ב- 26 לדצמבר 1921, משחק כדורגל בגודיסון פארק משך 53,000 צופים. כמות צופים יפה לכל הדעות. הדבר המעניין הוא, שהיה זה משחק נשים בין דיק, קר ליידיס (Dick, Kerr Ladies) לבין סט הלנס ליידיס (St. Helens Ladies). המשחק הזה נערך אחרי מסע בינלאומי מוצלח של דיק, קר ליידיס בצרפת באותה השנה, מסע שהוליד משחקים בינלאומיים ראשונים בכדורגל נשים. אבל הצמיחה הגדולה של כדורגל נשים נעצרה בדיוק שנה לאחר מכן, אחרי שקברניטי הכדורגל האנגלי אסרו על קיום משחקי נשים באופן רשמי בטענה שכדורגל לא מתאים לנשים תוך איסור מפורש לכל הקבוצות החברות בהתאחדות האנגלית לאפשר קיום משחקי נשים במגרשים שלהן. לאחר מכן, התאחדויות כדורגל של מדינות רבות אימצו את האיסור האנגלי. היו אלה מדינות מכל הספקטרום של סוגי משטר, שכללו בין היתר את בלגיה, צרפת, דנמרק, נורבגיה, גרמניה, ספרד, בריה"מ, ניגריה, וברזיל.
האיסור האנגלי נמשך 50 שנים עד 1971. תקופה ארוכה מאוד, בה כדורגל גברים צבר פופולאריות רבה והתפתח מאוד מבחינה טקטית וטכנית. לעומת זאת, כדורגל נשים נשאר הרחק מאחור בתחומים האלה, דבר שהקשה מאוד על הניסיון למשוך קהל וספונסורים. בנוסף, זה לקח 20 שנים נוספות, עד שפיפ"א הסכימה לערוך את גביע העולם הראשון לנשים ב-1991.
הקושי למשוך קהל נובע בין היתר מהשוואות לכדורגל גברים, שכאמור הספיק להתפתח ב- 50 שנים, בו כדורגל נשים פשוט היה אסור. אחת הטענות נגד כדורגל נשים היא בדבר ההבדלים הגדולים בין קבוצות. כך, למשל, אם נשווה את כמות המשחקים עם הפרש של חמישה שערים ומעלה לטובת אחת הקבוצות במונדיאלים של גברים ונשים החל מ- 1991, נמצא 30 משחקים כאלה במשחקי נשים ורק 12 במשחקי גברים.
אבל, ההשוואה הזו היא לא רק לא הוגנת, אלא גם לא נכונה. אם נשווה את הפרש השערים הממוצע במונדיאלים הראשונים בכדורגל גברים לזה במונדיאלים הראשונים של נשים, נמצא שאין הבדל מהותי בין שני הענפים. בגרף למטה, ניתן לראות שבמונדיאל הגברים של 1954, הפרש השערים הממוצע עמד על 3. זהו הפרש השערים הכי גבוה בהיסטורייה של המשחק עבור שני המגדרים. בכדורגל נשים, אנו רואים ירידה בנתון הזה בין השנים 1991 (הפרש שערים ממוצע של 2.81) עד 2011 (הפרש שערים ממוצע של 1.38), מונדיאל בו הפרש השערים הממוצע השתווה לזה של כדורגל גברים.
זה גם היה המונדיאל האחרון עם 16 נבחרות. לא מפתיע, שכאשר מספר המשתתפות עלה ל- 24 (2015 ו- 2019), ההבדלים בין הקבוצות גדלו וכך גם הפרש השערים הממוצע למשחק. ייתכן מאוד, שנראה עלייה נוספת גם במונדיאל הקרוב. יחד עם זאת, גידול מספר המשתתפות ל-32, אלה חדשות מצויינות לענף כדורגל נשים. בטווח הארוך זה יביא לגידול בפופולאריות, ולתקציבים גדולים יותר. בסופו של דבר, נוכל לראות יותר בנות שמשתתפות בספורט הזה ולעלייה ברמה ובכמות הקהל (מגמות אלה כבר בעיצומן).
ואם כבר שבתקציבים עסקיננו, אז נשאלת השאלה מה היה קורה לו כדורגל נשים יכל להתפתח ללא איסורים? אין ספק שהאיסור לשחק כדורגל נשים פגע אנושות בענף. אין גם ספק, שהענף הזה היה במקום לגמרי אחר ללא הפגיעה הזו. בעצם, קברניטי כדורגל ביצעו עבירה ששמורה לקרטלים הכי פוגעניים. הם פגעו בהתפתחות ענף שלם. מה זה אומר? למשל, כלכלן ספורט סטפן זימנסקי ועיתונאי סיימון קופר כותבים בספרם המצויין Soccernomics, שיש כאן עילה לתביעת ענק נגד התאחדויות כדורגל. לטענתם, כדורגל נשים נאסר ברגע שהתחיל להתפתח ולאיים על כדורגל גברים (זוכרים, משחק נשים שמשך 53,000 צופים לפני שההתאחדות האנגלית הוציאה את המשחק מחוץ לחוקים שלה?). בעצם, יכול מאוד להיות, שכדורגל נשים היה מתפתח מאוד ומושך סכומי כסף הרבה יותר גדולים ממה שקורה עכשיו.
זימנסקי וקופר מציעים לקחת את טניס כנקודת ייחוס לספורט, בו לא היה איסור על רקע מגדרי, ענף בו נשים לקחו את העניינים לידיהן ומנהלות אותו בנפרד מגברים (ATP מנהל את טניס גברים ואילו WTA מנהלת את טניס נשים). בשנת 2019, ההכנסות בטניס נשים, אומנם היו יותר נמוכות מזה של גברים, אבל עדיין היוו 41% מסך ההכנסות של שני הארגונים. אם נלך לפי הקו הזה, לפי הדוח האחרון של דלויט, ההכנסות מענף הכדורגל באירופה לעונת המשחקים 2021-22 (כמעט כולם מכדורגל גברים) עמדו על כ- 29.5 מיליארד יורו. בהנחה, שכדורגל נשים היה מתנהל כמו טניס נשים, הוא יכול היה לייצר 41% מזה, שזה שווה ל- 12.1 מיליארד יורו! וזה רק בשנה אחת!
ואם זו הערכה גסה לנזק שנגרם כתוצאה מאיסור של 50 שנים, בית משפט היה פוסק סכום הרבה יותר גבוה מזה כפיצוי על עוול היסטורי. על כן, ההודעה של פיפ"א על כך שהיא משלשת את סך הפרסים במונדיאל הנשים לרמה של 152 מיליון דולר ביחס למונדיאל 2019, היא כמובן הודעה משמחת. אבל זה רחוק מלהיות מספיק (אגב, סך הפרסים במונדיאל גברים ב- 2022 עמד על 440 מיליון דולר). על כן, אם נשים ייצאו למאבק משפטי רציני נגד קברניטי הכדורגל (דבר שקורה בהרבה מדינות), אני צופה להן ניצחון צודק ומוחץ. ובינתיים, חג מונדיאל שמח!
אלכס קרומר הוא פרופסור מן המניין לכלכלת ספורט במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת מולדה, שבנורבגיה. תחומי המחקר שלו כוללים את כלכלת ספורט, ספורט אנאליטיקס, כלכלה התנהגותית, תיאוריה של תחרויות וקבלת החלטות. הוא גם משמש כמרצה אורח במגמה לניהול עסקי ספורט באוניברסיטת בן גוריון בקורס בקבלת החלטות בסביבה תחרותית. ניתן לעיין במחקרים שלו באתר הבית שלו: