ג'ון מקגוברן, הקפטן הסקוטי של נוטינגהאם פורסט שהניף פעמיים את גביע האלופות ב-1979 וב-1980, עדיין גר בעיר ונושא בתפקיד רשמי כשגריר המועדון. "שאלתי אותו איך זה מרגיש לראות כאן שחקן שזכה בליגת האלופות יותר פעמים ממנו, והוא ענה שזה נהדר. עוד לא עשיתי היכרות ביניהם, אבל אני מבטיח שזה יקרה", חייך המנג'ר סטיב קופר, וזה נושא פופולרי מאוד לבדיחות עליזות במועדון מאז הצטרף אליו קיילור נבאס. האוהדים, שצפו בקוסטה-ריקני נותן הצגה גדולה במשחק הבכורה מול לידס יונייטד, שומר על רשת נקייה בניצחון 0:1 חשוב ומקבל את פרס השחקן המצטיין, עדיין מתקשים להאמין שכוכב ברמתו הגיע למועדונם הצנוע. עניין של מורשת, לא? גביע האלופות מאחד אותם.
האמת היא שנבאס היה אמור להגיע לפרמיירליג כבר מזמן, ואז אולי לא היה זוכה בדבר. מנצ'סטר יונייטד כבר סיכמה עם ריאל מדריד על מכירתו של דויד דה חאה ביומו האחרון של חלון ההעברות באוגוסט 2015, ונבאס ארז את המזוודות כדי לעשות את הדרך ההפוכה ולהיות השוער הראשון באולד טראפורד. כולם יודעים איך זה נגמר בגלל הפקס שנשלח באיחור של שניות, ונבאס דווקא היה מרוצה מאוד מההתפתחות. הוא לא התלהב לעזוב את ספרד בדיוק כאשר קודם סוף כל סוף לתפקיד השוער הראשון בעקבות עזיבתו של איקר קסיאס והגשים את החלום שנראה בלתי אפשרי לחלוטין במשך שנים כה ארוכות.
כי הרי עד גיל 23 שיחק נבאס במולדתו, במדי קבוצת סאפריסה. סוכנו, ריקארדו קבניאס, ידע הבין היטב עד כמה הפוטנציאל של הלקוח מזהיר ויוצא דופן, אבל ממש לא הצליח למצוא עבורו קבוצה מעבר לאוקיאנוס. הוא הכין לקט נאה של ביצועיו, הכין דוחות מפורטים, אירגן המון פגישות עם מאמני שוערים, טס לאנגליה ולספרד והציע את העילוי לכל מקום אפשרי. כולם סירבו בתוקף אפילו לזמן אותו למבחנים. ב-2008, למשל, שמע קבניאס מנציג צוותו החדש של פפ גווארדיולה בברצלונה את האמירה הפשוטה והנחרצת: "הוא מצוין, אבל אף אחד לא יחתים שוער מקוסטה ריקה. אין שום סיכוי, בוודאי לא במועדון צמרת".
זו לא הייתה תקרת זכוכית. זה הרגיש כמו תקרת בטון. דרושים חוסן מנטלי נדיר ונחישות בלתי רגילה על מנת להאמין שאפשר לשבור את התקרה הזו. נבאס ריסק אותה לחתיכות בסופו של דבר, אבל הדרך לשם הייתה מתישה, והפשרות לא היו קלות. הוא הבין, ביחד עם קבניאס, שאין ברירה אלא להתחיל מלמטה. העונה הראשונה שלו באירופה הייתה במדי אלבסטה, שירדה לליגה השלישית מהמקום האחרון בליגה השנייה עם מאזן הגנתי עלוב ב-2010/11. שם, כאשר התמודד עם אינספור מצבי הבקעה של יריבות, הוא הצטיין מספיק כדי שלבאנטה הקטנה תסכים לקחת אותו בהשאלה על מנת שישמש גיבוי על הספסל לגוסטבו מונואה האורוגוואי.
בחלוף שנה נרכש כרטיסו בשקט תקשורתי מוחלט תמורת 150 אלף יורו. כי כמה כבר יכול לעלות שוער קוסטה-ריקני? ואז, אחרי שנתיים נוספות, מכרה לבאנטה את נבאס לריאל תמורת 10 מיליון. ההמתנה הארוכה השתלמה, והיו לכך שתי סיבות מרכזיות. ראשית, ללבאנטה לא היה כסף לשוער חדש אחרי עזיבתו של מונואה, ונבאס קיבל צ'אנס בהרכב בעונת 2013/14 במהלכה הפך ללהיט ענק בספרד - הוא זכה ללא עוררין בתואר שוער העונה. שנית, בעיתוי מושלם הגיע באותו הקיץ גביע העולם, ושם הוא כבר השתדרג לרמה של כוכב בינלאומי במלוא מובן המילה.
ההופעה של קוסטה ריקה בברזיל 2014 לא הייתה סתם מדהימה - היא הייתה מטורפת. אי אפשר היה לחלום על מקום ראשון בבית עם אנגליה, איטליה ואורוגוואי. אי אפשר היה לחלום על העפלה לרבע הגמר עם סגל כה אפרורי. נבאס ספג פעמיים בלבד ב-5 משחקים למרות ששניים מהם נגררו להארכות - כלומר הוציא שני כדורים מהרשת ב-510 דקות, ורשם על הדרך 21 הצלות, כולל ביצועים ברמה הגבוהה ביותר. הפעם, לשם שינוי, היותו קוסטה-ריקני לא היוותה מכשול, אלא להיפך. "המונדיאל שינה את חיי", הוא אמר לימים - ולא הגזים כלל.
העניין הוא כי גם כאשר הפך לשוער צמרת, הוא אף פעם לא היה "טוב מספיק" עבור הבוסים הגדולים. פלורנטינו פרס חלם להביא לסנטיאגו ברנבאו שוער על ממדינה "נורמלית", ועסקת דה חאה הדגישה זאת. גם בהמשך, למרות שנבאס היה שותף בכיר ל-3 זכיות רצופות בליגת האלופות, נמשכו החיזורים אחרי טיבו קורטואה - והם הסתיימו בהצלחה מרובה ב-2018. קיילור נתן פייט מצוין לבלגי, אבל בטווח הארוך לא היה לו סיכוי, והוא עבר לפריז סן ז'רמן כדי לקבל שכר נאה ולשחק בהרכב על בסיס שבועי. אלא שגם שם, כך התברר, רצו הקטארים מישהו נוצץ יותר בעל סיכוי ללכת רחוק יותר במונדיאל 2022, וג'אנלואיג'י דונארומה הובא במטרה להדיחו עם מדליית הזהב מאליפות אירופה על הצוואר.
אז בעונה שעברה נבאס אפילו ניצח את האיטלקי בנקודות ונטל חלק במשחקים רבים יותר, אבל בראייה לעתיד לא היה לו סיכוי מול יריב מתוקשר יותר וצעיר הרבה יותר. מאוריסיו פוצ'טינו העדיף לא לבחור שוער ראשון, אבל המאמן החדש כריסטוף גאלטייה נהג באופן שונה והבהיר כי דונארומה ישחק תמיד. זה היה הרגע בו החל הקוסטה-ריקנים את החיפושים אחרי אלטרנטיבות, וזאת מבלי לוותר על שכרו ועל מעמדו. זה לא היה פשוט כלל, עד שאופציית נוטינגהאם פורסט צצה לפתע באמצע ינואר כאשר דין הנדרסון נפצע.
אצל הבעלים אבנגלוס מרינאקיס, רכש הוא הפתרון לכל דבר - הרי פורסט הפכה לסוג של בדיחה כאשר החתימה העונה 29 שחקנים חדשים. אז גם אם השוער הראשון אמור להחלים לקראת אפריל, המועדון לא רצה להמר על המשחקים הקרובים. הקשרים עם ז'ורז'ה מנדס, סוכנו של נבאס מאז 2019, היו טובים כי הפורטוגלי סיפק המון שחקנים לאולימפיאקוס שנמצאת אף היא בשליטתו של מרינאקיס. ונבאס? הוא שמר על הכסף שזורם לחשבון הבנק שלו מהקטארים, ובינתיים יזכה להפגין את כישוריו בפרמייר-ליג, על תקן כוכב על אמיתי.
אוהדי פורסט מקבלים אותו בתחושה של מזל עצום שנפל בחלקם. במשך יותר משני עשורים בילה המועדון הזה בליגות הנמוכות, והנה לכם - עכשיו הוא לא רק מתכוון לתקוע יתד בליגה הבכירה, אלא גם מתהדר בשחקן ברמה העולמית הגבוהה ביותר. ההצגה מול לידס העלתה את רף הציפיות הגבוה ממילא, וכעת אמור נבאס לשחק תפקיד מכריע במסע ההישארות. קרבות תחתית אמנם לא זכורים לקוסטה-ריקני מאז הימים העליזים בלבנטה, אבל הוא רגיל מאוד להיות האנדרדוג בנבחרת, ומבחינתו יש בהם גם קסם מסוים. בקבוצת תחתית, שוער תמיד יהיה באור הזרקורים.
אז במחזור הקודם טעם נבאס לראשונה הפסד, כאשר מנור סולומון הבקיע מולו ב-0:2 של פולהאם בקרייבן קוטג', ובשבת הוא מתייצב מול המובילה הטריה מנצ'סטר סיטי במטרה לחולל סנסציה, או לפחות למנוע תבוסה. עבור האלופה, זה יהיה אתגר לא טריוויאלי - בדיוק ההזדמנות הלא רצויה למעוד אחרי הניצחון הייצרי על ארסנל במשחק העונה.
15 שנה חלפו מאז דחה הצוות של גווארדיולה על הסף את האפשרות להחתים את נבאס. מאז, דווקא הרהר הקטלאני לא פעם בכיוונו, וב-2019 אף בחנה מנצ'סטר סיטי ברצינות את האופציה כאשר קלאודיו בראבו נפצע, אבל הקוסטה-ריקני ממש לא רצה להיות הגיבוי של אדרסון. הוא השתוקק לשחק, ובחודשים הקרובים המקום בהרכב מובטח לו, גם כשהוא בן 36. קופר אף מדבר בהתלהבות על הרצון להשאירו לשנים הבאות.
ואולי הוא לא חשב על פורסט כיעד אטרקטיבי כאשר החליט להיות שוער עוד בגיל 5 במטרה לשבור את כל התקרות האפשריות, אבל איש לא ייקח ממנה את שתי הזכיות בגביע האלופות. ביחד עם נבאס, יש להם 5 כאלה. למנצ'סטר סיטי ולכל שחקניה ביחד יש אפס עגול, ואם מצרפים אליהם גם את המאמן נגיע לשניים - עדיין פחות מנבאס עצמו. הוא אגדה במלוא מובן המילה, וסיפורו מרתק במיוחד דווקא כי הוא קוסטה-ריקני.