למוחמד אבו אלעם יש חזון. בזמן שהמלחמה בעיצומה, הוא כבר מדבר על שלום. "ביום שאחרי המלחמה, היחס לערביי ישראל צריך להשתנות מקצה לקצה. יש הרבה סיבות לשנות לטובה את היחס לחברה הערבית", הוא אומר היום (שני) בריאיון מיוחד. אבו אלעם, יו"ר הפועל אום אל פאחם, השתתף אתמול בישיבת דירקטוריון המנהלת, ויצא עם תובנות חדשות. את המתח שקיים בין יהודים לערבים בתקופה הקשה הזו, שכמו תמיד זולג גם לכדורגל, הוא לא מתכוון להסתיר או ליפות.
"חייבים לחזור לשגרה, לכדורגל שאנחנו אוהבים", הוא אומר. "אנחנו צריכים ללמוד לחיות גם לצד המתקפה שחווינו בשבת השחורה. אייל סגל הסביר שלפני החזרה חייבים 'לפרק את המטען' - ואני מסכים איתו. צריך לדבר על מה שקורה, ולא לטאטא אותו מתחת לשטיח. צריך להגיד את זה חד וברור - הערבים במדינה לא קשורים למה שקרה, אלא ההפך. אתה מרגיש בחברה הערבית הזדהות מקיר לקיר. הרבה ערבים נהרגו במתקפה הזאת ויש גם חטופים ערבים. צריך לזכור את זה לפני שחוזרים למגרשים".
מה קורה באום אל פאחם בשבועיים שעברו מאז המתקפה של החמאס?
"אני חושב שאני ותושבי העיר צריכים לשמור על העיר. כשהמלחמה תסתיים בעוד שבוע, שבועיים או חודשיים - אנחנו נצטרך לחזור ולחיות פה ביחד בכבוד הדדי, אהבה ואחווה. אנחנו צריכים לחזור להיות שפויים כמו שהיינו שפויים לפני ה-7 באוקטובר. לצערי הרב, גם לי יש חברים יהודים שנרצחו ונפצעו. יש לי בנות של חברים שנחטפו. אלה הרגעים שאנחנו צריכים להיות בהם יחד. לא כערבים וכיהודים, אלא כבני אנוש. אלה הרגעים שבהם אתה מחויב להזדהות עם השכן שלך, להיות יחד, להציע עזרה, לסייע בכל מה שאפשר. כך חונכתי מאז שהייתי ילד, וכך אני מחנך כיום את ילדיי. אין מה לעשות, הסיטואציה קשה, אבל צריכים להיות מאוחדים כדי לעבור אותה".
בימים שאחרי המתקפה דרשו מהכדורגלנים הערבים לפרסם גינויים. אתה יכול לנסות ולהסביר פעם אחת ולתמיד איפה עומדים הכדורגלנים הערבים-ישראלים? האם בכלל אפשרי ללכת בין הטיפות?
"אני מתנגד לניסיון לדרג את הערבי בכל פעם בהתאם לעוצמת הגינוי שלו. אני מתנגד לדרישה מהכדורגלנים הערבים לפרסם גינוי. כל אחד צריך לפעול כפי שפעל כל חייו. אם יש כדורגלן שהעלה ברשתות החברתיות פוסטים על כל דבר ודווקא הפעם שתק, אז אפשר לכעוס עליו. אבל לכעוס על שחקנים ולדרג מי גינה יותר או פחות - זו לא השאלה. מבחינתי, זו שאלה ילדותית ולא אינטליגנטית. כמה גדולה ההשפעה של כדורגלנים ברגעים כאלה בכלל? אם מישהו לא אומר את הדברים בצורה אותנטית, אם הוא לא אומר מה שיש לו בפנים, אז הוא עושה את זה רק כדי לרצות. ולדעתי, זה לא הזמן לרצות, אלא להיות ביחד, לתת כתף. זה זמן של תמיכה, של כאב משותף".
לכדורגלנים יש אלפי עוקבים, גם במגזר הערבי. הציפייה הייתה שיפורסם גינוי חד משמעי כדי שהקהל הערבי יראה את זה. בירם כיאל למשל, לא כתב כלום עד עכשיו. אולי הוא חושש או מפחד?
"אני לא רוצה להתייחס ספציפית לבירם, אבל אם הזכרת אותו, צריך לדעת שזה בן אדם שהתקשר לכל מי שהוא מכיר והציע עזרה. הוא התקשר לשחקנים יהודים בסכנין והציע עזרה, אני יודע את זה בוודאות. הייתה לי שיחה איתו ואני יודע בדיוק מה הוא עשה, והוא עשה המון בתקופה הזאת. אני לא רוצה להישמע כאילו אני מגן עליו, אבל בסוף כל אחד צריך להחליט עם עצמו מה הוא רוצה לעשות בתקופה הזאת. זאת תקופה שכל מנהיג צריך לקחת אחריות על המקום שהוא חי בו. אין היום אף אחד שיכול לקחת אחריות על הכל. אום אל פאחם עושה את הדברים בצורה הכי יפה שיש. אנחנו רוצים לחזור מחר או מחרתיים לאימונים, כי צריך להוציא את האנשים מהמצב הזה. אל תשכח שהעיר נראית עכשיו כמו שבת אחת ארוכה. אף אחד לא עובד, לא יוצאים מהבית 24 שעות, צופים בטלוויזיה מודאגים, בפאניקה. אני, אתה וכולנו - זו פעם ראשונה שעובר עלינו משהו כזה".
האימונים שלכם יתקיימו באום אל פאחם?
