וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בין מקריות לשיטתיות: מדוע מועדונים נופלים בבחירת שחקנים?

העובדות מראות כי למרות הטכנולוגיה המתקדמת, יש יותר בזבוז כספים וזמן בבחירת שחקנים מאשר הצלחה. מה הסיבות לכך? האם בחירת השחקנים תעשה בקרוב בעזרת טכנולוגיות מתקדמות והאם זה ייעשה במקום או במקביל לעין האנושית של המאמן?

שער האליפות של באיירן מינכן, ג'מאל מוסיאלה, עונת 2022/23/ספורט1

בתקופה הזו אנו קוראים בעיתונות ושומעים על שחקנים בליגה הישראלית, חלקם מוכרים, שנודדים ממועדון למועדון בעיקר דרך סוכנים. החלטה על בחירתם נעשית בעיקר על ידי העין של המאמן, שרואה אותם בכמה אימונים או במשחק. האם קביעה כזו אינה סובייקטיבית מדי? האם הבחירה היא מקרית, יש בכלל תהליך של מעקב אחר שחקן לפני בחירתו וחשיבה לטווח ארוך?

בסיום העונה החולפת, כשביקרתי במועדוני צמרת בגרמניה, התמקדתי בנושא ושאלתי איך הם בוחרים שם שחקנים. בפגישותיי עם הסקאוטים הצגתי את תפיסתי, מתוך רצון לקדם את נושא הקואורדינציה כחלק משמעותי בבניה של תוכנה, שמאפשרת למצוא את המרשם הכולל לבחירת שחקנים. זאת, בהסתמך על המומחיות שלי ועל ניסיוני רב השנים בהבנת הקשר בין האינטליגנציה הגופנית והאינטליגנציה הרגשית. בכך קיוויתי לתרום לשיטתיות ולהגדלת המאגרים לאיתור שחקנים למועדון.

שחקן באיירן מינכן סאדיו מאנה. Markus Gilliar - GES Sportfoto, GettyImages
מה שטוב לליברפול לא טוב לבאיירן? מאנה/GettyImages, Markus Gilliar - GES Sportfoto

סקאוט נבחרות גרמניה הצעירות וסקאוט שטוטגרט הדגישו את הנושא החשוב של ראייה כוללת של יכולות (פוטנציאל), לעומת תפקוד בהתאם לתורת האימון החדשה, שאומרת כי כל שחקן צריך להיבחן על פי מכלול נתוניו, ואז לבדוק את מידת ההתאמה שלו למועדון ולמאמן. לכל שחקן יש יחסיות שונה בין יכולותיו. הוא לא בהכרח מתאים למועדון מסוים, אך כן מתאים לאחר - ראו המקרה של מאנה במעבר מליברפול לבאיירן, שכעת חושבת לשחרר אותו.

סיפור אמיתי מההתאחדות הגרמנית. סקאוט אחד סיפר לי כי הוא נשלח מספר פעמים לחדר הלבשה של קבוצתו של שחקן שרצו לבחור, זאת כדי לקבל תמונה יותר טובה על אישיותו והתנהלותו בכלל ובחדר ההלבשה בפרט. הוא סיפר את "סיפור האוזניות" - שחקן השאיר /שכח בחדר ההלבשה אוזניות יקרות ערך. כאשר אמרו לו ששכח, הוא לא חזר לקחת ואמר 'לא נורא, אקנה חדשות'. האם משפט זה מעיד משהו עליו? מה זה אומר לגביו ומה החליט הסקאוט?

הסקאוט של שטוטגרט סיפר שבחירת שחקנים במועדון נעשית בתהליך ארוך, מותאם גילאים, ומתבצעת בכמה רבדים.זה מתחיל באיסוף מידע בדרכים שונות, על כישרון פוטנציאלי או שחקן מוכר. תחילה נערכות שיחות עם השחקן, עם המאמנים שלו בעבר, עם המאמן שלו בתקופה האחרונה ועם ההורים. במקרים מסוימים נשלח הסקאוט, לפעמים עד "סוף העולם", לבדוק אותו בסביבה שלו, באימונים ובמשחקים. רק לאחר כל הדרך הזו השחקן מוזמן לתקופה קצרה של אימונים. אם הוא בולט והמאמן התרשם, נערכות לו בדיקות רפואיות וגופניות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פיטרו חוגגת יום הולדת עגול ואתם נהנים ממבצע של פעם ב-60 שנה

בשיתוף פיטרו
אוסקר גלוך עם מאמן רד בול זלצבורג מתיאס יאסיילה. מתוך האתר הרשמי של רד בול זלצבורג, אתר רשמי
איתרו ורכשו אותו לא רק בגלל הכישרון. גלוך/אתר רשמי, מתוך האתר הרשמי של רד בול זלצבורג

בעולם האימון המודרני אנו מחלקים את המועדונים בין אלה שחזקים כלכלית לאלה שיכולותיהם הכלכליות מוגבלות יותר. המועדונים החזקים מתאפיינים בהעסקת מאמן עם חשיבה טקטית מסוימת, ויש למועדון את היכולת הכלכלית להביא שחקנים המתאימים לתפיסה שלו, לטקטיקה ולסגנון המשחק שלו.

