פיניקס ללא ביטוח: ניתוח המהלכים הבולטים בטרייד דדליין

המעבר של קווין דוראנט לפיניקס יום לפני תום מועד ההעברות הוא אירוע חסר תקדים. היו שחקנים בכירים שהחליפו קבוצה בשלב מתקדם של העונה, כולל כאלה שגם עזרו לקבוצה החדשה שלהם לקחת אליפות, אבל אף אחד מהם הוא לא שחקן ברמה של דוראנט כיום. לפני שנפצע, KD היה מועמד לגיטימי ביותר ל-MVP, בזכות אחת מעונות הקליעה הטובות ביותר שלו. צריך שיקרה משהו חריג כדי ששחקן בקליבר כזה יעבור בטרייד בפברואר.

שתי דמויות חברו כדי ליצור את המשהו החריג הזה. ראשון היה קיירי אירווינג, שבבקשת הטרייד שלו מברוקלין ערבל את כל השבוע האחרון של מועד ההעברות ובעיקר את הקבוצה שלו. ברוקלין כבר הצליחה להתחבר ונראתה כמו קבוצה שיכולה להגיע רחוק במזרח, עד שקיירי טרף את הקלפים. העזיבה של אירווינג הציתה מחדש את סוגיית דוראנט, שכזכור ביקש בעצמו טרייד מברוקלין בקיץ אך הג'נרל מנג'ר שון מרקס לא קיבל הצעה שנראתה לו מספיק אטרקטיבית.

כאן נכנסה לתמונה הדמות השנייה. המיליארדר מאט אישביה השלים באופן רשמי את רכישת פיניקס סאנס רק לפני כמה ימים, והחליט שהוא רוצה לשחק בצעצוע החדש שלו עכשיו, להתמודד על אליפות ברגע זה, יהיה המחיר אשר יהיה. אני בכלל לא בטוח שמרקס תכנן להעביר את דוראנט כבר בדדליין הנוכחי, אבל אישביה היה מוכן לתת את ההצעה האטרקטיבית שהנטס לא קיבלו בקיץ. ההצעה הזאת כללה שלושה שחקנים איכותיים, כולל שניים יחסית צעירים, כולל אחד (מיקל ברידג'ס) שהתפתח להיות אחד השחקנים המשלימים הטובים בליגה, ארבע בחירות לא מוגנות ואפשרות להחלפת בחירות ב-2028.

ההגעה של דוראנט פותחת עבור פיניקס חלון הזדמנויות להתמודד על אליפות עם השלישייה כריס פול, דווין בוקר ודוראנט (ודיאנדרה אייטון כצלע רביעית חשובה). קשה לדעת כמה גדול החלון הזה יהיה. פול כבר בן 37 ונראה בדעיכה משמעותית השנה בכל מה שקשור ליכולת ליצור לעצמו מצבי זריקה. דוראנט עצמו בן 34 ולא זוכר מתי הוא סיים עונה ללא פציעה משמעותית. כדי שיהיה לסאנס סיכוי לאליפות שניהם צריכים להיות כשירים ובכושר סביר לאורך ארבעה סיבובי פלייאוף, לא בטוח שתהיה יותר מהזדמנות אחת כזו בשנתיים-שלוש הקרובות.

לכן העונה הנוכחית חשובה מאוד עבור הטרייד הזה, בלעדיה החלון יתקצר משמעותית. פשוט זה לא יהיה השנה. דוראנט מגיע למכונה התקפית משומנת שתצטרך לבנות מחדש את משחק ההתקפה שלה סביבו. הוא אחד משחקני ההתקפה הכי מגוונים בליגה, אך עובד הכי טוב באיזורים מסוימים ובעזרת תרגילים מסוימים שפיניקס תצטרך להטמיע, כולל תרגילי חסימות בינו לבין פול ובוקר. שלושת הכוכבים הם מומחי חצי מרחק שיצטרכו להבין איך הם מחלקים ביניהם את העבודה.

