אופיר מרציאנו לקח את הזמן אתמול בבוקר. הפועל באר שבע הייתה אחרי יום עמוס ברגשות. אימון בוקר ראשון אחרי החזרה ממחנה האימונים הארוך ובערב מפגש עם האוהדים שהגיעו לבית האדום. הוא ידע ששלי רעייתו ושני בניו צריכים לנחות מהולנד והוא הכין את עצמו למפגש איתם אחרי שבועות שלא ראה את המשפחה. מחר (חמישי) הם כבר יראו אותו מהיציע בטרנר, בבית החדש שלו אחרי תקופה כל כך ממושכת מחוץ לישראל. בכדורגל אין זמן וישר מתחילים במפגש מאוד מעניין מול מכבי תל אביב.
- אופיר, עברו שמונה שנים. עזבת ב-2015. התקופה עברה מהר או שדווקא לאט עם כל האתגרים והקשיים מולם ניצבת באירופה?
"בדיעבד שמונה השנים עברו מאוד מהר. אפילו ברמה שאני עכשיו קצת מצטער שלא הערכתי את התקופה הזו. לא שלא הערכתי, אולי זו לא המילה הנכונה, אבל כשאתה נמצא בחו"ל אתה חושב שזה מצב קבוע. אבל הנה, עובדה, חזרתי לישראל אחרי שמונה שנים ואתה מקבל סוג של שוק. הייתי בחו"ל, טיילתי, צברתי חוויות אבל עכשיו צריך לעצור ולחזור לארץ. אתה מקבל פרופורציה שהזמן עבר מאוד מהר. אמנם אני מרוצה ממה שעשיתי, אבל תמיד אתה מרגיש שיכולת לעשות יותר ואולי לא חוויתי מספיק. בגדול אני מאוד מרוצה אבל הזמן עבר לי מאוד מהר".
- מהתשובה שלך אני מנתח שרק עכשיו אתה מעכל את שמונה השנים האלה ואולי אפילו מתגעגע אל הזמן שחלף.
"ההחלטה לחזור להפועל באר שבע הייתה שלי והיא לא הייתה קשה. בחרתי בהפועל באר שבע כי ראיתי הזדמנות טובה לבוא למועדון גדול בישראל ולעשות דברים טובים. ההחלטה על הפועל באר שבע לא הייתה קשה אבל ההחלטה לעזוב את פיינורד לא הייתה פשוטה כי היה לי טוב למרות שלא שיחקתי. כשאתה יוצא לחו"ל ההתחלה בדרך כלל קשה וגם אני חוויתי זאת. אבל ברגע שאתה מתמקם וטוב למשפחה שלך, אז חזרה לישראל הופכת קשה יותר. בראש".
- ידעת כל הזמן שיבוא הרגע ותשוב לשחק בארץ או שבתכנית היה לשחק עד הסוף בחו"ל?
"לכל שחקן שיוצא מישראל יש את המחשבה מתי אני אחזור. גם לי זה היה כך בשנים הראשונות אבל עם הזמן אתה מפתח קשרים בחו"ל ומרגיש שאתה יכול להישאר שם עד הסוף. בפיינורד נתנו לי הרגשה שהם רוצים אותי. יכולתי לראות את העתיד שלי שם ולהיות במועדון כזה גדול שישחק בעונה הבאה בליגת האלופות, אבל בסוף בחרתי לשחק במקום לשבת על הספסל במקום נוח, אבל במקום שאתה מרגיש פחות חי".
- מתי היה הרגע שאמרת הפעם אני חוזר?
"הייתי בשיחות עם הפועל באר שבע במשך תקופה ולא חשבתי שאני חוזר. ראיתי את עצמי נשאר עוד עונה בפיינורד וגם הגישו לי הצעה מאוד טובה כדי להישאר. זכינו באליפות ורציתי לחוות את ליגת האלופות בעונה הבאה. ראיתי את עצמי נשאר אבל הפועל באר שבע יצרו קשר והשיחות הבשילו לאיזה סוף שבוע שדברים התקדמו מאוד. החלטנו, שלי ואני, שאנחנו חוזרים לישראל. הכל הבשיל בכמה ימים".
