יהיה קשה למצוא בכל רחבי פורטוגל מישהו שיגיד מילה רעה על קיקו בונדוסו. הוא שחקן יצירתי כיפי מאוד לצפייה, בחור צנוע ונעים הליכות, והסיפור שלו פשוט טוב מדי - מסוג האגדות שאנשים כל כך אוהבים לשמוע. הנה לכם אדם רגיל לגמרי שעבד עד לא מכבר כמציל בבריכה, ולפתע הפך בגיל 25 לכדורגלן לגיטימי ומוערך בליגה הבכירה. זה לא דבר של מה בכך, ואוהדים נייטרלים רבים החזיקו לו אצבעות בתקווה שיעבור לקבוצה גדולה יותר מאשר וויזלה, איתה חווה שתי עליות רצופות. מכבי תל אביב היא לא בדיוק היעד עליו חלמו מעריציו, ואולי גם בונדוסו עצמו היה מעדיף אתגר קצת יותר קרוב לבית - כי הרי זה מה שחשוב לו באמת בחיים. הבית, המשפחה והחברים. איך הוא יסתדר בלעדיהם?
למעשה, הסוגיה הזו הטרידה את קיקו אפילו כאשר הצטרף ל-וויזלה ב-2019. הוא כבר היה בן 23, אבל שיחק עד אז רק בקבוצות זעירות במחוז הולדתו ויסאו. הוא גר בבית הוריו, וכדורגל היה תחביב מרגש, אך לא מעבר לכך. השאיפות להצטרף לאקדמיה של מועדון גדול אולי היו, אך זה נתפס כרעיון לא מציאותי בעליל, ואי אפשר היה להתפרנס כמו שצריך לקבוצות חובבים זעירות בליגה הרביעית והשלישית. אז בשלב מסוים היה צריך לחפש עבודה "נורמלית" - ומציל בבריכה זה נורמלי בהחלט. כאשר הגיעה ההצעה להצטרף לוויזלה, ששיחקה אז בליגה השלישית אך נתפסה כמועדון גדול יותר, הוא היה צריך להחליט אם כדאי לעזוב את הכל וללכת רחוק מאוד, כלומר מרחק של יותר מ-100 קילומטרים, אחרי החלום.
שליטה בשתי הרגליים, יעילות בשני האגפים
קיקו העז, והגורל תיגמל אותו כהוגן על האומץ. כבר בעונתו הראשונה, הוא הפך לאחד הכוכבים במערך של המאמן אלברו פאשקו, כבש 11 שערים וסייע לקבוצה לעלות לליגה השנייה. מיד לאחר מכן, הציגה וויזלה את מאזן ההתקפה הטוב ביותר בליגה השנייה, וטיפסה מיד לליגה הבכירה. בונדוסו, ששיחק ביעילות זהה כקיצוני בשני האגפים בזכות שליטה מצוינת בכדור בשתי הרגליים, כבש הרבה פחות, אבל נותר שחקן מפתח חיוני. הוא ימני ברגלו באופן טבעי, אך בילה בילדותו שעות רבות כשהוא מתאמן לשחק בשמאל בלבד, והסביר לימים: "ככה לשחקן הגנה הרבה יותר קשה לדעת לאיזה כיוון אני הולך". וזה באמת המצב - עם 169 סנטימטרים של זריזות וערמומיות, הוא מהווה אתגר לא פשוט עבור כל מגן שמנסה לעצור אותו.
באופן טבעי, היה חשש שקבוצה מפתיעה מסוג זה לא תצליח לשרוד בטופ אחרי שתי עליות רצופות, במיוחד בהיעדר חיזוק משמעותי. התבססות על הסגל הקיים נתפסה כהימור, אבל לא היה לוויזלה כסף בכל מקרה, והמאמן פאשקו סמך על החניכים שלו בעיניים עצומות. זה לא היה פשוט, אבל וויזלה הצליחה להימנע מירידה בעונת 2021/22, תוך שהיא מסיימת במקום ה-14. עם 5 שערים ו-6 בישולים לזכותו, היה מעורב בונדוסו באחוז נכבד מ-37 השערים שכבשה הקבוצה, והאוהדים ברחבי המדינה נהנו לראות את הסגנון הראוותני שלו.
"וויזלה של פאשקו היתה קבוצה שהתבססה על לחץ גבוה ומעברים מהירים מאוד, וזה התאים לבונדוסו. הוא פרח במערך 3-3-4, והיה יעיל גם ללא הכדור, אבל מצטיין עם הכדור לרגליו. הוא מהיר, אבל לא בהכרח מבסס את משחקו על כך, ומצטיין בכדרור על שטח קטן", מספר הפרשן הפורטוגלי לואיס קטארינו.
קשור למקום ולאנשים
השינוי הגדול התרחש בספטמבר שעבר, כאשר הקבוצה עברה לבעלותו של הנשיא החדש ז'ואקים ריביירו. הוא הדיח את רוב האנשים שהיו אחראים על שתי העליות הרצופות, ובדצמבר הגיע גם לאדריכל הגדול ביותר של הנסיקה. פאשקו הואשם בניהול אימונים לא יעיל מספיק ופוטר, וההחלטה עוררה סערה גדולה מאוד בקרב האוהדים - ולא רק. בהדרכת המאמן החדש מנואל טוליפה עברה הקבוצה לסגנון מבוקר ורגוע יותר, וזה השפיע גם על בונדוסו. המאזן הסטטיסטי שלו בהתקפה היה דל הרבה יותר ב-2022/23, עם שני שערים ו-3 אסיסטים בלבד, אבל אחוז התיקולים המוצלחים עלה, ו-וויזלה סיימה עם תוצאה טובה יותר במקום ה-11.
