יש מחיר לחופש: כך עסקת ביל תשפיע על מאבק האליפות ועל אבדיה

גבירותיי ורבותיי, הקיץ התחיל. הטרייד של בראדלי ביל לפיניקס הוא חתיכת סנונית ראשונה להוציא איתה לדרך קיץ שיש לו פוטנציאל להיות עמוס ומרתק במיוחד. הנה כמה מחשבות ראשוניות על טרייד שיכולות להיות לו השלכות משמעותיות גם למאבק האליפות וגם לעם היושב בציון.

כאשר החלו לצוץ השמועות שוושינגטון מחפשת טרייד לבראדלי ביל, בריאן ווינדהורסט מ-ESPN טען שנהיה מופתעים מכמה נמוך יהיה המחיר שלו בסופו של דבר. הוא צדק. התמורה שוושינגטון מקבלת על הכוכב שלה נמוכה באופן מפתיע. החוזה של ביל עצום וסימני השאלה המקצועיים סביבו הלכו והתרבו, אבל רק לפני שנה יוטה קיבלה על רודי גובר, עוד שחקן עם חוזה עצום וסימני שאלה מקצועיים, חבילה שנותנים בתמורה לסופרסטאר בכיר.

גם כשהיה ברור שביל לא יהיה שווה חבילת צעירים מעניינים ובחירות סיבוב ראשון לא מוגנות, הציפייה הייתה שהוויזארדס יקבלו בתמורה לפחות צעיר אחד בעל משמעות - טיילר הירו או דיאנדרה אייטון. בסוף וושינגטון נשארה עם חבילה שלא כוללת אף שחקן צעיר ואף בחירת סיבוב ראשון.

איך הגענו למצב הזה? שילוב של כמה גורמים. זכות הוטו של ביל הגבילה מאוד את הקבוצות שהיו יכולות לקבל אותו ובסופו של דבר כנראה הייתה מכריעה מאוד בהתפתחויות של הימים האחרונים. חוקי המס הנוקשים יותר שייכנסו בשנים הקרובות כנראה גורמים לקבוצות לחשוב כמה פעמים לפני שהן לוקחות על עצמן חוזה עצום לטווח ארוך. כשמוסיפים לזה את הירידה התלולה בהערכה המקצועית כלפי ביל ברחבי הליגה, מקבלים סיטואציה בה רק קבוצות בודדות ביותר הן כאלה שרוצות ויכולות להשיג את ביל והוא רוצה להגיע אליהן. בסוף כנראה נשארו רק שתיים כאלה, ולא נוצרה מלחמת מחירים של ממש.

האם ההנהלה החדשה של וושינגטון מיהרה מדי לוותר על ביל במחיר כל כך נמוך? יכול להיות. בזמן שלביל הייתה זכות וטו על טריידים, לא היה לו מה לעשות אם הנהלת הוויזארדס הייתה מחליטה לא לבצע טרייד, לחכות לפתיחת העונה ולקוות שהסיטואציה תשתנה בזכות קבוצות שיזדקקו למהלך נואש מוקדם. עצם האיום בהמתנה אולי היה מעלה את המחיר שלו. אבל הטעות היא לא של ההנהלה החדשה אלא של הקודמת. הטרייד על ביל היה צריך לקרות לפני שנתיים, הבנייה מחדש של וושינגטון הייתה צריכה להתחיל לפני שנתיים. אז היא הייתה מקבלת תמורה הולמת על הכוכב שלה. כולם חוץ מהבעלים טד לאונסיס והג'נרל מנג'ר דאז טומי שפרד הבינו שהקבוצה הזאת לא הולכת לשום מקום, להתעקשות שלהם יש מחיר כבד שעכשיו הקבוצה משלמת.

התחושה הראשונית שלי לגבי ההצטרפות של בראדלי ביל לקבוצה של קווין דוראנט ודווין בוקר היא ש...אין לי תחושה ראשונית, כל דבר אפשרי. ביל הוא אחת התעלומות הגדולות בליגה בעיניי. שחקן שהמספרים שלו נראים מצוין אבל משהו חסר לו. הוא לא דומיננטי כמו רוב הסקוררים הגדולים בליגה, לא משפיע על המשחק כמו סופרסטאר, אבל גם לא ממש שחקן קבוצתי שעוזר לאחרים להשתפר. הוא כבר שבע שנים שחקן מוביל בליגה וקשה להצביע על סגנון שמאפיין אותו, על שיטה שמתאימה לו. הוא הולך ונחלש בהגנה בלי סיבה ברורה.

אבל בפיניקס ביל יגיע לסיטואציה חדשה לחלוטין עבורו. הוא מעולם לא שיחק לצד סקוררים ברמה של KD ובוקר ולא לצד שחקנים מנצחים כמוהם (עם כל הכבוד לג'ון וול וראסל ווסטברוק). הוא מעולם לא היה אופציה שלישית ומעולם לא שיחק בקונטנדרית אמיתית. זה מסוג המצבים שעד ששחקנים לא מגיעים אליהם אי אפשר לדעת איך הם יתפקדו בהם. ביל יכול להתברר כמספר 3 אידיאלי, הטוב בליגה, כזה שמנצל את ההתמקדות של ההגנה בסקוררים המדהימים שלידו כדי להגיע למצבי זריקה קלים, שמשתלט על כמה דקות כל משחק, שמשתתף בהנעת הכדור ובתנועה ללא כדור, שמנצל את התפקיד המשני יותר בהתקפה כדי לחזור להשקיע בהגנה. אך באותה מידה הוא יכול להתברר כשחקן לא מספיק יעיל שלא חי את המשחק, לא מצליח להבין את התפקיד שלו וממשיך להיות חור גדול בהגנה.

דוראנט זוכר מצוין את הניסיון הקודם לחבר שלושה שחקני חוץ סקוררים, זה קרה כשהוא חבר לקיירי אירווינג וג'יימס הארדן בברוקלין. על פניו זו דוגמה לכישלון של פרוייקט מהסוג הזה, אבל כדאי גם לזכור שבמעט הזמן שהשלישייה של ברוקלין שיחקה ביחד היא נראתה מצוין, בלתי ניתנת לעצירה. כוכבים אוהבים לשחק לצד שחקנים מוכשרים כמוהם, שמבינים משחק כמוהם. בברוקלין הפרוייקט קרס בגלל פציעות ואופי בעייתי של קיירי והארדן, כל אחד בדרכו. בוקר וביל קצת פחות מוכשרים אבל הרבה פחות בעייתיים. אי אפשר לשלול את האפשרות שזה יעבוד. לא צריך שיטה מתוחכמת מדי כדי לבנות התקפה ברמה הגבוהה ביותר סביב השלושה האלה. אחד היתרונות של שלישייה הוא שבפלייאוף ניתן לשחק לפחות עם שניים מהם בכל רגע נתון, וזה לוקסוס שלרוב הקבוצות אין.

השאלה היא מה יהיה סביבם. דיאנדרה אייטון הוא הצלע הרביעית, יש במועדון אנשים שמאמינים בו ומקווים שהעזיבה של מונטי וויליאמס תאפשר לו התחלה חדשה. אבל לא בטוח שיש לסאנס לוקסוס להחזיק סנטר שמרוויח 30 מיליון דולר לעונה, לא מעט תודות ליכולת יצירת נקודות שבקושי תבוא לידי ביטוי. לא אופתע אם מאט אישביה וג'יימס ג'ונס יחפשו טרייד בו הם יקבלו שני שחקנים יעילים עם אוריינטציה הגנתית, שאחד מהם הוא סנטר, תמורת אייטון.

שאר הסגל יתמלא בעיקר בחוזי מינימום, שחלקם יינתנו לשחקנים שסיימו את העונה בקבוצה. לעומת הפלייאוף הקודם, הפעם תהיה לצוות המאמנים החדש הזדמנות לגבש רוטציה לכל אורך העונה, להטמיע שיטה ולהבין מי השחקנים שהכי מתאימים לסיטואציה. פרנק ווגל הוא מומחה הגנה שבנה כמה קבוצות הגנה איכותיות, לא תמיד עם שחקני ההגנה הכי איכותיים. בפיניקס מספיק שהוא יבנה הגנה ממוצעת ומעלה כדי שהקבוצה תהיה בצמרת הגבוהה. כמובן, כל זה נכון בהנחה שדוראנט יישאר בריא וקרוב לשיא שלו גם בגיל 35.

מעט לאחר שמייקל ווינגר מונה לנשיא החדש לענייני כדורסל של הוויזארדס היה ברור שהוא קיבל מנדט לבצע בנייה מחדש. הוא צרף אליו את טראוויס שלנק ו-וויל דוקינס כדי ליצור טריו חזק בהנהלה של הוויזארדס, ומיד הם החלו לעבוד. המהלך הראשון שלהם מעורר תהיות לגבי המחיר הנמוך שהם קיבלו על ביל והזריזות בה הם ביצעו את המהלך, אך זה כנראה קרה כחלק מהתפיסה שאסור להתמהמה יותר עם הבנייה מחדש, חייבים לצאת לדרך כבר בתחילת הקיץ.

הבעיה היא שתנאי הפתיחה של הבנייה הזו מחדש רעים מאוד. לוושינגטון יש כרגע כמה צעירים חביבים ברוטציה, אבל אף שחקן צעיר שנראה בדרך להיות אחד משלושת השחקנים הבכירים של קבוצה טובה. היא לא מקבלת כרגע אף בחירת סיבוב ראשון מקבוצות אחרות ואף חייבת בחירה אחת לניקס. היא כבר איבדה את הכוכב הגדול שלה ואין לה בסגל שחקנים שיכולים להיות שווים יותר מדי.

קשה לדעת, כרגע, איך ייראה הסגל של הוויזארדס בסוף הקיץ. סביר מאוד להניח שכריס פול לא יישאר בקבוצה אלא יעבור לקבוצה עם שאיפות להצלחה עכשווית, לכן לא כדאי להתחיל לדמיין את CP3 מזין את דני אבדיה במסירות מושלמות. הקליפרס מביעים עניין באיחוד עם פול, ואולי זו תהיה הזדמנות לוושינגטון להשיג צעירים כמו בונז היילנד וברנדון בוסטון בטרייד.

אבן הדומינו הבאה תהיה קריסטאפס פורזינגיס, שסביר להניח שיממש את העונה האחרונה שלו בחוזה. במקרה כזה גם הוא יהיה מועמד מיידי לטרייד וקשה לדעת מי תרצה אותו לעונה בודדת בה ירוויח 36 מיליון דולר ואיזו תמורה היא תהיה מוכנה לתת. קייל קוזמה, לעומת זאת, כנראה יוותר על העונה האחרונה בחוזה ויהפוך לשחקן חופשי. אבל כרגע כל אלו הן ספקולציות. באופן מעניין וקצת מצחיק, מי שערך הטרייד שלו עשוי להיות הגבוה ביותר בקבוצה הוא דלון רייט. הוא גארד הגנתי גבוה שקולע מספיק טוב מבחוץ ומבצע מהלכים מנצחים, ועם חוזה נוח לעונה אחת הוא עשוי לעורר עניין רב אצל קונטנדריות.

רק אחרי שנדע מה עלה בגורלם של כל השחקנים האלה ומה וושינגטון קיבלה תמורתם נוכל להתחיל להעריך את הקבוצה החדשה. סיכוי לא קטן שזו תהיה פשוט הקבוצה החלשה בליגה, קבוצה בלי אף שחקן שיוצר ביעילות מצבי זריקה לעצמו ולאחרים, גרסה עוד פחות מוצלחת של סן אנטוניו של העונה החולפת. אבל זה חלק מהתהליך, ובמקרה של הוויזארדס כנראה החלק הכי חשוב. טענה מוכרת אומרת שהחלק הכי חשוב בבנייה מחדש הוא בחירות הדראפט הגבוהות שהיא תוביל אליהן, וכרגע נראה שההנהלה החדשה מתכוונת להתבסס בעיקר על זה. היא תתחיל בתקווה לפגוע בול בבחירה השמינית של הדראפט שיתקיים השבוע.

מה כל זה אומר לגבי הנציג שלנו בליגה הטובה בעולם? עדיף לחכות כמה שבועות כדי להבין איך ייראה הסגל הסופי של הוויזארדס לפני שמתחילים לנתח גם את המצב באופן מעמיק יותר. אך כבר עכשיו ניתן לומר שדני אבדיה נמצא בדרך להתחלה חדשה, בקבוצה עם ציפיות שונות לחלוטין וסגל ברמה שונה לחלוטין מכפי שהוא היה רגיל עד כה.

אבדיה הוא הצעיר המבטיח ביותר בסגל של וושינגטון כרגע. האמירה הזאת מעידה הרבה יותר על הקבוצה מאשר עליו. אם הסגל יתרוקן מוותיקים משמעותיים, הוא יוכל למצוא את עצמו עם הכדור ביד הרבה יותר מכפי שהתרגל עד היום. העונה הקרובה יכולה להיות דומה לחודש האחרון של העונה הקודמת. זו יכולה להיות הזדמנות עבור דני לפתח את ניהול המשחק שלו, ובעיקר את היכולת ליצור לעצמו מצבי זריקה. אבל בתסריט הזה וושינגטון תהיה קבוצה מאוד מאוד חלשה. לא כיף ולא קל לשחק בקבוצה כזאת. יש גם אפשרות ביניים בה הסגל הסופי יכלול מספר וותיקים עם רזומה משמעותי, הקבוצה לא תהיה חלשה עד כדי כך והתפקיד של אבדיה יהיה איפשהו באמצע בין השחקן המשני שהוא היה עד כה למוביל כדור מרכזי. אולי זה עדיף.

בתור הצעיר המבטיח ביותר בסגל, לפחות עד לדראפט ולטריידים הבאים, לא תהיה לוויזארדס סיבה הגיונית לוותר על אבדיה. הוא נכנס לשנה אחרונה בחוזה הרוקי שאחריה יהיה שחקן חופשי מוגבל, מה שאומר שוושינגטון תוכל להשוות כל הצעה שהוא יקבל (אלא אם כן היא תחתים אותו על חוזה ארוך טווח עוד הקיץ). סביר להניח שההנהלה החדשה לא תיתן לו ללכת כל כך מהר. קבוצות בבנייה מחדש נוטות להציע חוזים גבוהים לצעירים שלהן כי אין להן כוונה לבזבז את הכסף על משהו אחר בשנים הראשונות ויש תקציב שכר מינימלי ב-NBA שצריך לפחות להתקרב אליו.

בנייה מחדש יכולה לקחת שנים ארוכות ומתסכלות, ואין ערובה להצלחה עתידית, בטח בתנאי הפתיחה הנוכחיים של הוויזארדס. אבל דני לא צריך למהר לשום מקום. הוא הגיע מספיק צעיר לליגה כדי שלא תהיה לו בעיה לחפש את הסיטואציה הנכונה גם בעוד 3-4 שנים, אם אחת כזו לא תיווצר בוושינגטון. בינתיים הוא יוכל להמשיך להתפתח באיזורים שעד כה לא הייתה לו הזדמנות להביא לידי ביטוי.

וושינגטון של השנתיים הקודמות יצרה, כנראה, את הסיטואציה הרעה ביותר ב-NBA לשחקנים צעירים, קבוצה חלשה שמדמיינת שהיא טובה וקשה מאוד להתפתח בה. כל שינוי ממה שהיה הוא לטובה. הסיטואציה החדשה תאפשר לו לקבל תפקיד משמעותי יותר עם הרבה פחות ציפיות לתוצאות מיידיות ותספק תקווה לעתיד טוב יותר. בעוד חודש נהיה חכמים יותר לגבי הפרטים המדויקים שלה.