כשיארי ליטמאנן עזב את אייאקס לטובת ברצלונה, האוהדים כאבו את העזיבה אבל הבינו את הכוכב. כשבשבת האחרונה המועדון ההולנדי הודיע שיוריין טימבר עובר לארסנל, האוהדים שמחו בשמחתו והבינו שעוד שחקן מתקדם. כך אייאקס בנויה הרי - מגדלת שחקנים מבית, או רוכשת אותם בגיל צעיר, מפתחת אותם ומוכרת בכסף גדול. זה המודל העסקי מחד, אבל גם הפילוסופיה שבו מאמין כל מי שסובב את המועדון.
כל שחקני הקבוצה הגדולה של עונת 18/19 כבר עזבו. רק דושאן טאדיץ' נשאר. הסמל הגדול, הכוכב, אגדה. היו לאורך השנים הצעות לרכוש אותו, אחת רצינית ממילאן למשל. אוברמארס הגיב אז בפשטות: "הוא לא למכירה". העונה האחרונה היתה רעה, רעה מאד עבור אייאקס. מבחינה מקצועית, כלכלית, תדמיתית והישגית. כל כך רעה, שאחרי 5 שנים מופלאות, טאדיץ' ביקש לעזוב. זה כואב ומסמן סיום של תקופה אך לא יפגע במורשת שהוא משאיר אחריו, והצפי הוא שהסרבי עוד ישוב לאחר הפרישה לתפקיד מקצועי.
נתחיל בחדשות. בשבוע שעבר חזרו כל השחקנים הבינלאומיים של אייאקס להתאמן. טאדיץ', הקפטן והמנהיג של הקבוצה, לא נכח באימון. ביום למחרת הוא שוב נעדר מהאימון, אך הפעם נכח במתקן האימונים. בצוותא עם סוכנו הוא נפגש עם סוון מיסלינטט, המנהל המקצועי החדש של אייאקס. בפגישה ביקש טאדיץ' להשתחרר מחוזהו. מדוע?
שתי סיבות עיקריות לבקשתו של הסרבי לעזוב. הראשונה, הדרך בה אייאקס בחרה ללכת העונה. כשטאדיץ' הגיע למועדון ב-2018, הוא סימן החלטה ברורה של אייאקס לממש את הכספים הרבים שנמצאים בחשבון הבנק ולהעביר אותם אל הדשא. דיילי בלינד הגיע ממנצ'סטר יונייטד כמוח הטקטי על הדשא, טאדיץ' מסאות'המפטון כמנהיג של סגל השחקנים. עוד מספר שחקנים נרכשו בכסף יחסית גדול. המנהל המקצועי מארק אוברמארס והמאמן אריק טן האח היו האנשים החזקים במועדון והם החליטו להביא רכש גדול.
כאן צריך להבין קונפליקט רב שנים שקיים בתוך אייאקס: המאבק הבלתי נגמר בין אנשי ההנהלה לבין אנשי המקצוע. מאז ומתמיד בהנהלה חוסכים, רוצים לבנות כמעט ורק על שחקני בית צעירים, ואנשי המקצוע, לרוב, רוצים להתחזק בשחקנים מוכחים. עוד מאז תחילת שנות השמונים, אז ההנהלה הביאה לשחרורו של יוהאן קרויף בגיל 36 (אז עבר לפיינורד וזכה איתה בדאבל), המאבק החריף הזה קיים. אוברמארס וטן האח, בגיבוי של המנכ"ל ואן דר סאר, הצליחו להוביל מדיניות של הוצאת כספים על שחקנים טובים. אייאקס שמה את הצד המקצועי במקום הראשון וכל השאר היה משני. עזיבתם של השלושה הביאה גם לשינוי במדיניות.
טאדיץ' ראה לאן הקבוצה הולכת, העונה הכושלת שעברה הביאה לכך שאייאקס מחוץ לליגת האלופות. כדי לאזן את הספרים בעקבות אובדן ההכנסות המשמעותי, אייאקס מקמצת בהוצאות. כולם ראו בעונה שעברה שהסגל לא מספיק עמוק ואיכותי. גם האווירה במועדון, מחבורת שחקנים ממושמעת, חדורת מוטיבציה ללמוד ולהשתפר, את הסגל מרכיבים כיום לא מעט שחקנים מנוסים ושבעים. ואם אייאקס, שרק לפני שנתיים המטרה שלה היתה להפוך ל"באיירן של הולנד" עוברת למצב רדיפה אחרי פיינורד ופ.ס.וו, זה דורש חשיבה מחדש עבור כל מי שהיה מעורב באייאקס של השנים הקודמות.
הסיבה השנייה היא גילו של טאדיץ' (34) והמקום שלו בקבוצה הנוכחית. אייאקס יוצאת לדרך חדשה, עם צוות מקצועי שונה לחלוטין. טאדיץ' לא רוצה להפוך לשחקן משלים שעולה מהספסל, מה שיגרום למרמור מצידו ומצד אוהדים רבים. הסרבי מעדיף שיזכרו אותו ככוכב שהיה ולא כשחקן שעושה פרצופים ויושב בצד. רק לפני חצי עונה נפרדה אייאקס בצורה מכוערת מדיילי בלינד, טאדיץ' לא רצה לסיים באותה הדרך.