בסוף העונה, גם טוליפה עזב, והספרדי הצעיר פאבלו וייאר מונה במקומו. המועדון איבד לגמרי את היציבות שאיפיינה אותו, וגם האווירה המשפחתית נעלמה. החברים הטובים שעשו עם בונדוסו את כל הדרך מהליגה השלישית בחרו לעזוב. הקשר רפאל גוזו הפתיע כאשר נדד לגויאש הברזילאית, הבלם קיקי אלפונסו הדהים עוד יותר כאשר הרחיק לאוראל הרוסית. ואם זה המצב, הרגיש גם קיקו שהגיע זמנו ללכת. עבורו היתה זו ההחלטה הקשה ביותר, כי הוא שונה שינויים, אבל בגיל 27 צריך גם לדאוג לפרנסה קצת יותר טובה לקראת העתיד. הוא התחיל את דרכו בכדורגל המקצועני מאוחר, וצריך להרוויח מספיק לפני שהקריירה תיגמר.
לא רגיל לאור הזרקורים וללחץ
"בונדוסו הוא שחקן אנדרייטד יחסית. בזכות המהירות הוא מתאים לקבוצה שאוהבת לשחק על מתפרצות, ובזכות כישוריו הטכניים הוא הולם קבוצה שדוגלת בהחזקת כדור. הוא רב-גוני ויכול להשתלב במערכים טקטיים שונים. עקרונית, הוא היה ראוי לשחק בקבוצה גדולה יותר, אבל זה לא פשוט בפורטוגל. הוא לא מספיק טוב לבנפיקה, פורטו וספורטינג, ואילו בראגה העדיפה לא להחתימו. מעבר לכך, כל הקבוצות האחרות לא היוו צעד גדול מספיק קדימה כדי להצדיק עזיבה של מקום אהוב", מספר העיתונאי הפורטוגלי סילביו ויירה.
"בהתחלה, חתימה בוויזלה הרגישה לו כמו מעבר למדינה אחרת, כי הוא קשור מאוד למשפחה. אבל הוא מצא חברים חדשים, ונשאר צנוע מאוד בהתנהלות. הוא אפילו נשאר לפעמים במתקן האימונים רק כדי לאכול ביחד עם אנשי הצוות. הוא נאמן לסביבה מוכרת, ולכן גם קושר לאוראל בעצמו, אחרי המעבר של קיקי אלפונסו לרוסיה, כי זה חברו הקרוב. המועדון שלו השתנה, המאמן התחלף, רוב האנשים שהוא אהב עזבו, ועכשיו הוא יוצא לדרך חדשה לבד. אי אפשר לדעת כיצד יתמודד עם הסביבה החדשה, כי הוא ביישן ולא רגיל לאור הזרקורים. הוא גם לא רגיל ללחץ. אוהדי וויזלה אמנם נלהבים מאוד ויכולים להיות תובעניים, אבל קיקו היה ממש בן בית במועדון הזה. הוא כמו משפחה, ועל המשפחה לא כועסים. בקבוצה אחרת זה יהיה שונה בתכלית. אם הוא ייכשל, הייתי מהמר שזה יהיה בגלל אי התאמה מבחינת אופי, ולא בגלל כדורגל נטו", אומר ויירה.
מלהיב, מחוייב, לא תמיד יציב
מכבי תל אביב מקבלת, אם כך, שחקן מוכשר, אך חסר נסיון במובנים רבים. על אף שהוא ממש לא נער, בונדוסו שיחק שנתיים בלבד בליגה הבכירה, וידע רק קבוצה מקצעונית רצינית בחייו, בה בילה את רוב הקדנציה עם מאמן אחד ספציפי שהתאים לו מאוד. הוא תחבולן בחסד ומציג לפרקים יכולת וירטואוזית, אך אף קבוצה פורטוגלית גדולה יותר לא שמה עליו את ידה - גם כי הוא לא רצה בכך, וגם כי הוא לא נתפס כמוכח ויציב מספיק. "יכולים להיות פרקי זמן במהלך המשחקים בהם קיקו נעלם, ולא מרגישים אותו בכלל", אומר סילבה. הוא מקצוען למופת, ממלא את ההוראות הטקטיות, ונוטה לבצע עבודה שחורה ללא כדור, אבל יכולתו להסתגל למדינה חדשה, למנטליות חדשה ולשפה חדשה מוטלת בספק. יש להניח כי בשלב ההתאקלמות יזדקק הפורטוגלי לתמיכה גורפת, וכלל לא בטוח שהמועדון והאוהדים מסוגלים להעניק אותה.
לו הכל היה תלוי בו, הוא היה מעדיף כי וויזלה לא תשתנה, תמשיך בנסיקה בלי להחליף בעלים, ואז גם השיקולים הפיננסיים היו מרכזיים פחות עבורו. את המעבר לישראל הוא לא עושה בלב שלם, וזה מרגיש עבורו כמו קפיצה למים עמוקים במיוחד. מצד שני, מזל שיש לו נסיון בתור מציל.