגיע קודם כל בשביל זה, תהיה לו הרבה עבודה אבל יהיה לו גם עם מה לעבוד.

בראדלי ביל, פיניקס סאנס. Chris Coduto, GettyImages
לצבור נקודות הוא יודע, אבל מה לגבי לנצח? בראדלי ביל/GettyImages, Chris Coduto

1. מילווקי באקס

השילוב בין דמיאן לילארד ליאניס אנטטוקומפו יהיה המעניין ביותר בעונה הקרובה. כי מדובר בשני כוכבי על אמיתיים שמשלימים אחד את השני נהדר, ואף אחד מהם לא שיחק עם שחקן ברמה ובסגנון של השני עד היום. כי אם החיבור יהיה מוצלח, זה יהפוך את מילווקי למועמדת בכירה מאוד לאליפות, אולי לפייבוריטית. כי זה כמעט מבטיח שדיים יהיה מעורב במאבקי אליפות, משהו שהיה מאוד חבל אם לא היה קורה. כי זה יאפשר ליאניס להתמקד בסיטואציה בה הוא הכי פחות עציר: כחוסם למומחה פיק נ' רול עם קליעה מצוינת מבחוץ. זו עדיין הקבוצה של יאניס, והוא יקבל מספיק הזדמנויות להשתלט על משחקים בעזרת בידודים, אבל ברגעי האמת תהיה סוף סוף למילווקי אופציה מנצחת אמיתית.

כריס מידלטון אמור ליהנות מאוד מהמעבר לתפקיד האופציה השלישית שיותר מתאים לו, יהיו לו גם הדקות שלו אבל מילווקי לא תהיה תלויה בכך. ברוק לופז יעזור ליאניס לאטום את הצבע, מה שיהיה חשוב יותר בהיעדר הגנת הגארדים של ג'רו הולידיי, ויוכל להיות גם פרטנר לפיק נ' רול לדיים בדקות המנוחה של יאניס. המאמן החדש אדריאן גריפין, הימור מעניין של ג'ון הורסט, יצטרך למצוא עוד שני שחקני חוץ אמינים בסגל שלו, יש כמה מועמדים אך פט קונאטון הוא המניה הבטוחה יחסית היחידה. בשני המשפטים האחרונים עלו גם סימני השאלה: המחסור בסטופר לשחקני חוץ בכירים, הסגל הדליל יחסית, המאמן הטירון. אבל חיבור מוצלח בין צמד הכוכבים החדש אמור להפוך את רוב השאלות לשוליות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    15
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully