מותו של סוכן: אחת הסיבות להצלחה של גלוך וסולומון

קטין הוא ההגדרה המשפטית לאדם שטרם מלאו לו 18 שנים. המשמעות היא שרוב המדינות מחוקקות חוקים המגינים עליהם, כשאחד הסעיפים נוגע לאיסור על חתימת חוזים כהגנה מפני ניצול. אז. מה קורה בכדורגל המודרני?

במסגרת ניתוח רב תחומי שנעשה בגרמניה, בעקבות התוצאות המאכזבות של הנבחרות בטורנירים האחרונים באירופה, נעשה ניסיון להבין את החולשות הפוקדות את הכדורגל. אחת הנקודות המרכזיות בניתוח היא ההתייחסות למה שקורה באקדמיות לכדורגל, שהן בתי הגידול של מרבית הכדורגלנים הצעירים. איך קרה שהרבה כישרונות שסומנו בגיל צעיר הלכו לאיבוד?

השאלות שעלו הן מה קורה באמת באקדמיות בכל הקשור לפיתוח השחקן, מה קורה בהכשרות המאמנים של הצעירים, האם המטרות והתכנים תואמים את השינויים באירופה והאם הצעירים צריכים באמת להתחרות ולשחק בכל שבוע.

בימים האחרונים יצאו מספר מועדונים עם אקדמיות מובילות בגרמניה בקריאה להצטרף לתפיסה החדשה לפיה אין מקום לסוכנים, סוכנויות ויועצים חיצוניים לשחקני כדורגל עד גיל 18. המובילים קריאה זו אינם המועדונים העשירים, אלא אלה שיש להם פחות ממון ,אבל מאוד מקצועיים בליווי השחקן הצעיר ובמעטפת המקצועית שנותנים לו. הם הודיעו על הפסקת התקשרויות עם כל גורם חיצוני שרוצה לנהל את הצעירים במועדון שלהם, ובנוסף הם מחייבים את השחקנים הצעירים (מתחת לגיל 18) שכבר קשורים בחוזה ורוצים להמשיך במועדון שלהם, להתנתק במיידית מהסוכן/סוכנות או היועץ, אחרת לא יורשו להשתייך למועדון. צעד דרסטי. האם גם מפתיע?

בגרמניה, כמו גם במדינות אחרות באירופה, מחלקות הנוער של הקבוצות הבכירות מתפקדות על פי נהלי אקדמיה ותנאים מוכתבים (למשל, רמת הכשרת המאמנים, תוכניות שנבנות ע"י מומחה /ד"ר במדעי /תורת האימון) שנבדקים מדי שנה האם המועדון עומד בהם. לא כל מועדון יכול לקרוא לעצמו אקדמיה. אם אינו עומד בכל התנאים הנדרשים בכל שנה. הוא נכשל בבדיקה ונשללת ממנו הזכות להשתמש במילה אקדמיה. זאת, לעומת ישראל שבה אין תנאי סף לכך.

באקדמיות המוכרות , ישנם אנשי מקצוע מהטובים ביותר בכל הקשור לאימון ילדים, כאלה שנדרשים להתעדכן בחומרים חדשניים, והם אלו שאחראיים גם על תכנון האימונים לכל שכבת גיל וגם על תכנון קריירה פדגוגית ומקצועית שתבוצע ע"י סגל עובדים מיומן ואחראי פדגוגית. הם אלו שאחראים על מתן מעטפת של מגוון מומחים מתחומים שונים לכל שחקן על פי צרכיו. שחקן שמתקבל לאקדמיה מוכרת בגרמניה, כבר מגיל צעיר לא משלם על האימונים (הורים של ילדים באקדמיות בישראל משלמים לא מעט כסף). ההשקעה של האקדמיות בכל הנדרש להצלחת השחקן ותפקודו, היא גדולה ביותר. בכל קבוצת גיל ישנם רק 18 שחקנים וכל שנה יש לקדם אותם בתוכנית מובנית.

מתברר כי גם בגרמניה וגם בישראל מתרחבת תופעה של שחקן צעיר המלווה בסוכן/סוכנות שמנהל אותו. מדובר ם לרוב באנשי עסקים שמטרתם לעשות כסף, כשבעצם השחקן הצעיר הוא "מוצר " שיש לתפוס בגיל צעיר, על מנת שיתאפשר להם להרוויח עליו כסף גדול לאורך הקריירה, בוודאי בעתיד כשיהיה שחקן בוגר מצליח.

ברוב המקרים הסוכנים אינם אנשי חינוך ואינם מסתכלים לטווח ארוך. הם לא בוחנים אם מאמן זה או אחר או פילוסופיה של מועדון, לא מתאימים לילד לאישיותו וליכולת לפתח אותו כשחקן ייחודי.

כך נוצרת התנגשות בין תפיסות המועדון ושאיפות הסוכן. המועדון בגרמניה רואה בגורמים החיצוניים גורמים שמפריעים להתפתחות הפירמידאלית של השחקן. המועדון בגרמניה מסתכל מנקודת מבט מקצועית ואילו הסוכן מנקודת מבט כלכלית - עשיית רווח. כאשר המועדון הוא לא זה הקובע את מסלול התפתחות הקריירה של הילד, הוא נתון בידי סוכנות שקובעת לו לאיזה מועדון ללכת ומתי (כל מעבר של ילד ממועדון למועדון כרוך בגזירת קופון ע"י הסוכן - גם בגיל צעיר מתחת 18).

כאשר לא מטפלים בצעירים המוכשרים באופן מסודר, הסוכנים תופסים את המקום ומנסים להיות אלו שמובילים וקובעים את הדרך של הילד להצלחה. נער שמתאמן בכדורגל ואומרים עליו שהוא מוכשר, אך גדל במשפחה שאיננה בעלת מודעות ספורטיבית, נוטה להתקשר בגיל צעיר לסוכן שבהתאם לקשריו ממליץ לו ומביא אותו למועדון. נשאלת השאלה האם זו הדרך הטובה ביותר להתקדם ולהיות שחקן בוגר מצליח.

ההורים, שאינם יורדים לפרטי פרטים עקב הריחוק שלהם מהתחום, נותנים בסוכן אמון והחוזה נחתם לכמה שנים. מרגע זה כל ההחלטות איפה לשחק ומתי לעבור קבוצה נקבעות ע"י הסוכן, שהוא בדרך כלל אינו חלק מצוות המועדון. הוא לא יודע את התוכניות המקצועיות של המועדון וגם לא את הצרכים הספציפיים של הילד, על מנת לפתח אותו כדי שימצה את הפוטנציאל שלו. במקרים רבים נראה ילד צעיר שעובר ממועדון למועדון בגיל 17-19 דועך אל השקיעה.

יש דוגמאות לכאן ולכאן. למשל המקרה של ליאונל מסי מוגדר כסיפור הצלחה גדולה בברצלונה. מסי הוא המודל הקלאסי כיצד לגדול מחוץ לארצך, במקום מתקדם עם מעטפת תומכת, להתפתח במועדון מנער ועד בוגר ולשחק בו לאורך מרבית שנות הקריירה. אצל מסי המועדון דאג להביא גם את המשפחה לסביבה חדשה, על מנת להקל עליו את המעבר לארץ זרה.

אך לא כל אחד, כשרוני ככל שיהיה, מתאים למעבר לארץ אחרת, ובמיוחד לא מתאים בזמן נתון מסיבות שונות - ראה מקרה יוסי בניון באיאקס. כשיצא כבוגר לאירופה הסיפור כבר היה שונה לחלוטין.

הסביבה המשפחתית התומכת חשובה מאד להצלחת השחקן. כאשר אחד ההורים, במרבית המקרים זה האב, עמד לצד הילד, מסתכל לטווח רחוק, מתעמק בקידום ולא פעם מוותר להצעות מפתות מצד סוכנים או סקאוטים, הסיכוי להצליח כבוגר גדול יותר. עדן קארצב, אוסקר גלוך, מנור סולומון ודניאל פרץ, למשל, הלכו בעיקר עם החלטות ההורים.

אך ישנם מקרים רבים של כשרונות שנעלמו. בישראל אנחנו כבר יודעים על מעבר צעירים לחו"ל בגיל צעיר בעקבות סוכנויות שונות. היה לי מקרה של ילד משוהם, שהוגדר ככישרון גדול, עבר למכבי פתח תקווה ומשם לטוברוק ונעלם. לעומתו, שחקן אחר שגדל במכבי פתח תקווה הצליח גם בבוגרים. נער שגדל באזור חיפה אותר ככישרון. סוכנים שהתקשרו עם המשפחה גרמו לה להחליט על ניתוק הילד מסביבת מגוריו ומעבר לתל אביב, שם התאמן ולמד בבית הספר של "השחקנים" מקווה ישראל וגר בבית האדום. בגיל 18 הוא פרש מכדורגל.

מחקרים מוכיחים שסיכוייו ילד הגדל באקדמיה מוכרת לפתח את הכישרון שלו גדול יותר מאשר ילד אשר עובר בתדירות גבוהה בין מועדונים שונים. כל מעבר מביא עימו נסיגה ביכולת והוא נדרש מחדש להוכיח את עצמו כי הוא "לא משלנו". יש שוני בחשיבה ובחזון של המועדון, כשהילד צריך כל פעם להבין ולהתאים את עצמו אליהם, מה שלא תמיד מצליח.

