הרבה סיפורים היו אמש (שבת) במ.ס. אשדוד אחרי הערב הקסום בו ניצחה את מכבי חיפה 1:3. לשלושת המבקיעים סיפור בפני עצמו. שלו הרוש שכבש את הראשון לרשת של מכבי חיפה לא מרגיש שמיצה הרבה מהפוטנציאל שיש לו. חברו עוז בילו הושאל למכבי נתניה והוא נשאר באשדוד, אבל עדיין לא מביא את מה שניבאו לקשר האמצע שגדל בקבוצת הנוער. השער שכבש אחרי שרץ לאורך כל המגרש לצד מיכאל אוחנה וחמודי כנעאן היה תמורה מסויימת לעונה לא מספיק טובה עד כה מבחינתו.
השער השלישי היה של יעקב בריהון. כמה כישרון יש לקשר הזה משכונת נווה אליהו (רמת אליהו במקור) בראשון לציון וכמה אכזבות שהוא נוחל ברמה האישית. בכל פעם שהוא מרגיש שהנה זה שלו בא לו עוד מפגש עם הספסל כמו אמש ואחרי שהוא קם, התחמם ונכנס, השער שסגר סופית את הניצחון היה חוויה מאוד מתוקה מבחינתו.
והיה כמובן בתווך מיכאל אוחנה עם השער הנדיר שלו. מעט שערים יש לאוחנה רווי הפציעות ומפחי הנפש. כמה כישרון לבחור הזה שעבר עד עכשיו קריירה שלא סיפקה 20 אחוז ממה שניבאו לו. אוחנה היה היחיד שדיבר אמש משלושתם: "גם בתקופות שלא שיחקתי בצורה מסודרת, לא איבדתי תקווה", אמר. "המשכתי להאמין בעצמי ובקב"ה. המשכתי לעבוד קשה ולשמחתי ראו את זה במשחק הזה. ההרגשה שלי מדהימה אחרי הערב הזה. אני מאוד מחובר לאשדוד. גדלתי במועדון ובעיר, ואני שמח שחזרתי שוב למ.ס. אשדוד. אני לא מסתכל יותר מדי רחוק, אלא חושב רק על המשחק הבא ועל ההזדמנות הבאה שאקבל לשחק. כל הזדמנות שתהיה לי, אקח אותה בשתי הידיים למען מ.ס. אשדוד ולמעני".
על הבעיטה המרשימה לשער של ג'וש כהן, אמר: "הייתה לי הרגשה תוך כדי משחק שאני צריך לבעוט מהמצב הזה. זה לא משהו שמתכננים. אני מרגיש בכושר טוב ולראשונה פתחתי בהרכב מאז שהגעתי לכאן. עם הזמן אצבור כושר למשחקים מלאים".