לעידן ורד היה חלק לא קטן בבניית הסגל של הפועל פתח תקוה לעונה החדשה בליגת העל. שיחות שכנוע עם איתי שכטר, כמה מילות עידוד לאבי ריקן ושלישיית החברים התחברה מחדש. ורד חלם תקופה ארוכה לשחק יחד עם שכטר וריקן. לפני כמה שנים, היו ניסיונות לקשר אותו למכבי תל אביב, אך הם לא צלחו מכל מיני סיבות. עכשיו, השלושה יעמדו בפרונט של פרויקט מעניין. העובדה ששכטר וריקן בחרו בהפועל פ"ת למרות הצעות גבוהות יותר ממועדוני הביניים של הליגה מראה כמה הכדורגל הישראלי התגעגע למועדון כמו הפועל פ"ת. אף אחד במועדון לא אוהב במיוחד את ההגדרה הזאת, אבל הם חוזרים כמאמי המרגשת החדשה. השאיפה שלהם היא שמדובר בהגדרה זמנית.
הפועל פ"ת חזרה לליגה הבכירה אחרי שמונה שנים, אבל למעשה המועדון מקרטע כבר שני עשורים. שנים של דעיכה כלכלית וכאוס ניהולי הובילו לירידה בלתי נמנעת ב-2007 עם קבוצת ילדים שניצחה שלושה משחקים כל העונה. הקבוצה חזרה אחרי עונה אחת, אבל המועדון לא הבריא והגיע עד פירוק וירידה נוספת ב-2012. הפעם זה לקח שנתיים, אבל הלקחים לא נלמדו. הפועל פ"ת הגיחה לעונה אחת בליגה הבכירה, ירדה, חוותה פירוק נוסף, עברה לניהול עמותת האוהדים, ירדה לליגה א', נשארה על חשבון הפועל איכסל והפעם היא חוזרת עם תקווה מחודשת לחזור להיות קבוצה לגיטימית בליגת העל. היא בריאה יותר, נקייה יותר ומעניינת יותר.
מועדונים שמנוהלים בצורה סבירה עם גב כלכלי איתן, אבל לא בהכרח בעלי מסורת וקהל משמעותי, קיבעו בשנים האחרונות את מעמדם כמועדוני הביניים בכדורגל הישראלי. מתחתיהם, עלו וירדו מועדונים קטנים או בינוניים שלא הצליחו להתבסס. הפועל פ"ת, לפחות בראייה של השנים הקרובות, שואפת לא להיקלע למאבקי תחתית. אם תרצו, להיות מכבי נתניה, אשדוד, הפועל חיפה או הפועל ירושלים. זאת המטרה לטווח הבינוני. עבור השלב הראשון בדרך, היא צריכה שחקנים כמו שכטר וריקן ויש לה מה להציע בתמורה - עונה/עונות פרישה משמעותיות עם קהל תומך. פרויקט מסקרן עם שאיפות. זה נותן לה יתרון בשוק בעייתי.
על פניו, לקח העבר נלמדו. הפועל פ"ת הצליחה לייצר לעצמה זהות. היא צירפה עד כה תשעה שחקנים חדשים. כלומר, היא שמרה על מעל מחצית מהסגל שלה במעבר בין הליגות. רוב הנשארים, שחקני בית או כאלה שהגיעו והתחברו למועדון כמו עומר כץ, ג'ימי אלכסיס ומתן פלג. זה שונה בצורה קיצונית מהעונות הקודמות של המלאבסים בליגה הבכירה בהן הקבוצה החליפה סגל מלא כמעט כל שנה. בביקור הקודם בעונת 2014/15, למשל, כוכבי העלייה התפזרו בין קבוצות הלאומית והפועל פ"ת בנתה קבוצה מבוססת מושאלים צעירים מהגדולות עם מאמן הנוער האלמוני עידן בראון על הקווים.
כשבראון פוטר הוא אמר באחד הראיונות: "הגעתי לקבוצה שלא היה בא כלום. לא שחקנים, לא שחקני בית, קיבלתי תקציב לא גבוה ולמרות העלייה, לא היה שלד. שחררנו את כולם ולאט התחלנו לבנות... שיחקנו עם 3-4 שחקני נוער והיה קשה להביא שמות לליגת העל. חיפשנו מציאות". מבינים את ההבדל? שמונה שנים מאוחר יותר לפ"ת יש שלד, יש שחקני בית והיא מצליחה להביא שמות. המועדון חי.
הנעלם הגדול הוא עופר טסלפפה. מאמן ותיק, אבל חסר ניסיון בליגה הבכירה. טסלפפה מוגדר על ידי אנשי מקצוע כמאמן בעל אוריינטציה הגנתית. כזה שלפני הכל מאמין בלא לספוג. האוהדים לא תמיד אהבו את זה, אבל גם בלאומית טסלפפה שמר "ג'וקרים" על הספסל ונעזר בהם להכריע לא מעט משחקים בשלבים מאוחרים. הקבוצות שלו מאורגנות, קומפקטיות ורצות הרבה למעברים. שכטר וריקן הובאו בתיאום עם המאמן גם כדי לאזן את חוסר הניסיון שלו, להוסיף מנהיגות, לעזור לו לנהל את חדר ההלבשה, להתמודד עם לחץ ולקדם את הצעירים שנשארו בסגל.
