ניזאר עיסאווי, 35, אב לארבעה ילדים, היה שחקן ליגות נמוכות בטוניסיה בסוף הקריירה שלו. הוא הספיק לשחק בקבוצה גדולה, אתחאד מונאסטיר, ואפילו לכבוש 14 שערים בליגה הבכירה במדינה. אבל לפני שלושה שבועות, החיים בטוניסיה דחקו אותו לקצה.
ב-10 באפריל עיסאווי פרסם סרטון בחשבון הפייסבוק שלו בו הוא נראה עומד מחוץ לתחנת משטרה בעיר חאפוז בטוניסיה. בסרטון עיסאווי זעק והאשים את המשטרה בכך שרק בגלל ויכוח על מחיר הבננות עם מוכר פירות שגבה עשרה דינאר לקילו בננות - כפול מהמחיר האחיד שקבעה הממשלה הטוניסאית רק לאחרונה - המשטרה המקומית הרשיעה אותו ב"פעילות טרור".
בתום הסרטון הוא מצית את עצמו כשהוא מכנה את טוניסיה "מדינת משטרה", וטוען כי הוא לא "מסוגל לשאת יותר", ושהוא גוזר על עצמו "מוות בשריפה".
נעשו מאמצים להציל את עיסאווי שסבל מכוויות בדרגה שלוש וארבע בכל הגוף, הוא הובהל לבירה טוניס למומחה לכוויות, אך מצבו היה כה חמור שכמה ימים אחר כך הוא נפטר מפצעיו.
הסיפור הזה לא קורה בוואקום. משהו קורה בטוניסיה, ובשבועות האחרונים מגרשי הכדורגל חושפים את זה. לפני מספר חודשים קבוצת כדורגל חובבנית טוניסאית החליטה שהיא בורחת מהמדינה בסירה; או כמו מה שהלך בסופ"ש האחרון במשחק רבע גמר ליגת האלופות, בין תרג'י (אספרנסה) טוניס, הקבוצה הגדולה בטוניסיה, קאביליה האלג'יראית.
אוהדי הקבוצה המקומית יצרו אווירה נהדרת עם תפאורה נדירה ששמורה רק למגרשים בצפון אפריקה. אבל מהר מאוד המצב הידרדר והתפתחו עימותים קשים בין קבוצות אוהדים לשוטרים שהיו במקום. העניינים הידרדרו כל כך, עד שפתיחת המחצית השנייה התעכבה בכמעט שעה, שבמהלכה עשרות אוהדים תקפו שוטרים ואת האוהדים שהגיעו מאלג'יריה, נעצרו, התפרעו, ואחד מהם שלף מסור חשמלי וניסר גדרות, בזמן שאחרים הציתו ציוד, מה שהוביל לשריפות במספר מוקדים ביציע.
איכשהו המשחק חודש, והמשחק הסתיים ב-1:1 כאשר תרג'י עלתה לחצי הגמר אחרי ניצחון במשחק הראשון. שני מקרי הקיצון האלו בהפרש של שבועיים בלבד אחד מהשני, הציפו את המתח האדיר בין העם הטוניסאי לרשויות. לכותרות ולשיח שמלמד על המצב המידרדר במדינה הצפון אפריקאית, שעד לא מזמן נחשבה ל"שוויץ של המגרב". טוניסיה הייתה המדינה היחידה שהצליחה לבסס ולהחזיק דמוקרטיה מתפקדת אחרי אירועי "האביב הערבי", גל ההפגנות וההפיכות ששטף את מדינות ערב ב-2010, בדרישה של מיליונים לדמוקרטיה.
אותו אביב ערבי אגב, פרץ גם כן בטוניסיה, אחרי שרוכל רחוב בשם מוחמד בואזיזי הצית את עצמו ואגב כך הצית איזור שלם.
אז למה כל זה קורה? ולמה עכשיו?
