"בששת הימים לחמתי עם גדוד הצנחנים מילואים ברמת הגולן. ביום כיפור גויסתי, אבל גדוד המילואים שלי לא היה מעורב בקרב. מה שקורה עכשיו מול עזה, היה צריך לקרות מוקדם יותר., לפני הרבה זמן".
סביר להניח שרחמים טלבי לא ציפה לחגוג כך את יום ההולדת ה-80 שלו שחל היום. חלוץ מכבי תל אביב ונבחרת ישראל השתתף, כנהוג בימים עברו, כחייל פעיל במלחמות. את הריאיון עימו קיימנו ימים ספורים לפני 7 באוקטובר, תאריך ששינה את פני המדינה. איש לא חשב על האקלים שבתוכו הוא יתפרסם.
רחמים טלבי נולד בבולגריה ב-17 באוקטובר 1943. הוא נשוי לשושנה עם שתי בנות, גילי וסוני, והבן ניסים על שם אביו. יש לו 7 נכדים. "הנכדה, עו"ד שחר אייבי בת ה-28, היא ההיסטוריות שלי ואוספת כל כתבה ותמונה שלי. אני מביט באהבה לאחור על השנים. לפני מספר שבועות נכדי יוגב בן ה-12 התארח במכבי תל אביב, שם היו מספר שחקני הקבוצה הבוגרת. הוא רכש חולצת רטרו עם השם שלי, הילד היה מאוד נרגש".
איך הבריאות היום? "אפשר להגיד שלא הכול בסדר, בשנים האחרונות החלפתי ברך וגם ירך, ויש קצת מחלות של הגיל, אבל מתמודדים".
הם עלו לישראל ב-1949, תחילה לפרדס חנה ומשם לשכונת נוזהה ביפו. "עלינו, אבא, אמא, סבתא מצד אבא, אני ואחותי. למדתי ביסודי בבי"ס ויצמן, אחריו הלכתי לעבוד כשוליית מסגר, למדתי את המקצוע. לאחר מכן פתחתי מסגריה פרטית מול מגרש 'באסה' ואזור המוסכים. לפני שבועיים עברתי שם, התרגשתי להביט למקום בו הייתה המסגריה שלי".
בכדורגל הוא לא עסק עד גיל 16. "המליצו לי לשחק בקבוצת הפועל יפו, בליגה ג' או ד', המאמן היה לוניה דבורין שכיוון והדריך, דרכו התחלתי להכיר ולאהוב כדורגל. היו אימונים בודדים, הגענו למשחקי שבת בבוקר ודבורין כיוון והסביר מקצועית".
הוא התגייס לצה"ל. "התנדבתי לשרת בצנחנים - הוצבתי בגדוד 890, שירות מלא, וסיימתי בדרגת סמל ראשון, גאווה גדולה עבורי. בחופשות הבודדות הגעתי הישר למשחקים בהפועל יפו".
כאן החל הרומן שלו עם מכבי תל אביב. "לאחר השירות הצבאי הגעתי למתנ"ס למשחק קט רגל נגד מתנ"ס מתל אביב. אדם שלא הכרתי פנה אלי ושאל אם אני רוצה להגיע למכבי תל אביב. עשיתי תנועת 'כן' עם הראש. אחרי מספר שבועות הוא מצא אותי שוב, אמר לי להגיע לאימון ולפנות לג'רי בית הלוי. הגעתי אל ג'רי, באתי בלי בגדי ספורט והצגתי את עצמי. הוא הביט בי ואמר לי ללכת מהר להוריד את רעמת השיער מהראש. רצתי לספר, הגעתי ביום שאחרי מסופר כמו בצבא, התחלתי להתאמן".
הכדורגל שלך התאים למכבי תל אביב?
"מלבד מהירות גבוהה וכדורגל שהיה בגנים, הייתי בלי יסודות משחק. ג'רי עבד עלי שעות על גבי שעות, לימד אותי איך לעצור כדור באוויר ולהעביר לרגל, הייתה לו סבלנות מופלאה אלי, התחילו לשתף אותי במשחקי ליגת המילואים שהייתה קיימת אז".
