מכבי רעננה ערכה הלילה (בין חמישי לשישי) משחק הכנה בארה"ב מול ברוקלין נטס, וגם בתקשורת בארה"ב לא יכלו שלא להתרגש מהאירוע, על רקע הסמילות של המשחק אחרי המתקפה הרצחנית שספגה ישראל מהחמאס בשבת הארורה. המשחק נפתח בשירת "התקווה" של נועה קירל, עם מפגן תמיכה גדול בישראל בניו יורק, ביציעים, על הפרקט ומחוץ למגרש. "עם ישראל חי", אמרה קירל הנרגשת, "אנחנו ננצח".
ב-ESPN נכתב: "יהוא אורלנד עמד בצד בברקליס סנטר, מילא את חובותיו כמאמן ראשי של מכבי רעננה מול ברוקלין נטס במשחק קדם עונה, אבל לבו, לעומת זאת, היה במרחק של כמה אלפי קילומטרים משם, בארץ מולדתו, שם נערך מוקדם יותר ביום חמישי טקס ההלוויה לאחד מחבריו הטובים ביותר, סא"ל אלי גינזבורג, שנהרג בתחילת השבוע במלחמתה של ישראל בחמאס.
"איבדתי את אחד החברים הכי טובים שלי", אמר אורלנד. "בשבילי, זו טרגדיה אישית. אבל, עבור המדינה שלנו, זו טרגדיה של כולם".
"עבור אורלנד וקבוצתו, יום חמישי סימן את תחילתו של מסע בן שלושה משחקים בארצות הברית, כזה שיימשך עם משחקים מול קליבלנד קאבלירס ביום שני ומינסוטה טימברוולבס ביום שלישי.
"כשהצוות הגיע לארצות הברית ביום רביעי שעבר, הוא לא יכול היה לדמיין מה יתרחש בשבת, כאשר חמאס פתח במתקפת הטרור שלו על ישראל.... לפני המשחק, הזמרת הישראלית נועה קירל ביצעה את ההמנון הלאומי של המדינה כשדגלו מונח על כתפיה, כשגם הנטס ערכו דקת דומיה כהוקרה.
לדברי הספונסר הראשי של הקבוצה, ג'פרי רוזן, הקבוצה ערכה מפגש קבוצתי בעקבות ההתקפות ודנה מה עליה לעשות, והאם יש להמשיך במסע של שלושה משחקים. אבל מלבד לשחקן אחד שבחר לחזור לישראל, הקבוצה הסכימה שהדבר הנכון לעשות הוא להמשיך בתוכניות שלה לשחק במסע.
"אני חושב שההלם של המלחמה השפיע על כולם בדרכים בלתי צפויות", אמר רוזן. "אני חושב שלכולם היו אתגרים אישיים כמעט באופן מיידי. ובכל זאת כקבוצה, כהנהלה ועם השחקנים,הגענו למסקנה די מהר שזה האינטרס להמשיך במסע".
אפילו סנטר נטס ניק קלקסטון תהה אם זה הדבר הנכון לעשות, ואמר באימון ביום רביעי ש"יש דברים גדולים יותר שקורים בעולם מכדורסל".
אבל עבור רעננה, המשחק היה גם שליחת מסר של תקווה בעקבות טרגדיה בלתי ניתנת לתיאור לכולם בבית. "אני חושב שדיכאון ועצב, זו ההרגשה בישראל כרגע", אמר אורלנד. "אבל יש ילדים, יש תינוקות, יש צעירים בישראל, והם צריכים תקווה. אז בשבילי, אני הולך עם ראש זקוף, ליצור תקווה לילדים האלה, לבני הנוער האלה, לצעירים האלה. שזקוקים לתקווה.
"אני יושב כאן ומנסה לא לבכות, כי הלב שלי שבור. אבל אנחנו צריכים ליצור עבור אותם צעירים, ילדים, תקווה לישראל חזקה. זו הסיבה שאני חושב שכולם כאן".
אורלנד אמר במיוחד שהוא רוצה לכבד את זכרו של גינזבורג, ששירת בצבא 23 שנים לפני שפרש לפני חודש - רק כדי להתגייס מחדש ברגע שהמלחמה התחילה. "כשאתה מאבד חבר אתה כל הזמן שואל את עצמך למה", אמר אורלנד. "אני מניח שהתשובה שנתתי לעצמי היא שזה מה שהוא בחר לעשות. הוא בחר להיות חייל. הוא בחר להגן על ישראל. הוא בחר בזה כל כך הרבה שנים, ולמרות שסיים לשרת בצבא, כמו ברגע שהמלחמה התחילה, הוא ארז את התיק שלו.
"רק לפני כמה שעות אשתו דיברה עליו בהלוויה ואמרה שברגע שהודיעו שיש מלחמה, הוא ארז את החפצים שלו והלך לעזור לחיילים.... אני סופר עצוב. אבל אני גאה בו. הוא גיבור בשבילי".
במשחק ניצחה ברוקלין 103:135.