ביעור החמץ של דז'יקיץ': המפתחות לסדרה בין הפועל ירושלים לא.א.ק אתונה

"מה פיינל פור? מי הולך לפיינל פור? זאת בדיחה", השיב ז'ליקו אוברדוביץ' לשאלת עיתונאי ב-2009, לאחר שפנאתינייקוס שלו הביסה את פרוקום גדיניה במשחק יורוליג משמים. לא חלפו אלא ארבעה חודשים, ולא רק שקבוצתו הגיעה לפיינל פור - אלא גם הוכתרה לאלופת אירופה. זה היה עוד פרק בסדרה הבלתי נגמרת שבה כל ציטוט פרובוקטיבי שמפיק מאמן בכיר וצבעוני זוכה לתהיות סביב השאלה המתבקשת: למה הוא התכוון באמת לדבריו?

הניתוחים המוגזמים האלה אינם שמורים לאוברדוביץ' בלבד. לפני כמה שבועות, כשאנאדולו אפס הייתה בשיא המשבר שלה, הכריז ארגין עתמאן כי "אם נגיע לפיינל פור, נזכה בגביע"; לאחרונה, כששינה טון ואמר כי "99% שלא נעלה לפלייאוף", אלופת אירופה החלה פתאום לנצח - ולפתע היא שוב בתמונת ההעפלה (גם אם סיכוייה נמוכים). על הסקאלה הזו נעה גם מערכת היחסים שמנסה אלכסנדר דז'יקיץ' לנהל עם אוהדי הפועל ירושלים.

10,000 צופים דרש המאמן הסרבי שיגיעו לפתיחת הטופ 16. בסיומו של ניצחון ליגה דרמטי על בני הרצליה הוא נטל את המיקרופון מידי הכרוז ושאג "טן תאוזנד! טן תאוזנד פיפל!". הקהל לא נענה, ורק 5,384 אוהדים הגיעו באותו שבוע למשחק מול דיז'ון. אז השבוע, כש-7,442 אדומים וצהובים חזו מקרוב במשחק מול מכבי תל אביב, נקט דז'יקיץ' גישה הפוכה. "יהיה נחמד לשחק מול אולם מלא. אם האוהדים לא רוצים לתמוך בנו, זה בסדר", אמר.

המסע של ירושלים לפיינל פור של ליגת האלופות יגיע החל מהערב (שלישי, 21:00) לרגעי האמת, כשתארח את א.א.ק אתונה בסדרת רבע גמר הפלייאוף. לאחר שרצף 14 הניצחונות נקטע בתחילת השבוע, ירצו במועדון לשמור על הנכס החשוב להם - יתרון הביתיות, שעבורו עמלו בחודשיים האחרונים. אף שרק מחצית מהארנה מתמלאת, האדומים עדיין מדורגים במקום השני בדירוג הקהל, עם 5,500 צופים בממוצע למשחק, ואוניקאחה מלאגה היא היחידה שמקדימה אותם.

בסדרה הזו יקרה מה שלא תמיד קורה במשחקים בין קבוצות ממדינות שונות: א.א.ק תזכה בירושלים לעידוד של כ-100 אוהדים יוונים, שנחתו איתה אתמול בארץ; בשבוע הבא צפויים בין 500 ל-700 ישראלים ללוות את ירושלים באנו ליוסיה.

ירושלים הבטיחה לעצמה מענקים של 77,500 יורו מליגת האלופות, בזכות השתתפותה והניצחונות שצברה בינתיים. ניצחון בסדרה יהיה שווה לה 20 אלף יורו נוספים, ואם תזכה בגביע היא תגיע לפרס כספי כולל של 997,500 יורו.

המצ'אפ המרתק ביותר יתנהל מתחת ללוחות ומעליהם, בין שניים משחקני הפנים הטובים בליגת האלופות. זאק הנקינס, שנבחר בסוף השבוע ל-MVP של חודש מרץ, הוא הראשון בשש שנות קיומו של המפעל שמעמיד דאבל פיגרס בריבאונדים במשך חמישה משחקים רצופים; לא בטוח שזה מרשים במיוחד את המצ'אפ שלו, אקיל מיצ'ל, שמחזיק נכון לעכשיו בתואר מלך הכדורים החוזרים.

לירושלים, כמה לא מפתיע, יש את אחת ההגנות הקטלניות ב-BCL. היא סופגת 102.3 נקודות על כל 100 פוזשנים, ומדורגת שלישית ברייטינג ההגנתי אחרי טנריפה ומלאגה - זו שניצחה את א.א.ק פעמיים בטופ 16. בהתקפה מצליחים האדומים לשמור היטב על הכדור, והם מאבדים אותו רק ב-11.8% מהפוזשנים. זהו נתון שאף אחת משבע המשתתפות האחרות ברבע הגמר אינה יכולה להתהדר בו.

לביטחון העצמי של דז'יקיץ' ושחקניו אפשר להוסיף את מאזן החוץ המושלם שלהם העונה, 6 מ-6 בזירה האירופית. אם ינצחו בשבוע הבא באנו ליוסיה, הם ישוו את שיא כל הזמנים לקבוצה ישראלית, שקבעה מכבי תל אביב אי אז לפני 41 שנים, עם 0:7 בגביע האלופות ב-1982 (בדרך להפסד לקאנטו בגמר).

אם יש עקב אכילס אחד שעלול לקלקל את התוכניות להנקינס ושות', הרי שזהו מאזנם הבעייתי בעונשין. מבין 78 הקבוצות שמשתתפות העונה במפעלים האירופיים (יורוליג, יורוקאפ, ליגת האלופות ויורופקאפ), ירושלים מדורגת במקום האחרון באחוזים מהקו, עם 63.9 בלבד. במקום ה-77 והלפני אחרון, בפער די גדול יחסית ממנה, נמצאת ישראלית אחרת, הפועל חיפה, עם 65.9% ביורופקאפ.

הנקינס לא הוזכר כאן סתם במקרה. לצד הנתונים המרשימים שלו (15.5 נקודות, 8.1 ריבאונדים ומקום שני במדד עם 21.4), האיש השאיר כבר 34 נקודות על הקו - כמעט שלוש בכל משחק - ועומד על 41.4%. מלבדו, איתי שגב פוגע ב-46.7% ולמארקס מייריס יש 64.3% בלבד - שבאופן מפליא מספיקים כדי להציב אותו מעל לממוצע הקבוצתי.