- היו המון פלירטוטים עם הפועל באר שבע בקריירה שלך. עוד לפני היציאה לחו"ל.
"היו המון פעמים בהן דיברתי עם הפועל באר שבע. הפועל באר שבע תמיד ריחפה באזור שלי. תמיד עקבתי אחרי הקבוצה. זה מועדון שתמיד הייתי שמח בהצלחות שלו. בראש ובלב ידעתי שיום אחד אגיע להפועל באר שבע. זה כנראה חיבור שנוצר והיה צריך להתממש".
- בריאיון שעשינו כאן בעבר אמרת לי שתמיד עדיף להתחרט על דברים שעשית ולא על דברים שלא עשית. אתה עדיין מרגיש כך?
"ברור, ברור. אני שלם עם הקריירה שלי ועם ההחלטות שלי. הגעתי להצלחות וחוויות שאני רק יכול להודות עליהן. אני כל כך שמח עם ההצלחה ועם הכישלונות. חוויתי את החיים מכל הכיוונים באירופה. אני מאמין בדרך שעשיתי. שיחקתי במעמדים שלא חלמתי עליהם בתור ילד".
- כששיחקת בתחנה השנייה שלך בחו"ל בהיברניאן הסקוטית, קיווית לעשות את המעבר לאנגליה. עד כמה אתה מצטער שזה לא קרה?
"היום אני מבין יותר איך הדברים עובדים. היו כל מיני דברים שגרמו לדחיית התקדמויות. כמובן שהיתה לי תכנית לקריירה אבל בסוף הגעתי מהיברניאן למועדון עצום כמו פיינורד. ברור שהמסלול שראיתי היה מסקוטלנד לאנגליה כי היו שחקנים לידי שעשו את ההתקדמות הזו".
- אתה שותף לאליפות בעונה שעברה עם פיינורד, אבל לא שיחקת. עד כמה חסרים לך תארים בהם אתה דומיננטי?
"אני דווקא כאן מחשיב את עצמי כחלק גדול באליפות עם פיינורד. גם אם פחות שיחקתי, אני מרגיש חלק וזאת גם ההרגשה שקיבלתי מהמועדון ומהחברים שלי לחדר ההלבשה. מעבר לכך, יש לי עליית ליגה בסקוטלנד עם היברניאן. זה גם סוג של תואר, לא? בעונה שאחרי זה סיימנו שלישי וזה כמו תואר".
- אבל ברזומה, אם פותחים אופיר מרציאנו בוויקיפדיה אין יותר מדי תארים.
"זו אתה הסיבות שהגעתי להפועל באר שבע. זיהיתי שיש הזדמנות לעשות דברים גדולים במועדון גדול בישראל. עשיתי הצלחות באירופה, שיחקתי בנבחרת וכן, חסרים לי התארים. במועדונים בהם שיחקתי עד היום למעט פיינורד, אתה לא נלחם על תארים. אני שמח שאני עכשיו במועדון ששואף לזכות בכל התארים".
- אמרת שעקבת אחרי הפועל באר שבע. הקבוצה לא זכתה באליפות בעונה שעברה בעיקר כי לא ידעה לייצר מאזן חיובי מול מכבי חיפה ומכבי תל אביב במפגשים הישירים.
"לא סתם אומרים שכל משחק גדול כזה הוא על שש נקודות. אני חושב שהשחקנים מהעונה שעברה מבינים את זה. האליפות נפלה בעונה שעברה על דברים קטנים. במועדון הפיקו לקחים ואנחנו ננסה לעשות יותר טוב מול הקבוצות שנלחמות איתנו על התארים".
