בסופ"ש האחרון (18.5-20.5) נערכה במושב שרונה בצפון הארץ, אליפות ישראל ברכיבה על סוסים, בענף קפיצות הראווה ובענף הרכיבה האומנותית - דראסז'.
ספורט הרכיבה על סוסים הגיע לישראל מאירופה ומנוהל על ידי ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה בישראל (IEF) וכיום קיימים בישראל חוות ומתקנים ברמה אולימפית שמספקים מקום לאימונים ורכיבה על סוסים ברמה גבוהה. הספורט הוא ספורט אצילי, מרשים ויפה, שמצריך עבודה בשיתוף פעולה כצמד על מנת לצלוח את המסלולים או המבחנים בצורה הטובה ביותר. המתאמנים ברמות הגבוהות משקיעים המון על מנת להצליח, אם זה באימונים קשים, אחזקה וטיפול ואפילו באימונים מנטליים. העבודה בצמד דורשת מהאתלטים התאמה וסנכרון מושלם ומדויק עם הסוס וכמובן קשר אישי וקרוב עם הסוס על מנת לספק לו את צרכיו השונים כאתלט וכחיה.
אלופת ישראל החדשה בענף קפיצות הראווה היא מור כהן, בת 23 מתל אביב, רוכבת מגיל 8 ומחזיקה סוס בבעלותה מגיל 11. כיום, מחזיקה בבעלותה את הסוס בוסטון דה מונטיני, מתאמנת אצל המאמן אסף שטורמן ורוכבת בחוות גרין פילדס. בשנתיים האחרונות גם סטודנטית לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב.
ציפית שזה יקרה?
"וואו, את האמת שהייתה לי תחושה מאוד טובה לגבי האליפות השנה. אני הרגשתי טוב והסוס שלי הרגיש בכושר טוב. עבדנו מאוד קשה לקראת הרגע הזה ואפשר להגיד שבעזרת האימונים הקשים, הפיזיים והמנטליים, הצלחנו לסדר לעצמנו את כל הכוכבים בשורה ולנצח את המקצה הכי קשה בארץ".
איך עברה עלייך האליפות?
"היה מאוד קשה, בעיקר מנטלית. המסלולים והגובה של המכשולים (בין 1.30-1.40 מ') הם משהו שאנחנו מתאמנים עליו בשגרה שלנו. מה שמכריע כאן הוא הלחץ והתגובות של הסוס ושלי. אני חושבת שעשיתי עבודה טובה בראש שלי, התרכזתי בדברים שעושים לי טוב ומרימים אותי, כי מאוד קל להישאב לתוך הלחץ ולהוריד את הבטחון למטה. בנוסף, סבא שלי שהיה מאוד יקר לי נפטר בחודש האחרון, הקדשתי לו את הזכייה וכמובן גם את הרכיבה. זה מאוד עזר לי להתרכז, שמעתי אותו אומר לי באוזניים את מה שהוא היה אומר לי תמיד 'שתמיד תצליחי' וזה הכניס אותי לזרימה בראש במסלול".
תתארי לי את רגע הזכייה.
"פשוט לא האמנתי למה שקורה סביבי. לא הפסקתי לבכות מהתרגשות וללטף את בוסטון שלי. הייתי כל כך גאה בי, בבוסטון, בכל מי שעזר ותמך בי באותם רגעים ובכלל. זאת תחושה עילאית. זאת רק העונה השנייה שלנו במקצה הזה, וזה הישג ענק ומרשים. אם יכולתי לתאר את התחושה בשתי מילים הייתי אומרת - גאווה גדולה".
איך באמת נראו האימונים לקראת האליפות?
"כמו כל האימונים הרגילים שאנחנו עושים, רק שעכשיו זה נעשה עם הרבה יותר התכוונות ורצון לנצח ולשכלל את עצמנו עד לאליפות. עבדנו מאוד קשה, יום יום ביחד עם המאמן והסוס שלי על מנת להגיע לתוצאות האלה. אימונים פיזיים ומנטליים כמובן".