"זאת הכוונה. אני מבין את הסיטואציה, מבין שיש שחקנים מהמגזר היהודי שקשה להם, יש מפלס לחץ ופחד, ותפקידי להוריד אותו. האחריות שלי היא לשמור על השחקנים האלה בריאים ושלמים. אני בקשר כל הזמן עם השחקנים. כולנו מדברים, ויש חשש. לא אשקר שצריך לעשות הרבה עבודה פסיכולוגית כדי להביא את כולם לאימונים. יש שחקנים יהודים שמשחקים אצלנו 4-5 שנים, אבל עדיין לא חוו סיטואציה וטרגדיה כזאת בחיים. לכל אחד יש את החששות שלו, וכמו שיש ערבים שמפחדים להגיע היום לערים יהודיות, גם יהודים חוששים להגיע אלינו. הזרים נמצאים בארץ, לא שחררתי אותם. השחקנים האחרים עוזרים להרגיע אותם. אני מאמין שאחרי שניים-שלושה אימונים, דברים קצת יירגעו. אבל אם ארגיש שצריך להעביר את האימונים מחוץ לאום אל פאחם, אעשה זאת. בסוף, אני צריך לשמור על הקבוצה שלי".
אני שמעתי משחקן ערבי כבר בימים הראשונים אחרי המתקפה, שאם מסגד אל אקצה יישאר מחוץ לתחום, גם הם יישארו מחוץ לתחום. כלומר, מבחינתם זה כל הסיפור.
"אין שום ספק שאל אקצה הוא המקום הכי רגיש בעולם המוסלמי. זה מה שמחבר את כולם. דתיים וחילוניים. זה מה שמציף בנו הכי הרבה רגשות. צריך לשמור על הקיים בנושא הזה".
יתרון (2) 131
18:35
מכבי רמת גן
עירוני נס ציונה
(3+)
1
1.80
X
9.00
2
1.80
רמת גן בכושר גרוע אחרי חמישה הפסדים ברציפות בעוד נס ציונה אחרי שלושה ניצחונות רצופים. במומנטום הנוכחי, היתרון לנס ציונה לא ממש ברור.
רגיל (2) 142
19:00
אודינזה
גנואה
1
2.25
X
2.65
2
2.85
נואה ניצחה את אודינזה בבית בעונה שעברה ולמעשה השלימה ניצחון שלישי ברציפות עליה. לאודינזה ניצחון בודד בתשעת הקודמים בין הקבוצות.
רגיל (2) 198
19:45
מ.ס אשדוד
עירוני טבריה
1
1.75
X
3.40
2
4.10
ההתקפה של אשדוד מוכיחה את עצמה משבוע לשבוע ונמצאת בכושר נהדר, אלא שזה לא מתורגם למספיק נקודות. טבריה קבוצה פחות טובה מאשדוד ובוודאי בחוץ תתקשה אפילו יותר. משחק שאשדוד חייבת לקחת בבית - והיא תעשה זאת
רגיל (2) 227
20:00
בית"ר ירושלים
הפועל ירושלים
1
1.40
X
4.40
2
5.90
אם יש קבוצה שיכולה "לעצבן" את בית"ר ירושלים בכושר הנוכחי שלה זו יריבתה העירונית, שבארבעת משחקי הדרבי האחרונים בין הקבוצות בליגה היא לא הפסידה מול בית"ר. המארחת פה בכושר אדיר ובכושר התקפי עוד יותר משכנע, אבל הפועל ירושלים תקשה עליה בכל צורה. תיקו
יתרון (2) 260
20:55
הפועל חולון
הפועל גליל עליון
(8+)
1
1.80
X
9.00
2
1.80
חולון הפסידה 4 מ-5 האחרונים שלה, אך ההפסדים היו לקבוצות איכותיות מאוד. גליל היא מהחלשות בליגה, היא הפסידה 5 מ-6 האחרונים שלה וחולון מקבלת משחק בהזמנה כדי לחזור לתלם
סך הכל שערים טווחים (2-3) (3) 115
19:45
באיירן מינכן
ספורטינג ליסבון
1
6.40
X
2.25
2
1.70
ההתקפה של באיירן פשוט טובה מדי ובאופן כללי באיירן אחת הקבוצות היותר מרשימות ביבשת כולה. גם לאורחת יש התקפה שמסוגלת למצוא כאן את הרשת, וניתן לצפות לארבעה שערים לפחות במפגש הזה
יתרון (3) 269
22:00
ברצלונה
איינטרכט פרנקפורט
(2+)
1
1.80
X
3.75
2
2.35
הבעיה העיקרית של פרנקפורט העונה היא ההגנה שלה, וזה בא לידי ביטוי גם במשחק הליגה האחרון שלה כשהובסה 0:6 נגד לייפציג בחוץ. ליגת האלופות חוזרת לקאמפ נואו והתקפת המארחת יותר מדי איכותית. זה יסתיים עם ניצחון גדול של ברצלונה
האם פעולה קרקעית שעוד יכולה להגיע בעזה תוציא את הערבים בישראל לרחובות?
"כרגע אנחנו במלחמה. מי שיצא בינתיים לרחובות זו החברה היהודית, ולא הערבית. לדעתי, התקיפה האווירית קשה פי כמה מתקיפה קרקעית. אני לא רואה את החברה הערבית יוצאת להפגנות, וטוב יעשו אם ישמרו על איפוק. צריך לחשוב על היום שאחרי המלחמה. וכשהוא יגיע, נצטרך לחיות יחד - אם לא באהבה, אז לפחות בכבוד".