הבעיה היא שאין כמעט זמן לעשות את כל זה. נותרו רק חודשיים לעונה הרגילה, בהם יהיה מעט מאוד זמן להתאמן, ו-KD בכלל פצוע כרגע ועוד לא ברור מתי יהיה כשיר לשחק. גם פול ובוקר החמיצו לא מעט משחקים השנה בגלל פציעות, כך שתמיד יש אפשרות שגם הם ייעדרו שוב בזמן שנותר. לא ברור כמה השלושה יספיקו להתאמן ולשחק ביחד לפני הפלייאוף. אפשר לקוות שהכישרון יעשה את שלו והכל יסתדר, אבל בדרך כלל זה לא עובד ככה, לא כשמגיע שחקן שמצריך שינויים רחבים כל כך.

מונטי וויליאמס יצטרך גם להטמיע התקפה חדשה וגם לגבש רוטציה חדשה ממה שנותר מהסגל. טי ג'יי וורן שהגיע יחד עם דוראנט מברוקלין (וחוזר לקבוצה בה החל את הקריירה) אמור להיות שחקן משמעותי ברוטציה, אבל חשוב לזכור שהוא כמעט לא שיחק בשלוש השנים האחרונות. טורי קרייג סותם חורים בחמישייה כל השנה וימשיך לעשות את זה ביעילות. שאר הסגל מורכב משחקני NBA לגיטימיים, אבל לא בהכרח כאלה שניתן לבנות עליהם לדקות משמעותיות בפלייאוף. רובם היו בפיניקס גם בשנה שעברה ומונטי וויליאמס לא סמך עליהם ברגעי האמת. היכולת למצוא את השחקן השביעי והשמיני ברוטציית הפלייאוף חשובה, כשאין כאלה העומס על הכוכבים הופך להיות בלתי נסבל, בטח כוכבים מזדקנים ומועדים לפציעות.

דוראנט יכול לאפשר יותר גמישות, ההצטרפות של שחקן כל כך איכותי מובילה לשינויים שאת חלקם קשה לחזות. הוא ייקח חלק מהעול ההתקפי של פול ובוקר וכך יאפשר להם לנוח לרגעים גם כאשר הם על הפרקט. הנוכחות של שלושה שחקנים יוצרים ברמה כזו תהפוך גם שחקני התקפה מוגבלים לכאלה שניתן להשתמש בהם. לא אתפלא גם אם וויליאמס ישתמש בדוראנט כחלק מהרכבים נטולי סנטר בדקות המנוחה של אייטון, אם ביסמאק ביומבו וג'וק לונדייל לא יוכיחו יכולת לאייש את הדקות האלה בפלייאוף.

האם זה טרייד טוב לפיניקס? לא הייתי רוצה לתלות את השאלה הזאת בתשובה הדיכוטומית של כן או לא אליפות. זה טרייד שהפך קבוצה טובה שלא הייתה מועמדת רצינית לאליפות לכזו שהיא כן מועמדת רצינית, גם אם השנה קשה לראות בה פייבוריטית בגלל סימני השאלה סביב זמן התאקלמות ובריאות הכוכבים. לכן, מבחינתי, הטרייד כן מסמן וי על השאלה החשובה ביותר בטריידים מהסוג הזה: הוא כן יוצר חלון הזדמנויות אמיתי לזכות בטבעת, מה שכנראה לא היה לפיניקס בלי הטרייד.

אבל זו לא השאלה היחידה. החלון שנוצר הוא קצר והמחיר ששולם עצום. מיקל ברידג'ס נמצא במרחק פציעה-שתיים מלהפוך למועמד רציני להיכנס לאולסטאר השנה, הוא היה עד כדי כך טוב. קאם ג'ונסון אמנם תיכף בן 27, אבל עוד רחוק ממימוש הפוטנציאל העצום שלו כסקורר. הבחירות של פיניקס בחצי השני של העשור, כשפול ודוראנט כבר לא יהיו רלוונטיים, יכולות להיות אטרקטיביות מאוד. זאת חבילה שמשלמים על סופרסטאר בשיא הקריירה, כזה שאמור להוביל קבוצה לכמה שנים טובות. בזמן שמבחינת יכולת KD נמצא שם, מבחינת משך סביר מאוד להניח שהוא לא. מאט אישביה רוצה הכל ורוצה את זה עכשיו, אבל הוא עלול לגלות שב-NBA הגישה הזאת יכולה להוביל לשנים של דשדוש עם מעט מאוד יכולת להתחזק.