ספרי לנו קצת על הסוס שלך.
"בוסטון הוא סוס מגזע צרפתי והוא הפרטנר שלי כבר 4 שנים. ייבאתי אותו מצרפת בשנת 2019. הוא סוס גדול וחזק, עם לב ענק ואמיץ. מאוד מוכשר ומיוחד. אני חושבת שבעונה האחרונה הצלחנו הרבה יותר להבין אחד את השני ולהפוך לצמד טוב שמצליח לתקשר ולהוציא תוצאות טובות".
איך זה באמת עובד הקשר עם הסוס?
"על זה מושתת כל הרכיבה בעיניי. אם לי יש יום לא טוב, או שאני לא מרגישה טוב, בוסטון ממש מרגיש את זה ונלחץ, הוא יודע ומרגיש הכל. מהצד שלי, אני מנסה לעשות הכל בשביל שהוא ירגיש הכי טוב שאפשר, בכל זאת הוא מתאמן המון. זה אומר כמובן טיפול מאוד מסור שלי ושל המאמן, גם בקרקע וגם ברכיבה, טיפולים וטרינריים שוטפים, כירופרקטיקה ודיקור סיני באופן שוטף, פרזול מתאים. כל הדברים האלו הם מעטפת על מנת לאפשר לבוסטון להיות הכי טוב שהוא יכול, ולגרום לו להרגיש מצוין בגוף שלו".
איך הגעת לענף הזה?
"כשהייתי בת 8 אחרי שהייתי בחוג ריקוד שם לא ממש מצאתי את עצמי, אני וההורים, התחלנו לחפש לי חוג ספורטיבי שישלב בתוכו מגע עם בעלי חיים שאליהם אני מאוד מחוברת. מפה לשם, מצאנו חווה במרכז הארץ, שם התחלתי לרכב, בהתחלה פעם בשבוע ומשם לפעמיים ובגיל 11 ההורים קנו לי את הסוס הראשון שהיה לי, דיזל ומשם זה היסטוריה".
מה כל כך מיוחד בספורט הזה?
"הקשר עם הסוס אין ספק. לגרום לחיה כל כך ענקית ומדהימה לעשות כל כך הרבה בשבילך מתוך הבנה, אהבה והכלה זה משהו שאי אפשר להסביר במילים. הסוס שלי הוא המלאך שלי, אני לא יכולה לתאר את כמות ההערכה והאהבה שיש לי כלפיו. הוא מחפה עליי המון. אנשים מבחוץ לא יכולים להבין את זה. בעיניי הספורט לא זוכה למספיק סיקור בארץ. נכון שהוא קטן בהיקף שלו בארץ ואולי גם לא פשוט מבחינה כלכלית, אבל הוא נותן המון ומלמד על עבודת צוות, משמעת, אהבה לבעלי חיים, ערכיות ועוד המון ערכים מדהימים".
איך את משלבת את הספורט עם חיי היום יום שלך?
"אז בתור סטודנטית בתחום מאוד תובעני זה מאוד לא פשוט. יש לילות שאני בקושי ישנה. אבל הכל קם ונופל על לוח זמנים ותשוקה. אם לא הייתי רוצה להצליח בשני התחומים פשוט לא הייתי עושה את זה לעצמי מראש. אני משתדלת להיעזר במאמן, ולסדר את הלוז של בוסטון ושלי לפי תוכנית הלימודים הקיימת. חשוב לי מאוד להמשיך בשני התחומים ולהתפתח, הם לא אמורים לבוא אחד על חשבון השני ובינתיים אני מצליחה לשלב ביניהם".
מה התוכניות שלך לעונה הבאה?
"כרגע אני רוצה להנות מהפגרה שלי ושל בוסטון, לתת לו קצת לנשום אוויר, לעבוד על הבסיס ומשם להמשיך לעונה של 2024 חזקים יותר, מחוברים יותר וטובים יותר".