על פרשת דרכים: דני פרנקו, אלכסנדר דז'יקיץ' וההבדלים ביניהם

כשדני פרנקו ייצא הערב (שלישי, 20:00, שידור ישיר בספורט1) מחדר ההלבשה בהיכל קבוצת שלמה, ויתפוס את מקומו על הקווים - הוא יעשה היסטוריה. לראשונה מאז ברוך שליין וצ'ינגה שלח, אי אז בשנות ה-50 וה-60 הבתוליות של המאה הקודמת, יפתח מאמן בהפועל תל אביב את עונתו השישית במועדון.

האדומים יפגשו את צדביטה אולימפיה לובליאנה בפתיחתו של מסע ארוך ושונה ביורוקאפ. אם העונה הקודמת התנהלה כשבצידה סימני שאלה לגבי יכולתה של קבוצה חדשה לפלס את דרכה בזירה האירופית, הרי שהפעם יהיו ציפיות רציניות ותובעניות עליה ומאחוריה - ורבע הגמר שאליו הגיעה אשתקד ייחשב בסך הכל לנקודת ההתחלה.

כ-70 ק"מ מזרחה משם, זוכה עמיתו של פרנקו בצמרת הכדורסל הישראלי, אלכסנדר דז'יקיץ', להערכה - לעיתים אפילו הערצה - מסביבתו בהפועל ירושלים. רגע לפני שעונה חדשה נפתחת באופן רשמי, ערכנו השוואה בין מצבם של השניים.

פרנקו: במחצית הראשונה של העונה שעברה, הפועל תל אביב החזיקה את עצמה במקום הכי גבוה שאפשר, והסבלנות כלפי המאמן לא עמדה למבחן. אחרי התבוסה ברבע גמר גביע המדינה וההדחה מהיורוקאפ החלו לחשושים מעטים, ואפילו בתחילת הפלייאוף היה מי שפיקפק באפשרות שיישאר. אבל הסיומת המרשימה - עם הניצחון המהדהד על ירושלים בסדרת חצי הגמר, והפסע מזכייה באליפות על הראש של מכבי תל אביב - הותירה את פרנקו חזק, איתן ויציב בתפקידו.

דז'יקיץ': לא רבים זוכרים, אבל ירושלים ממש קירטעה בפתיחת העונה שעברה, עם שני הפסדים רצופים בשני המחזורים הראשונים של ליגת העל וסל אחד שהציל אותה מהדחה מוקדמת ומביכה מליגת האלופות. אחרי חבלי הלידה יצאה קבוצתו לריצה ארוכה ויציבה, והפכה ליחידה מגובשת שזכתה בגביע המדינה, הגיעה לגמר אירופי ראשון ב-19 שנה ושם נגמרה. לפלייאוף הישראלי היא לא באמת הופיעה. חוזהו של המאמן הוארך פעמיים במהלך העונה.

פרנקו: הפועל תל אביב עשתה צעד משמעותי קדימה, עם כניסתו של כסף גדול שלא נראה בסביבה מאז תקופת ולדימיר גוסינסקי בתחילת שנות ה-2000. את השחקנים שרצתה להשאיר היא הצליחה, ולאחר הרכישה בידי עופר ינאי היא צירפה שחקנים חדשים במשכורות שטרם נראו במועדון. קייל אלכסנדר ובראיין אנגולה הוחתמו על חוזים שנעים סביב חצי מיליון דולר.

דז'יקיץ': הכסף הגדול הגיע לארנה עוד לפני סיומה של העונה שעברה, עם הרכישה בידי מתן אדלסון, בעלים בעל יכולות כספיות בלתי נגמרות. ירושלים נמצאת בתהליך של שינויים מבניים, כשבמהלך העונה, עוד לפני הגעתו, גם נוסף מנהל מקצועי לצד דז'יקיץ', יונתן אלון, ובראש המועדון עומד שחקן העבר גל מקל.

פרנקו: כמו בכל אחת מהשנים האחרונות, פרנקו קיבל יד חופשית בבניית הסגל. עד כמה חופשית? בהפועל תל אביב לא הייתה תמימות דעים לגבי עזיבתו של ג'ורדן מקריי, והמאמן היה זה שקיבל את ההחלטה לוותר עליו. בהנהלה סיפרו בתחילת העונה כי יהיו שישה זרים בקבוצה, אך בינתיים הוא כבר הצליח להחתים שביעי (ג'ף וויטי) וגם לממש את אופציית היציאה עליו, כששחקן אחר עשוי להצטרף בהמשך. הנהלת הפועל תל אביב בראשות רמי כהן מעורבת, אך ההחלטות המקצועיות היו ויישארו של פרנקו.

דז'יקיץ': בניגוד למקומות אחרים, בבירה אין חילוקי דעות עם המאמן, כיפופי ידיים או מלחמות על שחקנים. למעשה, היא לא מימשה את יכולתה לקנות שחקנים יקרים מאוד, אלא בנתה סגל במידותיו של המאמן - עם שחקנים שמתאימים לו ולרצונותיו. כריס ג'ונסון, מוריס אנדור ויובל זוסמן הם קודם כל שחקני הגנה טובים, ברינטון למאר הוא לא שם נוצץ ביבשת, וגבי צ'אצ'אשוילי אינו יותר מתוספת מתחת לסלים. אף אחד מהם אינו שחקן בקליבר שטרם נראה כאן.

פרנקו: בכל הנוגע לליגת העל, הציפייה לא השתנתה - הגעה לפחות לחצי הגמר, מאבק על האליפות וניסיון ללכת גם על גביע. באירופה תשאף הפועל לחזור לפחות לרבע הגמר ותקווה ליותר.

דז'יקיץ': לפחות עד מאי-יוני, ירושלים תתקשה להתעלות על מה שכבר עשתה אשתקד. הרי את הגביע היא לקחה, ובליגת האלופות הגיעה לגמר. כדי לשדרג את עצמה, היא תצטרך להגיע לגמר הפלייאוף בישראל בפעם הראשונה בשבע שנים.

פרנקו: כמעט מדהים לומר זאת, אבל למרות ההישגים יש לא מעט אנשים שמופתעים מכך שהמאמן נשאר. בהפועל תל אביב יש הרבה מאוד ציפיות מכניסתו של ינאי, וכל דבר חוץ מהצלחה מיידית (קרי, הימצאות בצמרת בליגה ותוצאות טובות ביורוקאפ) עשוי להפעיל לחץ גדול על המערכת. העובדה שפרנקו היה זה שהחתים את שחקני החיזוק ושיחרר את מקריי, הופכת אותו לאשם בכל מקרה של כישלון. איכות הסגל אמורה להספיק. אם לא, לאיש על הקווים לא יהיו חיים פשוטים.

דז'יקיץ': בניגוד לעמיתו, הסרבי זוכה למעמד של כמעט אל בירושלים. הצלחה תוריד כל טיפה של לחץ מדז'יקיץ', אבל בניגוד למקרה של פרנקו, נראה שגם כישלון לא יהפוך אותו לאשם גדול. שאלות ותהיות בנוגע אליו יוכלו להתעורר (אם בכלל) רק בסוף העונה, אם דחיפתו לבניית סגל פחות נוצץ תוביל לכישלון. ספק אם הבעלים החדש והצעיר ימהר לזעזע את המערכת, כשמולו עומד מאמן כל כך פופולרי וחזק.