- אמרת שאתה שלם עם הקריירה שלך בניגוד לאריאל הרוש אותו אתה מכיר היטב שאמר כאן בריאיון לפני כחודש שהוא מסתובב עם סכין בלב על קריירה מפוספסת. אם הוא מסתובב עם סכין בלב, אתה חי עם שמחה בלב?
"אריאל הוא מישהו שאני מאוד מעריך. הוא עשה קריירה מצוינת. בסיטואציות מסוימות היה לו חוסר מזל והוא מרגיש שיכול היה להפיק יותר מהקריירה שלו. אני מסתובב עם שמחה בלב אפילו שגם אני יכולתי לעשות יותר אבל אני מסתובב עם פרופורציות ויודע כמה קשה לשוער ישראלי לעשות קריירה שעשיתי בחו"ל. ממועדון קטן בארץ הגעתי לחו"ל ולנבחרת. אני מאוד מעריך את הדרך שהדברים הסתדרו לי לאורך הקריירה. יש עוד דברים שאני חולם להשיג. אני שמח בחלקי ויש לי שאיפה לעשות עוד דברים יפים".
- איך אתה רואה את הקבוצה עד עכשיו? במחנה בפולין שני ניצחונות ושני הפסדים. תיקו באתונה מול פנאתינייקוס. לאן הפועל באר שבע הולכת ואיך ישתלבו שחקני הרכש החדשים שאתה אחד מהם?
"המחנה היה חשוב והמשחקים היו טובים. לאו דווקא מבחינת התוצאות כמו שנעשו שינויים והיה צריך להתאים את עצמנו. בעונה שעברה בפיינורד בשני משחקי אימון בקיץ הובסנו על ידי קופנהגן וקבוצה בלגית. חטפנו אפילו 0:7. בסוף סיימנו את העונה כאלופי הולנד. ברור שאני רוצה לנצח כל משחק כולל משחק אימון אבל היה יותר חשוב לבנות כושר, להבין מה המאמן מבקש, לאמץ הרגלים טובים במשחק. יש בהפועל באר שבע שילוב של שחקנים עם ניסיון במועדון ושחקנים חדשים עם אנרגיה שרוצים לעשות דברים חדשים. יש מאמן עם הבנה טקטית מעולה. יש שילוב שיכול להתחבר למשהו יפה בעונה הקרובה".
- סימן ההיכר שלך תמיד היה בן אדם צנוע, סימפטי וסולידי. בריאיון לפני שנה אמרת שהתקשורת עצלנית. שהיא לוקחת כאן בארץ כל מיני ציוצים בחו"ל והופכת אותם לכותרות ראשיות. הבעת גם כעס יוצא דופן שלא שידרו את כל המשחק שלך עם פיינורד נגד מארסיי בחצי גמר הקונפרנס באירופה.
"אתה מכיר אותי. אני לא יוזם ריאיונות. אני בפינה שלי ואוהב את השקט שלי. אני זוכר את הנקודה הזו ספציפית שהיה לנו משחק מול מארסיי בחצי הגמר וניצחנו. עלינו לגמר והתקשורת בהולנד חגגה ואחרי המשחק אני מקבל הודעות מחברים בארץ שהעדיפו לשדר את המשחק של לסטר מול רומא ולא את שלי. אני באמת רתחתי. אני כילד זוכר את עצמי רואה את שביט אלימלך מול צ'לסי ונותן הצגה. ראיתי את ניר דוידוביץ' נותן הצגה מול ולנסיה. אלה הרגעים שגרמו לי לרצות להיות שוער ואני נפגעתי כי הייתה כאן תעודת עניות לתקשורת הספורט בישראל שמשחק כזה בו שוער ישראלי משתתף, לא הופך לעניין ולא משודר כולו בארץ. זה משחק שיכולתי לתת בו השראה להרבה מאוד שוערים ישראלים".
- אתה נכנס לעמדה שהייתה של עומרי גלזר שעשה עונה נהדרת.
