אמאדו אונאנה לא נוטה להישאר זמן רב במקום אחד. כמי שהיגר בגיל 11 מסנגל לבלגיה וכמי שעזב את הבית בגיל 16 כדי להרחיק לאקדמיה של הופנהיים, הוא לא מפחד משינויים. הוא כמעט מכור לזה.
אחרי עונה אחת בלבד בהמבורג בליגה הגרמנית השנייה, הוא קפץ על ההזדמנות להתקדם למרות שלא היה שחקן הרכב קבוע - וחתם בליל. אחרי עונה אחת בצרפת, אשר גם אותה בילה בעיקר על הספסל, הוא נמכר לאברטון תמורת 35 מיליון יורו. בגודיסון פארק הוא דווקא באנקר, ויש הגורסים שהקשר העוצמתי הוא נקודת האור הבולטת בעונה הקשה של הקבוצה שנגררה שוב לקרוב הישרדות בתחתית הבוערת. אז איך אפשר לצפות ממנו להתמיד שם? אונאנה כבר חושב על הצעד הבא.
זה בדיוק מה שאונאנה אמר לאחרונה בריאיון: "אני רואה את עצמי משחק במועדון צמרת בעתיד הקרוב". ארסנל וצ'לסי כבר לוטשות לעברו עיניים, וזה לא מפתיע. הכחולים מעוניינים להחתים כל מי שזז באופן כללי, אבל אצל התותחנים משבצת הקשר המרכזי באמת זקוקה לחיזוק - הם תלויים יותר מדי בכשירותו של תומאס פארטיי וכך כל משחק הוא סוג של אודישן עבור אונאנה, קל וחומר נגד קבוצת צמרת כמו טוטנהאם אותה יפגוש הערב - היריבה הישירה של שתי הלונדוניות שעשויות לחזר אחריו ביתר שאת בקיץ (22:00, ספורט2).
עקרונית, הוא היה קרוב מאוד להגיע ללונדון כבר בקיץ שעבר, כאשר פרטי העסקה עם ווסטהאם כבר סוכמו, אלא שאז נכנס לתמונה פרנק למפארד שניהל עם הבלגי שיחות אישיות רבות והצליח לשכנע אותו להגיע דווקא לצד הכחול של ליברפול. היו שעזרו לו במשימה - רומלו לוקאקו סיפר על חוויותיו המצוינות בגודיסון פארק. גם מאמן הנבחרת דאז רוברטו מרטינס טען כי אברטון היא אופציה טובה יותר מבחינתו. באופן כללי, בלגים לא מעטים עברו במועדון, כולל מרואן פלאיני קווין מיראלס שצמח בעצמו בליל.
אונאנה למד רבות מלמפארד. קשר העבר הסביר לו כיצד נכון יותר להצטרף להתקפות והבלגי עצמו הקפיד לראות בכל שבוע את הביצועים של המנטור על הדשא במדי צ'לסי כדי לשפר את יכולת הכיבוש שלו - תכונה שעדיין כמעט ולא קיימת, למרות שכל המאמנים גרסו שהוא יכול וצריך לשים כדורים ברשת. אולי יש אירוניה מרה בכך שאת שערו הראשון באנגליה הוא הבקיע דווקא במשחקו האחרון של למפארד. אונאנה העלה את אברטון ל-0:1 במשחק קריטי מול סאות'המפטון, אבל הקדושים ביצעו מהפך במחצית השניה וכך תמה הקדנציה הבעייתית של המנג'ר.
כעת מנסה גם שון דייץ' לקדם את השחקן המצטיין שלו במרכז המגרש. הוא ביקש מסטיבן דפור, הקשר הבלגי איתו עבד בברנלי, לייעץ לאונאנה כיצד לנצל את הפיזיות שלו בהתקפה, וטען: "ברור שאני רוצה שהוא יהפוך למכונה התקפית. עם הכוח העצום שלו, הוא יכול להיות נשק מצוין, ואני חושב שהוא חייב להיכנס לרחבה הרבה יותר". באופן מעט תמוה, השווה דייץ' את אונאנה לבריאן רובסון, קפטן מנצ'סטר יונייטד לשעבר. "הוא היה מנוע אמיתי שעזר המון בהתקפה, אבל עדיין רץ גם להגנה. לאמאדו יש יכולת להוסיף את זה לרפרטואר שלו", הוא גרס.
