עדן שמיר מציב הרבה מחסומים ליריביו על המגרש, אבל לעצמו לא שם מחסום במסיבת העיתונאים בתום הניצחון על הפועל ירושלים במחזור הקודם. זה היה המשחק הראשון בפלייאוף העליון ואחריו יצאו הקבוצות לפגרת הנבחרות. מקהל העיתונאים באיצטדיון טרנר הופנתה שאלה על ההתעלמות של אלון חזן ויוסי בניון משלישיית הקישור הקבועה של אליניב ברדה, אליה הוא משתייך, ושמיר הגיב. יכול היה לבחור להיות מעודן, יכול היה לשמור על איפוק, יכול היה להתחמק, אבל עדן שמיר הוא אחד שאומר בדרך כלל מה שהוא חושב. גם אם מדובר באדם נעים הליכות וכזה שאתה רוצה שהבת שלך תביא הביתה כבן זוג, לא היתה לו שום בעיה לירות: "כנראה שלא סופרים אותנו בנבחרת, אבל כל אחד משלושתנו יכול לשחק בנבחרת ישראל".
זו היתה אמירה שביטאה תחושת קיפוח ברורה. שמיר הוא הצלע השלישית במשולש שווה הצלעות שיצר אליניב ברדה בקישור של הפועל באר שבע. רועי גורדנה ושי אליאס הם החברים שלו לכוח שמניע את הפועל באר שבע, לחולייה שהתהוותה תוך כדי העונה וידעה גם לתת לקבוצה של אלונה ברקת את מה שצריך כדי לעשות קמפיין אירופי מכובד בקונפרנס ליג. גם אם לעתים ברדה פירק את המשולש והכניס קשר אחר לאמצע, הוא לרוב שלח אותם יחד למשחקים היותר קשים. לאלה שבהם הרגיש שמנגד יש קשרי אמצע שצריך לתת להם מלחמה אמיתית, כדי שיהיה לו סיכוי לנצח.
וזה לא בא בקלות. כל אחד מהשלושה הביא איתו נדוניה. גורדנה היה בכלל פצוע כשהעונה החלה. אובחן אצלו קרע ברצועה הצולבת עוד בעונה הקודמת. פציעה שיכולה לרסק, כל שכן כשמחליטים ללכת על טיפול שמרני ולהימנע מניתוח. גורדנה עבד עוד מהעונה שעברה. חיזוקים, פיזיותרפיה, המון כוח רצון. מי שמכיר אותו מקרוב יודע כמה הוא נחוש כשיש משימה.
הוא היה לא פה ולא שם כששיחק בקרואטיה. עשה גיחה לסלאבן בלופו, קבוצה שרבים כלל לא שמעו עליה. אבל בארץ הוא הרגיש פיספוס, בטח אחרי שעזב רגע לפני התפרצות הגעש של הפועל באר שבע ושלוש האליפויות בהן לא היה לו חלק לבסוף. ההגעה למ.ס. אשדוד מקרואטיה היתה הדבר הכי טוב שקרה לו. הפגישה עם רן בן שמעון היתה משמעותית מאוד. גורדנה היה שותף לעונה יוצאת דופן באשדוד בסיומה זכה עם המועדון במקום השלישי. מכאן היעד היה הפועל באר שבע. בחזרה למקום אותו עזב. החזרה העונה להרכב היתה בהדרגה. בכל אימון היה צריך לבדוק את מצב הברך. אחרי כל משחק נבדק האם הוא עומד במעמסת הקרע ברצועה ללא ניתוח. גורדנה לא ויתר וזכה בצלע שלו במשולש.
גם הסיפור של שי אליאס היה יכול ללכת למקומות אחרים. אלונה ברקת רכשה בעבר שחקנים, אבל רבים תהו אם קניית קשר מהפועל תל אביב שלא הטביע חותם, היא מהלך שצריך לעשות. 700 אלף יורו שולמו לאחים ניסנוב וליתר השותפים במתחם וולפסון, אבל גם ברקת האופטימית לא היתה יכולה לשער שזה ייתפס כל כך טוב. אליאס הוא אחד המצטיינים של הפועל באר שבע העונה. שובר התקפות יריב, מצטרף להתקפות של ברדה. אגרסיבי, לא מתפשר, עם המון נוכחות. ברדה כמעט שלא ויתר עליו העונה בשום משחק. אין לו עדיין את המעמד של מיגל ויטור, אבל מבין הקשרים ושחקני ההתקפה, הוא יהיה כמעט תמיד ראשון. החיבור עם גורדנה עשה לו טוב. יש ביניהם פער של כמעט 9 שנים. אליאס היה בחודש שעבר בן 24. גורדנה יהיה בקיץ בן 33. שניהם נולדו במרכז והקריירה הביאה אותם להפועל באר שבע כדי לקבל בדרום את ההכרה הארצית שהם מחפשים.
עדן שמיר הוא בדיוק הצלע המאזנת. גם בגיל הוא בין שניהם. בקרוב יחגוג 28 והרזומה שלו עשיר מאוד. גדל בהפועל חיפה, עבר לקרית שמונה ואז נרכש על ידי הפועל באר שבע בימים שאחרי ברק בכר והאליפויות. הקבוצה לא ידעה מה היא רוצה מעצמה. האם היא מסוגלת להמשיך את השושלת המוצלחת של הכוכבים שעזבו או פרשו או שצריך לבנות הכל מהיסודות. שמיר לא נקלט, עזב לבלגיה, חתך למכבי תל אביב ושוב חזר להפועל באר שבע כדי לנסות לקחת אליפות.
במשחק הקודם בין שתי הקבוצות, השלישייה הזו של ברדה נתנה את הטון. 1 בינואר השנה, בדיוק שלושה חודשים אחורה, גורדנה, אליאס ושמיר היו המצטיינים של הקבוצה בסמי עופר. נתנו לה להרגיש בנוח באיצטדיון האימתני, להרגיש בבית במשחק החוץ. זה לא עזר בסיום. צמד של דין דוד הכריע את המשחק לטובת מכבי חיפה ושלח את ברק בכר למיקרופון בסיום כדי להגיד שלא הקבוצה הטובה לקחה את הנקודות. הפועל באר שבע חזרה הביתה עם המחמאות וספק אם היה מישהו שהאמין כי יעברו שלושה חודשים והיא תעלה הערב שוב על אותו דשא בסמי עופר, כשהיא יכולה, אם תנצח, להיצמד אל מכבי חיפה לגרון עם הפרש של נקודה אחת בלבד. כדי שיהיה לה סיכוי לכך, השלישייה של ברדה צריכה להיות שם ברגע הכי חשוב העונה.