"עומרי עשה התקדמות אדירה. לפני שנתיים הוא הגיע לנבחרת אחרי המון שנים שהוא לא היה. הוא שוער איכותי מאוד והוא מצא בבאר שבע את המקום שנתן לו ביטחון. זה הוציא ממנו את הפוטנציאל שקיים בו. לא סתם הוא התקדם כפי שהתקדם. אני לא בא להחליף איש. אני בא להיות אופיר. אני בא לתת את הכי טוב שלי בשביל הפועל באר שבע. אני שמח בשביל עומרי שעשה התקדמות אדירה. הוא ילד שאני מאוד אוהב".
- איפה אתה נמצא בגיל 33 מבחינת הכושר שלך בקריירה?
"אני מרגיש פנטסטי. גם בעונה שעברה בפיינורד קיבלתי פידבקים טובים אפילו שלא שיחקתי. המועדון רצה להשאיר אותי ולשדרג לי את החוזה כי הייתי מעולה באימונים. אני בא עם כל החבילה שצברתי ועם השדרוג הפיזי שעברתי. אני מרגיש מוכן ומרגיש טוב לשלב חדש בקריירה שלי".
- הרגע שבו אמרתי שאופיר מרציאנו חזר היה במשחק האימון הראשון שלכם בפולין כשלקחת כדור מפתיע דווקא של מיגל ויטור שהיה אמור להיות שער עצמי.
"אני זוכר את זה. במשחק אתה מנסה לשמור על מיקום וריכוז ואז אתה יכול לייצר הצלה גדולה. אני באמת מנסה לעבוד על זה עם מאמן השוערים. זה יהיה הדבר שארצה לעשות העונה. לשחק פשוט ולהיות מרוכז בעבודה שלי ואז האקסטרות האלה של הצלות מיוחדות כמו שתיארת, יגיעו".
- אפרופו מיגל ויטור. שחקנים מעידים שזו חוויה לשחק לצדו.
"ברור. שיחקנו כבר יחד בנבחרת. מיגל הוא נכס. הוא שומר על הגוף שלו. הוא משחק טוב. נותן את הלב. יש הרגשה טובה כשהוא על המגרש. החיבור בינינו טוב. אתה מרגיש בטוח איתו. הוא נותן לכולם שקט סביבו. באמת כיף שיש בלם כזה לידך. צריך רק לשמור עליו".
- אתה מרגיש שויתרו עליך מהר מדי בנבחרת?
"אני תמיד מרגיש שאני יכול להיות בנבחרת. היו תקופות בהן הייתי בנבחרת למרות שלא שיחקתי קבוע בקבוצות. אני מקבל את כל ההחלטות בנבחרת ותמיד אעמיד את עצמי לטובת הנבחרת. אני חושב שאני צריך להיות בנבחרת. תמיד אחשוב כך".
- יש פרדוקס בסיפור של אופיר מרציאנו. אתה בן 33, קריירה עשירה בחו"ל ובנבחרת ישראל, אבל התחושה היא שאוהד הכדורגל הממוצע לא באמת מכיר אותך. יכול להיות שהאתגר האמיתי שלך לעונה הקרובה זה שיכירו יותר את אופיר מרציאנו והאיכויות שלו?
"אתה צודק. הרבה ליגיונרים שהיו הרבה שנים בחו"ל, לא מספיק מוכרים כאן בארץ. את ההערכה קיבלתי במקומות בהם הייתי בחו"ל, אבל התודעה של האוהד הישראלי הממוצע לא גדולה לגביי כי בנבחרת לא הותרנו חותם בקמפיינים השונים. וכמובן העובדה שיצאתי ממ.ס. אשדוד ולא ממועדון גדול, מוסיפה לזה. זה כן חשוב לי לקבל יותר תודעה במדינה שלי ולכן ההגעה להפועל באר שבע יכולה לתת לי תודעה יותר גדולה. חסר לי שבישראל לא הותרתי חותם גדול ומדי וזו הזדמנות טובה".