מ-2019 שולט בטוניסיה הנשיא קאיס סעיד. סעיד עלה לשלטון בצורה דמוקרטית, אבל בחסות משבר הקורונה הוא החל לשנות את המדינה מבפנים. ביולי 2021 במספר מהלכי רפורמה, הוא השעה את פעילות הפרלמנט ופיזר את הממשלה, ומאז למעשה הוא שולט לבד באמצעות צו חירום, כאשר הוא מבצע שינויים בחוקה שמקנים לו ולמשרדו כוח כמעט בלתי מוגבל ושליטה ישירה במשטרה, מרוקנת מתוכן את מערכת המשפט ומנטרלת לחלוטין פוליטיקאים וחברי פרלמנט. מפברואר ועד היום, נעצרו כבר 20 פוליטיקאים מהאופוזיציה בטוניסיה, כולל בכירים.
מהלכים אלו חיזקו את שליטתו של סעיד, אבל בטווח הקצר הובילו לפגיעה ישירה באיכות החיים של המעמדות הנמוכים בטוניסיה, ולהידרדרות הביטחון האישי של האזרחים. "המשטרה שצריכה כעת להוציא לפועל את המדיניות של הנשיא, שכל מי שאינו מתיישר עמה נחשב לעבריין או בוגד, קורסת מעודף תלונות ואישומים ואין לה את היכולת לתת להן מענה", מספר לוואלה! ספורט עיתונאי כדורגל טוניסאי בכיר, שביקש להישאר בעילום שם. "ככה בהרבה מקרים, עבירות קלות נפתרות בתגובות והרשעות 'מוגזמות' מצד המשטרה, רק כדי לסגור את התיק", הוא מוסיף. "בדיוק כמו אדם המואשם ב'טרור' אחרי שביקר את הממשלה והאשים אותה בהעלאת מחירי הבננות בשוק".
בעוד ההגבלות על חופש הביטוי במדינה רק מתגברות — ביריד הספרים בטוניס ספרים וסופרים בעלי מסרים שנחשבים "מחתרתיים" נאסרים לממכר ומוחרמים — הכדורגל הפך להיות השדה שבו הייאוש, אי האמון בממסד ובמשטרה, הכי בולט, וגם יוצא החוצה לעולם. מחאות קהלים בליגה, או מקרה כמו זה שקרה בליגת האלופות בסוף השבוע שעבר.
"בסוף זה קשור", מוסיף העיתונאי הטוניסאי. "המתח הפוליטי נמצא כל הזמן בעלייה, התנאים הכלכליים קשים, בסוף אם יש מקום שתוכל לראות את זה בו, זה היציע. שם אתה רואה את ההשתקפות של החברה".
בהלווייתו של ניזאר עיסאווי נרשמו עימותים בין בני משפחה וחברים, לשוטרים שהיו במקום. ההלוויה, כמו הדרך שבה עיסאווי נפטר, הפכה למחאה נגד המשטרה, הממסד, והממשל הנוכחי בטוניסיה.
גם מוניר חאווי, אוהד תרג'י פורש את הגרסאות לגבי המתפרעים וגם לגבי המסור. "הם לא חלק מאיתנו ויותר מזה, יש אוהדים שיגידו לך שאלו כלל לא היו אוהדי כדורגל, אלא פושעים, שוטרים סמויים שמחפשים לתפוס מתפרעים, או פעילים פוליטיים שהחליטו לפתוח במתקפה נגד כוחות המשטרה באצטדיון".
והוא מוסיף: "מי שהצליח לאתר את הבחור ולהעבירו למשטרה התוניסאית היו אוהדים אמיתיים של תרג'י, שנזהרים מאוד מעונשים כי כבר סבלנו מכך בעבר".
מוקדם יותר השבוע, המשטרה הטוניסיאית הודיעה שעצרה אדם אחד החשוד בפריצה למחסן ציוד בסמוך לאצטדיון, גנב את המסור החשמלי והכניס אותו ליציע. את המשחק הביתי בחצי הגמר, תרג'י תארח ללא קהל.
טוניסיה נמצאת בתקופה סוערת מאוד חברתית, כלכלית ופוליטית. בין דיווחים על עוד שינוי חוקתי של הנשיא סעיד, כששמועות על מצבו הבריאותי באות והולכות, כמו בכל מקום אחר רוב האנשים מנסים לשרוד ולהישאר שפויים. אבל דבר אחד בטוח: את השבר האמיתי בין העם הטוניסאי להנהגה ולמשטרה, רואים בכדורגל. בסיפורים כמו ניזאר, וכמו מסור חשמלי ביציע ברבע גמר ליגת האלופות.