המתכון להצלחה הוא מועדון שמביא את המשולש הזה (מועדון-שחקן-משפחה) לשיתוף פעולה ולהבנת התפקיד של כל צלע במשולש. לכן, ישנם מועדונים באירופה, ולאחרונה בגרמניה בפרט, שהחלו להשקיע בליווי ההורים בתפקודם מול הילד, במתן כלים להתמודדויות עם מצבי הלחץ, כישלון והפסד, פציעות ושיקום ועוד.

יש יותר ויותר אקדמיות באירופה שלוקחות את ההורה כפרויקט, והתהליך של פיתוח השחקן שונה לגמרי ממקומות שבהם אין קשר להורים. גם מועדונים שאינם אקדמיות הולכים יותר ויותר לפתח את הנושא של ליווי הורים בכל הקשור לקריירה של הילד, תחום שנקרא כיום תפקודי ניהול ומועבר לילדים ולהורים גם יחד.

המגמה כיום היא לא לנתק את הילד ממשפחתו ומסביבתו הטבעית, אלא יצירת מסגרות אימון במרחק של עד 80 ק"מ, תוך עזרה ושילוב יותר חזק של הילד בחברה בה הוא חי. הסקאוטים של המועדון מתמקדים באיתור כישרונות בטווח מרחק זה. לאקדמיות מובילות בגרמניה הוגדר תפקיד חדש - טיפוח ההורה/משפחה /ילד /חברים ופדגוגיה נכונה. כל ספורטאי לומד לבגרות או לכל הפחות ללימודי תעודה, ומעמיד כל מה שנדרש להתפתחות. עקרונות הפדגוגיה להתפתחות האישיות עומדים במרכז, וכך הילד גדל להיות עם ערכים חינוכיים, ועם השכלה שתאפשר לו עיסוק או מקצוע ביום שיסיים את הקריירה הספורטיבית.

• מועדונים מובילים ובעיקר מי שדוגלים בפיתוח שחקנים צעירים יפתחו מערך תומך ומכשיר להורים המקביל למערך הטיפוח לילד (לא רק להתייחס לכסף ולצעקות בשבת מהיציעים).
• תכנית שתכלול תכנים וכלים לפיתוח תפקודים ניהוליים של הילד וההורים כל אחד בנפרד ובתפקודם יחד. שיחות והתנהלות מול ההורים ברמה של תכנית רצינית.
• תכנית שבה ההורה יקבל כלים כיצד להתמודד עם הנער מול המועדון ועם המועדון בכל הקשור להווה ולעתיד
• חיזוק הקשר בין המועדון לבין בית הספר לא רק בציונים בתעודה אלא במעקב אחר תפקוד הילד בבית הספר (ראה מודל מיינץ מאמן בבית הספר ).
• התכנית תכלול הנחייה לאורך זמן לספורטאים להורים לשני בני הזוג (לעיתים יש תפיסות והתנהגויות הפוכות בין בני הזוג שמבלבלות את הילד ואף מפריעות להתקדמותו).

• כיום ברור יותר מתמיד כי ההורה הוא גורם משמעותי להצלחה /כשלון הילד ויש צורך להתייחס לכך ברמת המועדון.
• נכון לעכשיו בישראל אין עדיין אקדמיה שמקדמת תפקודי ניהול של הילד ושל ההורים בתכנון מסודר כמו תכנית אימונים.
• לפני רישום ילדך למועדון בקש לראות את חזון המועדון, התכנית הרב שנתית שלו וברר מה תפישת המאמנים שאמורים לאמן אותו.
• לעיתים לגדול במועדון קטן , קרוב לבית ועם מאמנים מתאימים, זה יתרון.
• מומלץ להתעמק בתחום, בפרט בהגיע ילדך לקבוצה תחרותית, ע"י קריאה, האזנה להרצאות והרשמה לסדנאות (כפי שנערכות באקדמיית ורטהיים, למשל) ולקבל כלים שיעזרו בקבלת ההחלטות וכדי להבין טוב יותר את תפקיד ההורה בליווי הילד הספורטאי.
• העדפת הפדגוגיה (בגילאים הצעירים) על פני פסיכולוגיה.
• סוכן הוא דבר חשוב אך יש לשקול את התקשרות עימו בגיל הצעיר. במידה ובחרת להתקשר עם סוכן ממליץ לבדוק שהסוכן חושב על ילדך מקצועית וגם כלכלית.
• יש להגיע לסוכן עם שאלות מוכנות מראש כי אתה ההורה מכיר הכי טוב את ילדך.

ד"ר מרק ורטהיים הוא מרצה בקורס תורת האימון החדשה, קואורדינציה וקוגניציה, יועץ למועדונים בתכנון רב-שנתי ותפקודים ניהוליים. ראש אקדמיית ורטהיים ע"ש יוסף ורטהיים