הגביע האנגלי סיפק לאורך שנים ארוכות רגעי קסם שנחרטו בדברי הימים של הכדורגל, אבל לא כולם מורכבים משערים יפהפיים או ניצחונות דרמטיים. היום באנגליה מציינים 35 שנה לזכייה הסנסציונית של ווימבלדון ובעיקר לאותה עבירה בלתי נשכחת של ויני ג'ונס בדקות הפתיחה.
ווימבלדון של אמצע שנות ה-80 עד אמצע שנות ה-90 כונתה Crazy Gang (בתרגום חופשי שדי מקלקל: "הכנופייה המשוגעת"). סגל על טהרת האי הבריטי, של לוחמים שעל הדשא מפרקים כל דבר שזז ובחדר ההלבשה מפרקים אחד את השני עם מתיחות שלפעמים נראו כמו זובור שהיום היה עלול להוביל אותם למאסר.
ב-1988 הקבוצה הלונדונית הצליחה להעביר עד גמר הגביע, שם היא פגשה את ליברפול הנוצצת. הקרייזי גאנג הפרועים נגד ה-Culture Club ("מועדון התרבות") זוללי התארים, שזכו באותה עונה באליפות השישית שלהם בשנות ה-80.
ויני ג'ונס - שבאותם ימים עדיין היה בתחילת הקריירה הברוטלית שלו ורחוק שנות אור מהקריירה ההוליוודית - ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות. הוא לא סימן כוכב נוצץ כמו ג'ון בארנס או פיטר בירדסלי, אלא את המנוע של היריבה. אחד משני הסקאוזרים היחידים בהרכב של ליברפול, סטיב מקמהון.
מקמהון היה קשר נמוך קומה (1.70 מטר), אבל שחקן קשוח שלא פוחד מקרבות רחוב על כר הדשא. ערב המשחק ג'ונס מר לחבריו שאם הוא יצליח לעצור את מקמהון, ווימבלדון תצליח לעצור את ליברפול. לפני העלייה לכר הדשא הוא היה הרבה יותר פרטני.
"החבר'ה שלנו ידעו שאני הולך להיכנס בו", סיפר לפני חמש שנים בדיוק ל-talkSPORT , "לפני המשחק אמרתי לג'ון פאשנו שאם אני אספיק לעשות עליו עבירה גסה בשלב מוקדם, לשופט לא יהיו ביצים להרחיק אותי מול 100 אלף איש. זה היה הימור שהרגשתי שכדאי לקחת".
וכן אכן קרה. כבר בדקות הפתיחה מקמהון קיבל את הכדור במרכז המגרש ומכאן זכות הדיבור לג'ונס: "כשהכדור הגיע אליו, התחלתי לרוץ לכיוונו. חשבתי לעצמי 'רק שיפתח את הגוף כדי לתת מסירה' וזה בדיוק מה שהוא עשה. אז חשבתי לעצמי 'חג שמח, בום!'".
ג'ונס נכנס במקמהון באופן חזיתי בעבירה שהיום הייתה מזכה אותו בכרטיס אדום ישיר. ואם השופט היה ממש רחמן, ב-VAR כבר היו מאותתים לו לגשת במהירות למסך. אבל ההימור שלו עבד. כמה עבד? השופט בריאן היל אפילו לא שלף כרטיס צהוב. מקמהון עצמו היה כדורגלן מדור אחר והוא מיד נעמד על רגליו והמשיך לשחק.
ווימבלדון ניצחה באותו יום בוומבלי 0:1 משער של לורי סאנצ'ז בדקה ה-37. זה התואר היחיד בתולדות המועדון שהוקם ב-1889 ובדרך גם עבר פירוק כואב ובנייה מחדש. רבים מאמינים שאותה עבירה של ויני ג'ונס בתחילת המשחק שינתה את כיוון הרוח, מאבק הכוכבים של ליברפול ללוחמים הקשוחים של ווימבלדון.
בכדורגל של ימינו ג'ונס היה נשלח לחדר ההלבשה ואולי גם מורחק מכמה משחקים, ומקמהון היה נשאר לשכב על הדשא כמה דקות. אבל היום זה היום ופעם זה פעם.
סטיב מקמהון אגב, לא שכח. בנובמבר 1988, כחצי שנה אחרי גמר הגביע, ווימבלדון התארחה באנפילד וקשר ליברפול פגע בג'ונס בעוצמה עם הפקקים באזור הברך. ג'ונס דימם, מקמהון אפילו לא הורחק. "הוא היה היריב האמיתי היחיד שלי בכדורגל", אמר עליו אחרי שפרש.