זה היה שבוע משונה מאוד עבור ברוקלין, שתוך שנה איבדה את כל שלושת הכוכבים שלה. בדרך כלל קבוצות שמאבדות את הכוכבים שלהן הולכות לבנייה מחדש מהיסודות, אבל לנטס אין טעם לעשות את זה כי הם עדיין חייבים את הבחירות שלהם בשנים הקרובות ליוסטון, זכר לטרייד על ג'יימס הארדן. אז שון מרקס השתמש בטריידים על הכוכבים כדי לצבור נכסים שמשלבים בין הווה לעתיד. הוא סיים את הדדליין עם סגל שבנוי לרוחב, עמוס בשחקנים טובים שלא ברור מה תהיה ההיררכיה ביניהם, ועם הרבה מאוד בחירות עתידיות.

ז'אק וון יצטרך לעשות סדר בסגל שכולל בעיקר שחקני כנף. הוא יכול להעמיד שתי חמישיות של שחקנים איכותיים, שיהיו בערך באותה רמה, ויישאר עודף גם לחמישייה השלישית. אחרי מי כדאי לעקוב? קודם כל קאם תומאס, הסקורר הצעיר שפרץ בענק מאז בקשת הטרייד של קיירי עם שלושה משחקים רצופים של יותר מ-40 נקודות. הסנטר המבטיח ניק קלקסטון, שנמצא בעונה נהדרת, אולי יוכל לקחת חלק משמעותי יותר במשחק ההתקפה. ברידג'ס כנראה יצטרך לקחת על עצמו נתח גדול מהרגיל עבורו, הוא הוכיח שהוא מסוגל בזמן שפול ובוקר היו פצועים. ספנסר דינווידי מסתמן כרכז הראשון, בזמן שבן סימונס עשוי להפוך לסוג של סנטר מחליף. סימונס יכול להפוך את הסיטואציה הזאת להזדמנות להנהיג או להיבלע ברוטציה העמוקה, שמלאה בשחקנים שכבר לא מחפשים את עצמם.

קשה מאוד לדעת מה לצפות מקבוצה כזאת. היא עשויה להתברר כטובה מהנדמה, לשמור על מקומה בפלייאוף ולהיות יריבה שלא נעים לפגוש שם. הסגל עמוס בשחקני הגנה איכותיים ויהיה מושלם לחילופים אוטומטיים שמקשים על לא מעט קבוצות בפוסט סיזן. וון יוכל לבצע חילופים מרובים כך שכל מי שנמצא על הפרקט יוכל לתת הכל בלי להצטרך לשמור כוחות. אם הסגל הזה יצליח לשכנע את הכוכב הבא שיחפש טרייד בעונה הבאה שזה המקום שכדאי לו להגיע אליו הוא עשה את שלו. למרקס יהיו כלים מושלמים לבנות חבילה עבור כל כוכב בליגה ועדיין להישאר עם סגל איכותי ועמוק.

קרו גם עוד כמה דברים בדדליין. הקבוצה שביצעה את המהלכים המשמעותיים ביותר שלא כוללים את קיירי ו-KD היא הלייקרס, ששינתה את פני הסגל שלה. רוב פלינקה חיפש שחקן חיזוק משמעותי כל העונה, בסוף הוא הלך על כמות במקום איכות. דיאנג'לו ראסל ומאליק ביזלי יביאו את הקליעה מבחוץ שהייתה חסרה בסגל של הלייקרס עד כה. אבל הם לא שחקנים שנתנו בשנים האחרונות תחושה שניתן לסמוך על קבלת ההחלטות שלהם ועל התפקוד שלהם במשחקים חשובים. יחד עם רוי האצ'ימורה, אלה כבר שלושה שחקני רוטציה עם סימני שאלה משמעותיים בשילוש הקדוש של שחקני משנה בקבוצה גדולה: הגנה, קבלת החלטות ואופי. לפעמים לברון ג'יימס מוציא משחקנים כאלה את המקסימום (למשל ג'יי אר סמית'), אז נחכה ונראה איך הם ישתלבו.