- יציאה לחו"ל היא בהכרח שדרוג כלכלי? הרי אם היית נשאר כאן במועדונים הגדולים היית ודאי יותר מסודר.
"בשנים הראשונות לא יצאתי בגלל הכסף. בארץ היו הצעות יותר טובות אבל העדפתי ללכת עם החלום שלי. עכשיו חזרתי בשביל החלום שלי כאן. הכסף חשוב לי אבל הוא לא שיחק את התפקיד המשמעותי בהחלטות שלי. ברוך השם אני לא מתלונן. אני שמח ושלם עם מה שיש לי".
- אתה חוזר לארץ עם שק של חוויות ורגשות. מה היה הרגע הכי קשה שלך בחו"ל?
"היו לי הרבה יותר רגעים קשים מרגעים משמחים בכדורגל בחו"ל. ההתחלה במוסקרון בבלגיה היתה קשה מאוד. יצאתי לקבוצה נוראית. לא היה לי שום סיכוי להצליח שם. אני לוקח אחריות על עצמי, אבל זה היה מקום נוראי. האופציה היחידה מעבר למוסקרון היתה ישראל, אבל העדפתי להישאר שם והתקופה היתה מאוד קשה. היו שם תנאים נוראיים והכל היה גרוע. אמרתי לעצמי: 'מה, זה חו"ל?'. בסוף התעשתי. מצאתי דברים שהרימו אותי. בסקוטלנד היתה חוויה מדהימה בהיברניאן אבל היו רגעים קשים והיו פציעות. בכל מקום ניסיתי למצוא משהו להיאחז בו".
- והרגעים המאושרים היו במשחקים עם היברניאן נגד סלטיק?
"רגעים מאושרים זה להקים משפחה בחו"ל. זה שהילדים באים עם החולצות שלי למשחקים של 60 אלף צופים. זה החלום האמיתי. יש לי זכרונות מחוויות ספורטיביות אבל מה שמשאיר לי טעם טוב זו המשפחה שהקמתי. בכל מקום אהבו אותנו. הכבוד שהמשפחה שלי קיבלה בסקוטלנד ובהולנד תמיד היה מעל ומעבר. בהולנד מישהו עשה קעקוע שלי על הרגל אחרי המשחק שלי מול מארסיי. אני זוכר את הרגעים האלה ואותם אני אקח".
- ביום חמישי גביע הטוטו מול מכבי תל אביב. יש פרפרים בבטן?
"בוודאי. זה מרגש. פגשתי את הקהל באימון אבל בטרנר זה יהיה שונה. משחק רשמי ראשון מאוד מרגש ואני ממש מצפה לפתוח ברגל ימין ולעשות עונה טובה".
- אם מדברים על מכבי תל אביב, איך ראית את החזרה לארץ של החבר הטוב שלך ניר ביטון? המעבר שלו מסלטיק היה לא קל בכלל.
"דיברתי עם ניר הרבה בעונה שעברה והייתי מודע לכל הקשיים שלו. אני חושב שיש לו הרבה מה לתרום למכבי תל אביב. לא סתם הוא שיחק בסלטיק. אני חושב שליגיונרים צריכים מעטפת חזקה כשהם חוזרים ואני מדבר גם על עצמי. הליגיונר גם צריך ביטחון. אנחנו באים לכאן כמו זרים. לא היינו כאן המון שנים ואנחנו צריכים את המועדון שיידע לחבק ולתמוך. לניר לא הייתה מעטפת כזו בעונה שעברה, בטח לא מספיק ואני מאחל לו שיקבל את זה בעונה הבאה ושיסיים שני בעונה הבאה".
- רק שלא יחליף אתכם, אתה אומר, ואתם תצנחו לשלישי בטבלה.
"ברור, שאני מאחל לו להיות במקום השני ושאנחנו נהיה במקום הראשון".