בישראל, בדירוג המועדונים המקומיים, משתייכים לקטגוריה זו מועדונים כמו מכבי חיפה, מכבי תל אביב והפועל באר שבע. אך אם נשווה אותם ברמה הבינלאומית ביחס למועדונים גדולים בעולם, הם פחות מצליחים להביא הישגים במפעלים הבינלאומיים. השאלה היא מדוע.

על מנת להצליח בזירות הבינלאומיות ועם התקציבים המקומיים שאינם גבוהים ביחס לקבוצות מובילות בחו"ל, יש לקלוע בבחירת שחקנים, מקומיים וזרים, לשם כך נדרש סקאוטינג טוב. המועדונים הקטנים "העניים" יותר בתקציב מוגבלים ביכולות שלהם להביא. לכן, במועדונים אלו המאמן קודם כל מאתר שחקנים כישרוניים בהתאם לתקציב שלו, ולאחר שיש לו שחקנים הוא חושב על טקטיקה שמתאימה לחומר שיש לו.

לא במקרה מדינות מתקדמות "מנצלות" מדינות קטנות שאין להן מספיק השקעה באיתור כישרונות, וזו הסיבה של בריחה של שחקנים למועדונים שבנויים על איתור, מיון וטיפוח הכישרון. כך במקרים של גלוך, עבאדה וסולומון, ולדעתי יש עוד שחקנים רבים אחרים בדרך.

גל אלברמן, המנהל המקצועי של מכבי חיפה. שלומי גבאי
סקאוטינג, זה שם המשחק. גל אלברמן הופך את מכבי חיפה למעצמה דרך איתור נכון/שלומי גבאי

המקרה של גלוך דווקא ראוי לציון כיוצא דופן. המועדון בו הוא משחק, זלצבורג, פועל נכון בדרכו המדעית/מקצועית. הוא מאתר שחקנים צעירים כישרוניים, מביא אותם למועדון ומטפח אותם בתהליך אימון קבוצתי ופרטני כהכנה הדרגתית לרמות תחרות/משחק גבוהות יותר - למשל, מעבר לאחר מכן ללייפציג.

השאלה היא האם בישראל לא צריך לעשות יותר בתחום האיתור מיון וטיפוח הכישרונות ולהיעזר בדרכים יותר מדעיות. יש לנו הרבה ילדים ובני נוער כישרוניים (הוכחה באליפות העולם ואליפות אירופה), וגם יכולות טכנולוגיות מתקדמות שצריך לחבר ביניהן. האם הבדיקות הפיזיות המקובלות לבחירת שחקן עדיין רלוונטיות כיום? האם מרחק ריצה של שחקן במשחק 12 ק"מ בממוצע, הוא מדד רלוונטי לכל השחקנים? האם ברור למאמן /ולסקאוט מהו המרכיב הגופני החשוב ביותר בכל תפקיד במגרש ומהם תתי המרכיב שיש לבדוק עבור כל תפקיד?

אתן דוגמה לגבי מרכיב המהירות. בתפקידי המגינים והכנפיים בשיטות וסגנונות משחק שונים, המהירות הקווית היא היתרון, ואילו במרכז השדה המהירות התחומית (מהירות ביצוע שינויי הכיוון) היא הנחוצה יותר. כיצד משכללים משתנה זה בהחלטה לבחור שחקן? יש שחקנים שהם מפותחים במרכיב הסיבולת (לב ריאה) ויש שחקנים המפותחים בתחום המהירות. יש שחקנים המפותחים בתחום הקואורדינציה ויש כאלו המפותחים בכוח. האחד טוב מאוד במשחק 1:1 ואילו האחר הוא מהיר חשיבה, ראשון לכדור עם ראייה מרחבית והתמצאות טובה מאוד ( מרכיבים קואורדינטיביים שניתן לאבחן לפתח ולאמן). מה המשמעות שהמאמן מייחס לפעולות אלו בבחירת השחקן?

למשל, יש את החלוץ עם "החוש" לשערים ויש את החלוץ הפיזי עם הנתונים שמאפשרים לו שליטה ברחבה דרך הפיזיות. אבל האם נבדקים הריכוז וניצול המצבים? מה קורה עם החלוץ המחונן שתמיד נמצא בנבדל? האם צריך להתייחס להיבטים אלו בבחירת השחקן? ומה לגבי שחקן מהיר שמאבד כדורים ומבצע פחות פעולות איכותיות? האם המאמן מתרשם מהמהירות שלו או מהיכולת של פעולותיו? ואיך הוא משקלל ביניהם? האם שליטה מדהימה בכדור (200 הקפצות) היא טכניקה משמעותית למשחק כאשר לשחקן חסר בסיס גופני/קואורדינטיבי? להזכירכם כי במשחק נדרשת במקביל התמצאות וראייה מרחבית כדי לקבל החלטות.