ג'ארד ונדרבילט הוא שחקן פנים צעיר שבולט בדיוק בתחומים שחסרים לאחרים, הוא שחקן חכם ששומר טוב ומביא אנרגיות חיוביות. הבעיה היא שבלי קליעה מבחוץ יהיה קשה לתת לו דקות משמעותיות לצד אנתוני דייויס. באליפות הבועה הלייקרס כן שיחקו דקות משמעותיות ככה, אבל מאז דייויס איבד את הטאץ' מבחוץ ואפקטיבי בעיקר בצבע. אם דרווין האם ימצא דרך לבנות התקפה סבירה עם שניהם ביחד, זה מאוד יעזור להגנה הרעועה. מו במבה נותן את אופציית שחקן הפנים עם הקליעה מבחוץ, השאלה היא אם מי שמצא את עצמו מחוץ לרוטציה באורלנדו יהיה מספיק טוב לקבוצה שזקוקה לניצחונות ואין לה מקום לטעויות של חוסר ניסיון. אני מניח שבמבה הגיע בעיקר כגיבוי.


קל הרבה יותר לראות את הסגל הנוכחי של הלייקרס עושה משהו בפלייאוף אם הכל מתחבר. הבעיה היא שקודם כל צריך להגיע לשם. הלייקרס נמצאים כרגע במקום ה-13 במערב, מרחק שניים וחצי משחקים מהמקום העשירי שמבטיח השתתפות בפליי-אין. המזל של הלייקרס הוא שיוטה ופורטלנד החלישו את עצמן בדדליין, מה שיכול להקל על החבורה של לברון לעקוף אותן. על מקום בשש הראשונות, או אפילו ביתיות בטורניר ההעפלה, אין מה לחשוב כרגע, ועושה רושם שהפליי-אין במערב יהיה קשוח מאוד השנה.

לאורך העונה תהינו אם ההנהלה של הלייקרס תלך אול-אין על העונה הזאת או תוותר עליה, בסוף היא עשתה משהו באמצע. הסגל כן התחזק משמעותית, אבל לא באופן שהופך את הלייקרס לקבוצה בכירה באמת. גם המחיר היה באמצע: מתוך שתי בחירות הסיבוב הראשון העתידיות, פלינקה נתן ליוטה אחת עם הגנה מינימלית. הוא גם דאג להביא שחקנים בחוזים גמורים (פרט לונדרבילט שהחוזה שלו נמוך) כך שבקיץ תהיה לו הזדמנות לפנות מקום להחתמה משמעותית, אך לא לחוזה מקסימום של שחקן וותיק.

היו עוד הרבה מאוד מהלכים בדדליין, התחושה היא שכ-80 אחוז מבחירות הסיבוב השני העתידיות החליפו ידיים תוך שעתיים, אך רוב המהלכים יחסית קטנים. שאר קבוצות המערב לא הצטרפו למירוץ החימוש והעדיפו להתחזק בשחקן שאולי ישתלב ברוטציה, גם דאלאס לא ביצעה מהלך נוסף אחרי הטרייד על קיירי (השדרוג של ג'וש גרין לאחרונה עוזר להם להאמין שיש להם שחקן כנף משמעותי נוסף). לפי הדיווחים חלק מהקבוצות כן ניסו לבצע מהלך, אבל הדרישות של המוכרות הפוטנציאליות היו גבוהות מדי, בעיקר אלו של טורונטו על או ג'י אנונובי.

המהלך שעשוי להתברר כמשמעותי ביותר מבין הקטנים הוא זה שהנחית את ג'יי קראודר במילווקי. קראודר סותם חור שנוצר מאז העזיבה של פי ג'יי טאקר, כפורוורד הגנתי קשוח עם קליעה מתקבלת על הדעת מבחוץ. לבאקס תהיה עכשיו רוטציה דומה מאוד לזו של עונת האליפות, עם תוספת של ג'ו אינגלס שהצטרף בקיץ והתאושש מפציעה. אינגלס נותן שילוב של קליעה וחוכמת משחק, שיתוף הפעולה הראשוני שלו עם יאניס אנטטוקומפו נהדר. איתו ועם קראודר זו רוטציה של שמונה שחקני פלייאוף מוכחים שסוגרים את כל הפינות. יאניס נכנס לקצב לאחרונה והבאקס נראים מצוין. יכול להיות שאחרי כל הרעש של המהלכים הגדולים, מי שמסיימת את הדדליין כמועמדת הבכירה לאליפות היא מילווקי.