עונת 2023/24 ב-NBA יצאה לדרך בין שישי לשבת. לעשרות שחקנים הסתיים החוזה באותו הרגע והם הפכו לשחקנים חופשיים, מה שהוביל למבול של החתמות תוך כמה ימים. הרוב מאחורינו, רוב החוזים החדשים נחתמו וכרגיל רוב השחקנים נשארו בקבוצות שלהם, אך היו גם כמה קבוצות שביצעו מהלכים מעניינים שרובם נראים, במבט ראשון, מוצלחים. אבל הדבר הכי מעניין שקרה בשבוע הזה הוא ששני שחקנים בכירים ביקשו טרייד והכינו אותנו להמשך קיץ מעניין.
הטריידים שבדרך: לילארד והארדן
דמיאן לילארד רצה לסיים את הקריירה בפורטלנד, מאוד רצה. אבל כיום, כשקריירות נמשכות 15-20 שנה, נהיה פחות ופחות הגיוני להעביר אותן בקבוצה אחת. כי קשה מאוד למועדונים לשרוד לכל אורך התקופה הזאת כקבוצות תחרותיות. צריך שילוב נדיר של גורמים, ו/או שחקני טופ 20 היסטוריים שעצם הנוכחות שלהם הופכת קבוצה לגדולה לאורך זמן. דיים נמצא דרגה או שתיים מתחת לקליבר הזה, פורטלנד ביצעה כמה טעויות בשנים האחרונות והתוצאה הייתה שבשנתיים האחרונות לילארד שיחק בקבוצה חלשה שמצאה את עצמה עם שניים מהצעירים המבטיחים בליגה, בסיטואציה שכמעט מחייבת בנייה מחדש.
הכל עקום בדינמיקה בין דיים לבלייזרס בשנתיים האחרונות. הם לא הבינו את הרמז שלו כבר לפני שנתיים וסירבו לחפש לו טרייד עד שהוא דרש אותו בעצמו. הוא חיכה וחיכה, ובסוף ביקש טרייד דווקא יום לאחר שפורטלנד נתנה לג'רמי גרנט חוזה יקר וארוך מתוך הנחה שהם בונים קבוצת צמרת. ועכשיו נראה שדיים מסנדל את הבלייזרס כשהוא מתעקש על מיאמי. אין לו זכות וטו, אבל קבוצות לא ימהרו לתת חבילות של סופרסטאר על שחקן שמבהיר שהוא לא רוצה לשחק אצלן. אז המצב כרגע הוא שלילארד רוצה להגיע לקבוצה שלא ממש יכולה לבנות חבילה שראויה לשחקן טופ 10 בליגה שנראה בשיאו בעונה שעברה.
מי שכן יכולה להציע חבילה כזאת היא ברוקלין, שעל פניו נראית כמו היעד ההגיוני ביותר לטרייד כזה. לנטס יש הרבה מאוד בחירות דראפט עתידיות שלא שייכות להם, אז הם יוכלו לתת אותן ללא מגבלות בטרייד כזה, ותישאר קבוצה מספיק חזקה שדיים יוכל להוביל לצמרת. אבל לא אכנס כרגע לחבילות אפשריות של ברוקלין וקבוצות אחרות, הדיון כרגע הוא בעיקר מול מיאמי ואת הטרייד עדיף לנתח אחרי שהוא יקרה. הדיון עשוי לקחת זמן, למרות שלא ברור מה הזמן הזה ייתן, מיאמי כנראה כבר מציעה כל מה שהיא יכולה לתת וגם אם קבוצה שלישית תיכנס למשוואה ההבדל לא יהיה דרמטי.
למרות שהכל עקום, למרות שאולי היא איחרה את המועד האידיאלי לטרייד על הכוכב שלה, פורטלנד תוכל לצאת מהקיץ הזה במצב מצוין לבנייה מחדש. פרט לדיים יש עוד כמה שחקנים שאמורים לעורר עניין כלשהו בליגה - אנפרני סיימונס, יוסוף נורקיץ', אולי עדיין אפשר להפוך את החוזה של גרנט לסיין אנד טרייד עם קבוצה שחושבת בגדול. ואחרי ניקוי האורוות הבלייזרס יישארו עם שיידון שארפ, סקוט הנדרסון, שורה של נכסים שהם יקבלו תמורת השחקנים הבכירים שלהם ועוד שנה-שנתיים של בחירות גבוהות. וושינגטון יכולה רק לחלום על תנאי פתיחה כאלה.
בקשת הטרייד של דיים כמעט השכיחה את בקשת הטרייד השנתית של הארדן, נראה שהמזוקן עבר למקום השני בתור ויצטרך לחכות להתפתחויות בגזרת לילארד. הארדן הוא עדיין מנהל משחק וסקורר ברמה גבוהה מאוד, אבל הנדוניה שהוא מביא איתו מתחילה להיות מעיקה יותר מהתרומה האפשרית שלו. כבר שנים שהוא לא מצא מקום שהוא מרוצה בו למרות ששיחק לצד הכוכבים הגדולים בליגה, הוא ממשיך להיות לא עקבי ולהיעלם במשחקי הפלייאוף הכי חשובים והפעם נשארה לו רק שנה אחת בחוזה, כשאין דרך לדעת מה יתחשק לו לעשות בקיץ הבא. דריל מורי כבר הוכיח שהוא יודע לחכות בסבלנות לקבוצה שתהיה מיואשת מספיק כדי לתת חבילה ראויה על כוכב בעייתי, אבל ג'ואל אמביד בטח לא ישמח לפתוח עוד עונה עם שחקן בכיר ביציע וחוסר וודאות לגבי הסגל. לא אופתע אם יחסית בקרוב הארדן ימצא את עצמו בקליפרס תמורת חבילה לא מאוד מרשימה.
הפעלתניות: פיניקס והלייקרס
פיניקס ביצעה את המהלך הגדול שלה עוד בשבוע הדראפט, כשצרפה את בראדלי ביל לקווין דוראנט ודווין בוקר. היא נותרה עם מעט שחקנים חתומים ועם יכולת להציע רק חוזי מינימום, ולמרות זאת מילאה את הסגל תוך שעות בודדות די בקלות. הפעלתנות של ג'יימס ג'ונס אפשרה לו להחתים שורה של שחקני משנה עם פוטנציאל לתרום בתפקיד קטן לאורך העונה וגם בפלייאוף, חלקם היו יכולים לקבל חוזים גבוהים יותר במקום אחר אך העדיפו להשתתף בפרוייקט של הבעלים החדש מאט אישביה, שהולך על כל הקופה כאן ועכשיו.
ואלה שמות: דרו יובנקס ביצע קפיצת מדרגה כסנטר מחליף ראוי בעונה שעברה; לקייטה בייטס-דיופ הייתה עונה יעילה והוא יכול להתברר כצלע החמישית בחמישייה; צ'ימזי מטו יוכל להיות סנטר בהרכבים נמוכים או פורוורד בהרכבים גבוהים וסוגר את פינת המחליף השלישי בכל העמדות; ליוטה וואטנבה היו רגעים יפים מאוד בברוקלין בשנה שעברה כשחקן שנותן הגנה, אנרגיות וקליעה באחוזים מצוינים של שלשות מהפינה, כולל בקלאץ', הוא מסוג השחקנים שבקלות יכול להתאים לסיטואציה; אריק גורדון כבר מעבר לשיא אבל עדיין יוצר משני עם קליעה והגנה טובה. יחד עם ג'וש אוקוגי ודמיון לי שנשארים, יש פה מספיק פוטנציאל כדי למצוא שלושה שחקני רוטציה שיוכלו לשחק גם בפלייאוף. נראה שהמוקד של הרכש הוא פורוורדים הגנתיים, מה שאומר שבוקר וביל ישחקו ללא רכז טבעי רוב הזמן ויובילו כדור בעצמם.
הלייקרס, לעומת פיניקס, לא ביצעה את המהלך הגדול שנדמה היה שהיא שומרת מקום מתחת לתקרת השכר עבורו. יכול להיות שכל מי שהם רצו העדיף אופציה אחרת, בעיקר כזו שיכולה להציע יותר כסף. אז במקום להוסיף ללברון ג'יימס ואנתוני דייויס שחקן בכיר שלישי, רוב פלינקה דאג למלא את הסגל שסביבם בשחקני משנה טובים, כולל אלה שלקחו חלק בקמפיין גמר המערב בעונה שעברה. המקום שלא התמלא אפשר לפלינקה להשאיר את רוי האצ'ימורה ודיאנג'לו ראסל וסייע ליכולת להחתים מחדש גם את אוסטין ריבס הנהדר.
את שאר המקום הלייקרס ניצלו כדי להוסיף שחקן רוטציה לכל תפקיד. גייב וינסנט ניצל את תהילת הפלייאוף כדי לקבל חוזה בסדר גודל בינוני וכנראה להפוך לפוינט גארד הבכיר בקבוצה (גם אם ראסל יפתח בחמישייה). טוריאן פרינס הוא פורוורד עם הגנה וקליעה טובה שעוד לא מצא את מקומו בליגה ואולי תפקיד משני בקבוצה של לברון זה בדיוק מה שהוא צריך. ג'קסון הייז הוא שחקן פנים מוכשר שיגבה את דייויס וייהנה מאוד להיות הפרטנר של לברון בפיק נ' רול. כמו ג'יימס ג'ונס, גם פלינקה ביצע את המהלכים שלו מהר מאוד וסגר את הסגל תוך יומיים, כך שניתן כבר לברך על קיץ איכותי שלו. הלייקרס יגיעו לעונה הבאה עם צוות מסייע טוב ומגובש סביב לברון ודייויס.
המשתדרגות: קליבלנד, אינדיאנה, יוסטון
שלוש קבוצות צעירות, שנמצאות בשלב התפתחותי שונה, החליטו לפתוח את הכיס ולבצע מהלכים שאמורים להקפיץ אותן מדרגה כבר בשנה הקרובה. קליבלנד הייתה קבוצת צמרת שאכזבה בפלייאוף, גם בגלל מחסור בקליעה, אז היא הביאה שני פורוורדים עם קליעה מבחוץ. מקס סטרוס הוא עוד אחד ממרוויחי הפלייאוף של מיאמי ויודע לקלוע בתנועה, ג'ורג' ניאנג הוא אחד הקלעים היציבים ב-NBA. שניהם צברו הרבה מאוד ניסיון פלייאוף בשנים האחרונות, ויחד עם שיפור טבעי של הכוכבים הצעירים יוכלו לעזור לקחת את הקאבס צעד קדימה לעבר הצמרת הגבוהה.
אינדיאנה הייתה קבוצת סף פלייאוף עד שוויתרה על העונה בשלב מסוים, בעיקר בגלל שטייריס הליברטון הוכיח שהוא מוכן להוביל קבוצה טובה. לפייסרס היה מקום מתחת לתקרת השכר והיא ניצלה אותו כדי לתת לברוס בראון חוזה שדנבר לא הייתה יכולה להתקרב אליו, וכך משכה אליה את השחקן השישי של האלופה. הטרייד על אובי טופין הוא הימור מצוין על שחקן צעיר שהיה בסיטואציה בעייתית בניקס וכאן יקבל את הבמה כפאוור פורוורד פותח ואופציה שנייה-שלישית בהתקפה בדקות רבות. לאינדיאנה החדשה יש שילוב בריא בין שחקנים יעילים לסקוררים חסרי מצפון, בין התקפה להגנה, וכמעט כולם נמצאים בשכבת גיל די דומה. קבוצה שכדאי יהיה לשים לב אליה.
יוסטון הייתה אחת הקבוצות החלשות בליגה והניסיון שלה לבצע מתיחת פנים קיצונית פחות מובן. פרד ואנווליט ודילון ברוקס אמורים לחבור לצעירים ולהצעיד אותם קדימה, לעזור להם להתחיל לנצח משחקים. אבל לא בטוח שג'יילן גרין, אלפרן שנגון, ג'בארי סמית' והרוקי אמן תומפסון בשלים לכך. אולי היה נכון יותר לתת להם להתפתח בקצב שלהם, גם אם זה ייקח עוד שנה-שנתיים, אבל בעל הבית התחיל להשתעמם מהצעצוע שלו והיה לו הרבה מקום מתחת לתקרה כדי לבזבז על מי שאפשר. קשה לראות את יוסטון הופכת לקבוצה איכותית בצורה הזאת, ואנווליט הוא עדיין לא כוכב שמשדרג קבוצות עד כדי כך, אבל זה בהחלט יהיה פרוייקט מסקרן מאוד.
האירופאים באים
שניים מהכוכבים הגדולים ביורוליג בשנים האחרונות הצטרפו כמעט במקביל ל-NBA, כשהם בשיא הקריירה. יכול להיות שיצטרף אליהם גם אדי טבארס שהתחיל את דרכו ב-NBA והפך לכוכב יורוליג בעיקר בזכות הגודל שלו. לא בטוח שלטבארס בן ה-31 יהיה הרבה מה להציע בליגה הטובה בעולם, בטח בקבוצה כמו פורטלנד שנמצאת בדרך לבנייה מחדש.
המצב של שני האחרים הרבה יותר מבטיח. סשה וזנקוב מגיע לכוח העולה מסקרמנטו וזו קבוצה נכונה מאוד עבורו. וזנקוב מתבסס על חוכמת משחק שבאה לידי ביטוי בעיקר בתנועה ללא כדור, דומנטאס סאבוניס מאוד נהנה להפעיל שחקנים כאלה ושיתוף הפעולה ביניהם יוכל להיות מצוין. וזנקוב יוכל לשחק בשתי עמדות הפורוורד, הוא קלע חוץ נהדר עם חוש לרגעים גדולים, לא יפתיע אותי אם הוא יהפוך לשחקן משמעותי בסקרמנטו ויהיה על הפרקט ברגעים החשובים.
וסיליה מיציץ' יגיע לאוקלהומה סיטי על תקן השחקן השישי, ובדקות המנוחה של שיי גילג'ס אלכסנדר הבמה תהיה שלו. סם פרסטי ממעט מאוד לבצע החתמות בשוק החופשי, וההימור שלו על מיציץ' מעיד על אמון גדול בסרבי המגוון. יהיה מעניין לראות את ההשתלבות של מיציץ' ב-NBA, לא תמיד שחקנים מסוגו מצליחים לבוא לידי ביטוי מעבר לים, אך הליגה שונה עכשיו והוא יזכה לריווח שהוא לא מכיר מאירופה. OKC היא אחת הקבוצות העולות בליגה גם בלי מיציץ' והוא משלים בדיוק את מה שחסר להם על הספסל, כולל הניסיון במאני טיים של משחקים גדולים.
מה נשאר
בדרך כלל תוך שבוע מסתיימות רוב ההתרחשויות של הקיץ. הפעם, בזכות בקשות הטרייד של דיים והארדן, צפוי לנו קיץ מעניין מהרגיל. בטח אם פורטלנד הולכת למכירת חיסול כללית. יש גם כמה קבוצות שהייתה ציפייה שיבצעו מהלכים ועדיין לא עשו את זה. אטלנטה העבירה את ג'ון קולינס ליוטה כחלק מניסיון לבנות את עצמה מחדש וסביר להניח שתהיה עוד פעילה הקיץ. ניו אורלינס צריכה לקבל החלטות לגבי זאיון וויליאמסון, כשיכול להיות שהסגל סביבו מבטיח מספיק כדי לא להישאר תלוי בגוף השברירי ובהתנהלות הלא יציבה שלו. עוד לא ברור אם שיקגו מתכננת משהו או מתעקשת להישאר בינונית שנה נוספת. לדאלאס יש, כנראה, עוד מהלכים בקנה.
בגזרת השחקנים החופשיים נשארו כמה שמות שיכולים להיות מעניינים כשחקני משנה בקבוצות גדולות. לצד הקבוצות שפועלות מהר, יש כאלה שמעדיפות לחכות לשחקנים שמצפים לקבל הצעות גבוהות ונשארים בלי כלום אחרי שבוע. ניתן למצוא כך כמה מציאות להשלמת הסגל. דנבר, למשל, הייתה די שקטה עד עכשיו והסתפקה בג'סטין הולידיי. נראה שהיא רוצה לתת הזדמנות לצעירים שלה, אבל תוכל להיעזר לפחות בעוד שחקן פנים שיוכל להיאבק על מקום ברוטציה, מישהו כמו דריו שאריץ' הוותיק או טרנדון ווטפורד הצעיר. גם גולדן סטייט העמיסה בעיקר גארדים ותוכל להיעזר באחד מהשניים האלה על הספסל. יהיו עוד התרחשויות הקיץ, גדולות וקטנות.