ליאל עבדה, סלטיק. Robbie Jay Barratt - AMA, GettyImages
כישרון ב-1 על 1 כמו זה של ליאל עבדה הוא אחלה, אבל יש עוד פרמטרים להסתכל עליהם/GettyImages, Robbie Jay Barratt - AMA

בקרב המדענים השונים בעולם שוב ושוב עולה השאלה כיצד יש להסתכל על הפרט ביחס לקבוצה. אחת המסקנות המהפכניות היא שכדי להצליח, על המאמן להבין את הצורך לכלול בקבוצה טיפוסים שונים עם יכולות שונות ועם פוטנציאל מיוחד.

אף על פי שהכישרון הוא בסיס למשחק יפה, ובדרך כלל מדברים על כישרון בהתקפה ובמרכז השדה עם מהירות ויכולת של משחק 1:1 התקפי (גלוך, סולומון, עבאדה ואחרים), יש להסתכל עליו בכל תפקיד בצורה אחרת, בטח לאחר שהוכח הקיץ כי השוערים לא פחות חשובים (פרץ, צרפתי). השאלה המרכזית היא כיצד לאתר אותם מוקדם יותר, לפתח ולטפח אותם על פי מוחם בתהליך מתודי מבוקר דינאמי ותקופתי. התשובה היא, קודם כל, אימון מותאם אישית.

שאלות ותופעות אלו מעמידות את מדעי האימון באתגר של פיתוח עוד אמצעים טכנולוגיים, שיהיו מסוגלים לקבל תמונה כוללת מדויקת יותר, בנוסף לעין של המאמן/סקאוט. במרכז עומדים נתונים פיזיולוגיים/גופניים, לצד מאפייני התפקוד הנוירו התפתחותיים, כאשר לכל אלה נלווית היסטוריה של השחקן במועדונים השונים (מועדון אחד או כמה), יחד עם שאלון מובנה וניתוח ביצועים, לצד הערכה סובייקטיבית של המאמן.

מחלקות הסקאוטינג הופכות לגורם משמעותי, כאשר הסקאוטים עובדים עם כלים מתקדמים ובתהליך מעקב כולל לאורך זמן. המאמן והסקאוט צריכים לעבוד בשיתוף והקשר הזה יהיה יותר ויותר משמעותי.

טענתי היא כי ללא בדיקות/אבחון והבנת הקשר בין קואורדינציה ואינטליגנציית משחק, קשה להעריך יכולת של שחקן רק בעזרת העין או רק בעזרת מבדקים גופניים אנרגטיים (מהירות כוח, סבולת). המבדקים שקשורים יותר לאינטליגנציה הגופנית והרגשית הם הבסיס והתנאי לאיתור ולמיון שחקנים וליעילות גבוהה של התהליך. בעתיד הקרוב יהיה כלי עזר טכנולוגי מרכזי המסייע למאמנים באיתור, וכלי המסייע לבנות תוכניות אימון מדויקות, בעיקר בפן האישי, אך גם בקבוצות קטנות.

ד"ר מרק ורטהיים. יחצ,
ד"ר מרק ורטהיים/יחצ

כד"ר במדעי הספורט עם התמחות במדעי המוח בתנועה, אני נמצא בתהליך מתמשך של בניית תוכניות אימון אישיות שנשענות על הבנה באינטליגנציה המלאכותית, מה שהופך להיות תוכנה נגישה בקרוב. אנו, קבוצת חוקרים ומדענים, רואים באינטליגנציה המלאכותית דרך הבודקת את היעילות של התנועה, כדי לא להגיע למצבי קיצון, כך שהספורטאי יוכל בהכוונה נכונה לדחות עייפות. הבנת הלמידה המבדלת ויישומה בעזרת האינטליגנציה המלאכותית, תהיה חלק אינטגרלי של בדיקת הקשר בין קואורדינציה ליציבות רגשית. בנוסף, תפיסת סוג האימון ודרך העברת האימון הן חלק משמעותי כדי לדעת על ה"כימייה" שבין המאמן לבין השחקן. מערכות ספורט צריכות להתקדם ולהעסיק מדענים בעלי יכולת ליישם ידע טכנולוגי קיים באיתור שחקנים, בנוסף להערכה הסובייקטיבית של המאמן.

הכותב הוא ד"ר במדעי הספורט, מנטור למאמנים ומפתח קואורדינציה ואינטליגנציית משחק לשחקנים.

  • עוד באותו נושא:
  • כדורגל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully