קבוצת הכדורסל של מיאמי ניצחה לפנות בוקר (ג') 84:103 את בוסטון, ובכך הצילה עצמה מלהפוך לבדיחה של השכונה. כנראה ששר ההיסטוריה, בכבודו ובעצמו, התייצב לצידה, כדי להוכיח שמשחק מספר 7 הוא באמת מיכשול בלתי עביר לכל מי שהצליחה בעבר לחזור מפיגור 3:0, לשיוויון של 3:3. ובוסטון שילמה את המחיר.
עלייתה של מיאמי לגמר ה־NBA, שבו תיפגוש בקבוצת דנבר, התאפשרה בין היתר, ולא כתירוץ, בגלל פציעתו של כוכב הירוקים, ג'ייסון טייטום, שסבל כאבים בקרסול לאורכו של המשחק, ולכן הוא הסתפק רק ב- 14 נקודות,
דווקא במשחק ההכרעה, כאוהד בוסטון מילדותי, הרבה יותר נוח לי להשלים עם הפסד בהפרש של 19 נקודות, מאשר עם הפסד שהיה קורה, בהפרש של סל אחד, או נקודה אחת. גם אפשר להבין שתש כוחם של הסלטיקס, וזאת לאחר שהצליחו להימנע מהפסד מביש של 4:0 בסידרת הגמר של המזרח.
מיאמי חשה בכך שלבוסטון, חרף ביתיותה, לא יעמדו הכוחות להשלים את המהפך, ועובדה שהזמינה טיסה ישירה לדנבר, למקום שבו יערך כבר בסוף השבוע הזה המשחק הראשון של גמר הליגה הטובה בעולם. לזכותה יאמר שבהגעתה לגמר, כמי שדורגה במקום השמיני, היא הפתיעה רבים מאוד. אלא שמול דנבר זה כבר אמור להיות סיפור שונה לגמרי.
דנבר זכתה באליפות המערב לאחר שהביסה 0:4 את לוס אנג'לס לייקרס, תוצאה שאיפשרה לה מנוחה וזמן מתאים ויקר להתאוששות. מיאמי, לעומתה, תגיע לסידרת הגמר עייפה וסחוטה. במצב שכזה הופכים כוכבי דנבר, ובראשם ניקולה יוקיץ הגדול, למועמדים ברורים לזכות בסיום בטבעות האליפות. אמנם מיאמי חלפה בהצלחה על פניהן של מילווקי, ניו יורק ובוסטון, אך תהיה זו לדעתי הפתעה עצומה אם תסיים את העונה כאלופה. מכל מקום, בניצחונה מהבוקר, היא שמרה על כבודה, וגם זה משהו שניזכור לשנים רבות.