טאדיץ' יזכר כאחד השחקנים הכריזמטים והטובים בהיסטוריה של המועדון. בכל חמש שנותיו היה ברור שהוא הכוכב, שהכל עובר דרכו. תמיד לקח את הקבוצה על כתפיו, על המגרש ומחוצה לו. העין לא משקרת: חמש שנים שבהן טאדיץ' היה השחקן הטוב בקבוצה, כשפרנקי דה יונג, חכים זייך, מתייס דה ליכט, לאסה שונה, אנדרה אוננה ואחרים סביבו. הוא הוביל את אייאקס לתארים רבים, לדומיננטיות בליגה ולעונה המופלאה בליגת האלופות, וכעת נסגר פרק מעוטר ומפואר בהיסטוריה של המועדון.
את מה שראתה העין חיזקו המספרים ההיסטוריים והבלתי נתפסים שלו. מאז שהגיע לאמסטרדם לא הפסיד אפילו משחק ליגה אחד: 161 משחקי ליגה רצוף, בלי פציעות והרחקות. שיא מעדון בפער עצום מהמקום השני. הפרודוקטיביות שלו בליגה בחמש השנים הללו היא מטורפת: כמעט אחד לאחד - 77 גולים ו-81 בישולים באותם 161 משחקים.
בכל עונה היה טאדיץ' השחקן הכי פרודוקטיבי בליגה. הוא השלים חמש עונות של דאבל דאבל שערים ובישולים (אפילו בעונת הקורונה שלא הושלמה). הקפטן עוזב את הקבוצה אחרי ששיחק בה 241 משחקים בהם כבש 105 שערים ובישל 108. הוא השחקן שיצר הכי הרבה מצבים בליגה בשנים הללו. יותר מכך, מאז הגעתו לאמסטרדם, טאדיץ' הוא השחקן שיצר הכי מצבים ממשחק פתוח גם בליגת האלופות (לפני מסי, בנזמה, דה בראונה וסלאח).
אך כל מה שנכתב עד כה, אלה רק הסברים על גדולתו למי שלא ראה את טאדיץ' משחק באייאקס בשנים האחרונות. כי מי שצפה בפלא משחק אחרי משחק, שנה אחרי שנה, ראה דומיננטיות, טכניקה, סיומת, מנהיגות יוצאי דופן, כאלה שרואים לעיתים נדירות בלבד. ההיסטוריה ראתה באמסטרדם כמה קוסמים מיוחדים שהובילו אותה לתארים. טאדיץ' היה מיוחד בכך שהגיע בגיל לא צעיר, אינו הולנדי אבל הבין מהיום הראשון שכולם מסתכלים עליו ומחקים אותו.
ההופעה הזכורה ביותר היא זו מהחמישה במארס 2019, בברנבאו. אייאקס נגעה בכוכבים, פירקה את אלופת אירופה שלוש שנים ברציפות בביתה 1:4. טאדיץ', עם שער וצמד בישולים, ניצח על המופע הבלתי נשכח. הוא רקד על הדשא, הוא סיבסב את הכוכבים הגדולים של ריאל, הוא עשה כרצונו במגרש שבו זידאן, רונאלדו, פיגו וראול עשו דברים דומים עבור הקבוצה הביתית. טאדיץ' החזיר לאייאקס, לתקופה קצרה, את התחושה שהיא "לימדה" את העולם מהו כדורגל התקפי ושמח. לרגעים אחדים בהיסטוריה ארוכה, בכדורגל שבו הכסף מדבר ולמועדונים בסדר הגודל הזה אין באמת סיכוי להצליח במגרש של הגדולים, טאדיץ' החזיר את אייאקס לימים של קרויף, נייסקנס ופיט קייזר.
טאדיץ' הוא הסמל של הפרק על תקופה שנכתבה באותיות של זהב בספר ההיסטוריה של אייאקס. על אף שהיו כאלה שחשבו שהוא בירידה וכבר לא יכול לשחזר את הימים הגדולים, עזיבתו היא הפסד עצום למועדון. אלה לא רק השערים, הבישולים, המנהיגות והווינריות הבלתי מתפשרת. החשש הגדול הוא הסיבה שבגינה הוא עוזב, והויתור של אייאקס על הרצון להתחרות עם הטופ של אירופה. להתמודד עם פיינורד ופסוו זה המובן מאליו, באמסטרדם ציפו להתמודדות עם ליברפול, באיירן וריאל. למרות הפערים הכלכליים. בזכות האופי, היכולת והכשרון - הדברים שטאדיץ' סימל ולוקח איתו לטורקיה ליעדו החדש.
אייאקס הוא מועדון שרגיל לגדל שחקנים, לראות אותם פורחים ולתת להם את ברכת הדרך בתחנה הבאה שלהם. כפי שעשתה עם טימבר בסוף השבוע, ועם שחקנים רבים לאורך השנים. את חלקם היא גם ידעה לחבק בחזרה כששבו לסיבוב נוסף באמסטרדם: רייקארד, ליטמאנן, דווידס והונטלאר למשל. טאדיץ' לא אמור היה לעזוב.
לפני שנתיים חתם על חוזה שמבטיח לו תפקיד מקצועי לאחר שיפרוש. והוא בהחלט עוד עשוי לשוב לתפקיד כזה, הפרידה נעשית בצורה נעימה. אך העובדה ששחקן כזה, עם אופי כזה, מעדיף לעבור למועדון בסדר הגודל של פנרבחצ'ה מלמד כי הדרך שבה אייאקס החליטה ללכת בה העונה היא לא תחרותית מספיק. על אף הסיום הכואב והמפתיע של טאדיץ' באמסטרדם, עבור האוהדים הוא ישאר אחד מגדולי שחקני הרכש של המועדון, שני רק ליארי ליטמאנן בדירוג הזרים ששיחקו בו.