לצד שלישיית הוותיקים, הפועל פ"ת חיפשה בקיץ עוגנים בעמדות מפתח וזרים בפרופיל גבוה. הבכיר ביניהם הוא הבלם הפורטוגלי אנדרה טישיירה, השחקן היקר בסגל, שהגיע אחרי שש שנים בא.א.ל לימסול. "זר בפרופיל כזה לא היה בפ"ת 15 שנה", אמרו השבוע במועדון. "כמו לא מעט פורטוגלים שמגיעים לכאן, הוא בא כאלמוני והוכיח את עצמו די מהר", סיפרו השבוע בקפריסין. "הוא שחקן טוב שהתקדם עד למעמד של קפטן. אני לא יכול להגיד לך שהוא היה בין שחקני ההגנה הכי טובים בליגה בשנתיים האחרונות. הייתה לו ירידה כמו כל הקבוצה. שינוי יעשה לו טוב, ובקבוצה שרק עלתה ליגה הוא בהחלט יכול להיות דומיננטי ומוביל".
החלוץ פורצ'ן באסיי בנוי מחומרים של גניבה אמיתית. הניגרי בן ה-24 הגיע לצ'כיה בגיל 16 ועשה התקדמות הדרגתית נהדרת דרך הליגות הנמוכות עד הליגה הבכירה. בינואר 2022 נרכש על ידי פרנצוורוש ואז החלה נסיגה מקצועית. ויקטוריה פלזן זכרה את ימיו היפים בצ'כיה ושאלה אותו בקיץ שעבר. הוא אפילו רשם איתה חמש הופעות בשלב הבתים של ליגת האלופות אשתקד לפני שנחתך. הוא סיים את העונה בשבדיה, שם רשם 11 הופעות כמחליף במדי דגרפורס. "דיכאו אותי והרגשתי רע. המאמנים לא כיבדו אותי ולא היה אכפת להם ממני", אמר בשבוע שעבר בראיון בשבדיה.
באסיי אמנם כבש שער אחד ב-30 משחקים בשנה האחרונה, אבל גם כאן צריך להכניס את ההעברה לפרספקטיבה של עולה חדשה. גניבה זה לדעת לזהות סיטואציה ולנצל אותה כדי למשוך שחקן גדול עלייך שבנסיבות אחרות לא היה מגיע. הפועל פ"ת הסכימה לשלם דמי השאלה וגם להתחייב לאופציית רכישה בגובה מיליון יורו, שסביר שתמומש רק אם בצד השני יהיה מי שיסכים לקנות במחיר גבוה יותר.
יאן קיניונס האקוודורי הובא כדי להוסיף מהירות באגף במערך של שלושה בלמים. סמואל בראון יוסיף פיזיות באמצע לצד אבי ריקן, כשבמועדון דיברו על צירוף מגן ימני ועוד חלוץ ישראלי, בנוסף לקשר נוסף שייכנס לנעליים של ריצ'רד בואטנג הפצוע. התוצאה הכמעט סופית היא שילוב מעניין בין ותיקים וצעירים, שחקני רכש ושחקני בית. הפועל פ"ת בנתה קבוצה עם דרך ברורה, כשבניגוד לעולות חדשות בעבר, היא לא מילאה את הסגל במושאלים ישראלים, לא חיכתה לצעירים שייפלטו מהגדולות בהשאלה ולא הפנתה עורף לשחקנים שהעלו אותה. כך בונים שלד בצורה נכונה, כך מייצרים זהות למועדון.
ב-2015, הפועל פ"ת סומנה כיורדת בטוחה, התקציב עבר בקושי, מחנה האימונים התקיים בישראל והסגל הורכב מכל הבא ליד. ב-2023, הפועל פ"ת אמנם עדיין לא עברה בבקרה, אבל היא תפתח עונה עם ציפיות לבנות משהו שיישאר לאורך זמן והיא בוודאי לא מסומנת כיורדת בטוחה. יש סביבה עניין והתלהבות, היא זוכה לפופולאריות בזכות פעולות נכונות ברשתות החברתיות ואפילו אפשר להגיד בזהירות שהאוהד האובייקטיבי רוצה בהצלחתה. הוא התגעגע.
זאת נקודת התחלה טובה, אבל צריך להסתכל עליה בזהירות. הפועל פ"ת פותחת עונה מול מכבי חיפה ופוגשת גם את נתניה, באר שבע, מכבי ת"א ובית"ר ירושלים עד המחזור השישי. כמה תוצאות לא טובות בהתחלה והאופטימיות הזהירה תפנה מקום ללחץ. לכן, גם במועדון יודעים שהישארות בליגה בשנה הראשונה תהיה הישג. הישארות בלי דרמות בתחתית תהיה הישג ענק. כל דבר מעבר יהיה בגדר סנסציה. אבל הניצחון האמיתי יהיה להתייצב בליגה לטווח ארוך, שכולם יפסיקו להתגעגע ולהתרגש מהקהל ויתחילו לקבל את הפועל פ"ת כמו שהיא רוצה להיות - מועדון תחרותי בליגת העל.