אז עכשיו אונאנה צופה גם בסרטונים של רובסון ביוטיוב, אבל יש הקבלות הגיוניות יותר. כאשר גדל בבלגיה, הוא ראה את פול פוגבה כמודל לחיקוי, וכיום יש המשווים אותו לפטריק ויירה בגלל סגנונו ומבנה גופו - מה גם שקפטן ארסנל לשעבר אף הוא יליד סנגל. הבלגי הוא אחד המצטיינים בפרמיירליג בתיקולים ובמאבקים על כדור, ויש יסוד סביר להניח שמצבה של אברטון היה חמור עוד יותר בלעדיו. זו גם העונה הראשונה בחייו של הכוכב בן ה-21 בה הוא באמת מקבל אשראי בלתי מוגבל, והשבחים לעברו גורמים עונג למי שחווה לא פעם דחיה וזלזול.
באקדמיה של אנדרלכט בבריסל לא בדיוק האמינו באונאנה, והוא גם לא מצא את מקומו על המגרש ונדד בין כל התפקידים האפשריים, כולל שוער - ולטענתו הוא היה מעולה בין הקורות. מאמן הנוער של זולטה וארחם הצהיר שאין לו סיכוי להפוך את הכדורגל למקצוע. בתקופה הקשה הזו שקל אמאדו לזנוח את המשחק לחלוטין, אבל אחותו הגדולה תמכה בו לאורך כל הדרך. גם כאשר התמודדה בעצמה עם מלחת הסרטן היא הקפידה להגיע לכל המשחקים בהם שותף, הקליטה סרטונים עם ביצועיו וניסתה לשלוח אותם לסוכנים. בזכותה הוא לא ויתר, ובזכותה אף הגיע בסופו של דבר לבית הספר של הופנהיים, שם התחשל למרות הגעגועים הביתה. אלא שאפילו שם הצהיר מאמנו הישר שהוא "כלומניק שלא יגיע לשום מקום", ולכן הוא ברח להמבורג.
"שמעתי דברים כאלה יותר מדי פעמים, ואני נחוש להצליח כדי לסתום להם את הפה", אמר אונאנה לאחרונה - והוא בהחלט עושה את זה עם המון נחישות ונכונות לשמש דוגמה ולהוביל. לא במקרה העניקו לו בזמנו את סרט הקפטן בנבחרת עד גיל 19, והמאמן ג'קי מתייסן אמר: "אמאדו הוא מנהיג טבעי. בתפקידו כקשר מרכזי, הוא מדבר עם כולם על המגרש, מנחה ומייעץ. הוא יכול לעזור לכל מאמן".
אולי לא בכל קבוצותיו שמו לב לכך, אבל באברטון הוא תפס פיקוד לצד שחקנים מבוגרים ממנו בהרבה, וכעת רואים בו את הדמות המרכזית סביבה תיבנה נבחרת בלגיה אחרי חילופי הדורות. מרטינס, שהיה מרוצה מאוד מהתאקלמותו באברטון, לקח את אונאנה למונדיאל, שהיה עגום במיוחד עבור השדים האדומים, אבל סביר יחסית עבור הקשר מבחינה אישית, גם אם הוא ספג כרטיסים צהובים מול קנדה ומרוקו, ולפיכך הושעה מהמשחק הקובע מול קרואטיה בסיומו הודחה הנבחרת בשלב הבתים.
שני השערים של מרוקו בהפסד 2:0 הגיעו אחרי שאונאנה הוחלף כדי לא לקבל גם אדום, והיה בזה סימן לבאות. איש בבלגיה לא הופתע כאשר המאמן החדש דומניקו טדסקו השתמש בו כעוגן בניצחונות החוץ על שבדיה וגרמניה בשבוע האחרון, אבל כן הרימו גבה כאשר הוא ענד את סרט הקפטן בדקות האחרונות בקלן, אחרי שקווין דה בראונה הוחלף. היה בכך מסר - אונאנה אמור להיות מנהיג העתיד של בלגיה.
האם המנהיג הזה יכול להישאר באברטון בעונה הבאה? חשוב מכך - האם הוא מסוגל להשאיר אותה בליגה? הערב הוא מתמודד מול טוטנהאם, ובשבת יתארח אצל מנצ'סטר יונייטד. אם שני המשחקים יסתיימו בהפסדים, המצב מתחת לקו האדום יהיה דרמטי באמת, אבל מצד שני זה גם יקרב את עזיבתו - והוא הרי רגיל לחפש אתגרים חדשים בכל קיץ.