אחר כך הפך לקיצוני ימני. "קיבלתי את החולצה מספר 7 במקומו של יצחק נחמיאס, חלוץ מצוין ושחקן הנבחרת הלאומית. נחמיאס הדריך אותי, היינו חברים והוא לימד אותי לעשות את התנועה קדימה בהתקפה. ג'רי התחיל להזמין אותי לקאדר הרחב, הייתי כמו תרנגול על הספסל. המשחק הראשון שלי היה נגד מכבי חיפה בבלומפילד, עשיתי גלים במשחק, הייתי מאוד דומיננטי, כתבו בעיתונים שהתגלה כוכב".
הגביע ב-1964 היה התואר הראשון שלו. "נזקקנו לשלשה משחקי גמר גביע, אחרי שני משחקים נגד הפועל חיפה בבלומפילד שהסתיימו בתיקו 1:1 מגולים של שקווה, במשחק השלישי בקריית חיים, ניצחנו 1:2 בגשם, הייתה חגיגה ענקית סביב ג'רי המאושר".
הוא היה שותף לנבחרת הישראלית הראשונה שהגיעה למשחקים האולימפיים, במקסיקו 1968. "אירוע מרגש, היסטוריה. אחרי ניצחונות על גאנה ואל סלבדור, פגשנו בגוודלחארה את נבחרת הונגריה החזקה. התפקיד היחיד שלי היה לשמור כמו צל על הכוכב שלהם דונאי, לרדוף אחריו לאן שיפנה, עשיתי זאת בנוקשות רבה. לא היו אז כרטיסים צהובים, השופט הזהיר אותי מספר פעמים ואז הרחיק אותי בדקה ה-59. דונאי כבש לפני ההרחקה שלי וגם אחריה, הונגריה ניצחה 0:2".
ספר על החילוף שלך במונדיאל 1970.
"פתחנו את אליפות העולם במשחק נגד אורוגוואי, המאמן שפר החליף אותי במהלך המשחק והכניס במקומי את שרגא בר, הפסדנו 0:2 ויותר לא שיחקתי במונדיאל".
שפר הסביר למה?
"שפר היה הוגן איתי, הוא אהב אותי ואני הערצתי אותו. הוא הסביר כי הוא מחליף שיטה, למשחק יותר הגנתי, וכך היה".
היה גם מקרה שבו שחקני נבחרת בולגריה באו אליך בטענות בבולגרית.
"במוקדמות גביע העולם של 1966 אירחנו בבית את נבחרת בולגריה, כבשתי שער משווה בפריצת כוח וממש דרסתי את המגן והשוער. הם באו אלי בטענות קשות, דיברו איתי בבולגרית . למזלם גאורגי אספרוחוב הבקיע להם לקראת הסיום, הם ניצחו 1:2.
במהלך העשור האחרון מכבי תל אביב הביסה את הפועל תל אביב 0:5 שלוש פעמים. טלבי היה שותף לדרבי הראשון שבו זה קרה, תוצאה שלקח כמעט 50 שנה לשחזר. "היה קונצרט בגשם בבלומפילד, ה-0:5 ההיסטורי הראשון והמרגש מכולם. גיורא שפיגל, שאהבתי לשחק איתו והוא איתי, היה בשיאו, מסרתי לו שני כדורים לגול, גיורא דאג לי לשער במסירת גאון. בכר הוסיף שער לחמישייה".
כלכלית מכבי דאגה לך?
"ממש שום דבר, מעולם לא דרשתי יותר מאשר שילמו לי. אחרים ביקשו, זכותם, אני לא. הייתי סוציאליסט ואני כזה באופי עד היום".
בגיל 33 פרש מכדורגל. "זה היה בעונת 1976 תחת גרונדמן, אמרתי לעצמי שאם האוהדים ישמיעו קולות נגדי, זה יהיה הסיום מבחינתי. כשקיבלתי פידבקים לא טובים, באה הפרישה".
ואז?
עברתי להיות מאמן שחקן בהפועל מרמורק , עברתי בהמשך לאמן את מכבי יבנה".
לאחר מכן עבר לקיבוץ כפר המכבי. "נשבר לי מהאווירה בעיר הגדולה. לא ידעתי מה זה קיבוץ, רק מסיפורי החברים בגדוד הצנחנים. באנו לבקר, ניגשנו מועמדות ועברנו לקיבוץ. עזבתי את מכבי יבנה ועזרתי להם להביא את לופא קדוש".
והיום?
"יש לי בית מלאכה בקיבוץ שאני מנהל, הוא לא מסחרי מבחינתי. אני ממשיך להגיע לשם, שיהיה לי במה להתעסק".