אוהדי צ'לסי אוהבים מאוד את וויליאן, וזוכרים לו את 339 ההופעות במדים הכחולים, בהן סיפק 63 שערים, 62 בישולים ואינספור כדרורים נהדרים. הם אפילו נרגשים למדי לקראת שובו של הברזילאי בן ה-34 לסטמפורד ברידג' במדי פולהאם הערב (שישי ב-22:00, ספורט2), ורק מקווים שלא יתפוס יום טוב במיוחד. העניין הוא שהסיכויים לכך לא גבוהים. וויליאן היה בדרך כלל טוב במדי צ'לסי, אבל נגדה הוא אפילו יותר טוב. אולי זה לא מדגם סטטיסטי גדול במיוחד, אבל הוא מרשים בכל זאת.
רק לפני שלושה שבועות, כאשר אירחה פולהאם את צ'לסי בדרבי של מערב לונדון, וויליאן היה השחקן המצטיין והבקיע שער נפלא לרשתו של קפה בדרך לניצחון 1:2, אשר בזכותו מקדימים כרגע הקוטג'רס את השכנים בטבלה. ואם נלך כעשור אחורה, ניזכר בשתי ההצגות שלו במדי שחטאר דונייצק נגד הבלוז שאותם הדריך אז רוברטו די מתאו, בשלב הבתים של ליגת האלופות בסתיו 2012. באוקראינה בישל וויליאן לפרננדיניו בניצחון 1:2. בסטמפורד ברידג', הוא קיבל בעצמו אסיסט מפרננדיניו, ואז השלים צמד מבישול דריו סרנה. צ'לסי ניצחה אז 2:3 בזמן פציעות, אבל התרומה של וויליאן היתה קריטית בכל זאת, כי שתי הקבוצות סיימו עם מספר נקודות שווה ושחטאר עלתה לשמינית הגמר בזכות יתרון בשערי החוץ במפגשים הישירים. באותו ערב הוא גם נכנס לרשימת יעדי הרכש של רומן אברמוביץ', והתוכנית מומשה באופן הכי מרגש מבחינת הקהל.
וויליאן עוד הספיק לנדוד לקדנציה קצרה באנז'י מחצ'קלה המתעשרת לצידו של סמואל אטו, אבל הפרויקט הזה התפרק בקיץ 2013, ובמסגרת מכירת החיסול היה הברזילאי בדרך לטוטנהאם. הוא אפילו הגיע למתקן האימונים של התרנגולים על מנת לערוך בדיקות רפואיות, ובדיוק אז נכנסה צ'לסי לתמונה כדי לטרוף את כל הקלפים ולהביא את הקיצוני לשורותיה. וויליאן סיפר לימים כיצד איימו עליו אנשי טוטנהאם להשחיר את תדמיתו דרך התקשורת ולהתלונן עליו בפני פיפ"א. זה לא עזר, כי הוא העדיף להגיע לקבוצה שנתפסה כגדולה יותר בעיניו. האוהדים קיבלו אותו על תקן גיבור, שרו לו שירי הלל, ובשורה התחתונה הברזילאי לא התחרט לרגע, גם אם החלום להניף את גביע האלופות לא התממש. סביר להניח שהוא לא היה זוכה בשתי אליפויות בטוטנהאם.
צ'לסי לא רצתה להיפרד ממנו בתום חוזהו ב-2020, ועונתו האחרונה בסטמפורד ברידג' הייתה מצוינת, אבל לפי מדיניות המועדון אי אפשר היה להציע לו עסקה לטווח ארוך. ארסנל שמה על השולחן חוזה לשלוש שנים, וזה שיכנע את הברזילאי שסבר לתומו כי כדאי גם לנסות משהו חדש. במהרה התברר כי הייתה זו טעות גדולה מאוד, ומשחקו הטוב היחיד בשורות התותחנים היה במחזור הפתיחה כאשר בישל פעמיים ב-0:3 על פולהאם בקרייבן קוטג'. משם, העסק רק הלך והתדרדר, עד שבתום עונה עגומה אחת הסכימו הצדדים לבטל את המשך החוזה.
בכך ויתר וויליאן על היתרון המרכזי שהביא אותו לשם מלכתחילה - וזה הדגיש עד כמה הוא היה מתוסכל. "לא הייתי מאושר שם, וכשזה המצב אי אפשר להצליח על המגרש. לא משנה כמה תנסה, לא תוכל לעמוד בציפיות ממך. קיוויתי שזה יעבוד, אבל המציאות הייתה שונה ולטובתי הייתי צריך לעזוב", הוא העיד בדיעבד, ופנה למקום שהיה אמור להיות הכי בטוח בעולם מבחינתו. הוא סירב להצעות כספיות מהמפרץ הפרסי כדי לשוב הביתה לקורינתיאנס, בה גדל וממנה הגיע לשחטאר כנער בן 18.
חזרתו המפתיעה גרמה לאופוריה, אבל לרוע המזל גם ההרפתקה הזו הסתיימה באכזבה גדולה, ואפילו בשברון לב. וויליאן לא סיפק את הסחורה לדעת האוהדים, והגרעין האלים בקהל השתמש ברשתות החברתיות על מנת לאיים עליו ועל בני משפחתו. ההטרדות הפכו לבלתי נסבלות והותירו, לדבריו של הכוכב, צלקת לא פשוטה - במיוחד בכל הקשור לבנותיו הקטנות שממש לא ידעו כיצד להתמודד עם גל השנאה כלפיהן.
וויליאן הבין שהוא חייב למשפחתו ולעצמו פיצוי. הוא יכול היה להשלים עם תווית ה"שחקן עבר שמסרב לפרוש ומורח את הקריירה", אבל רצה להוכיח לכולם שהוא עדיין מסוגל לזהור ברמה הגבוהה. מכיוון שכל בני הבית התגעגעו מאוד לחיים הטובים והמוכרים בלונדון, פולהאם היה היעד האידיאלי. אופציה מושלמת בתזמון מושלם. זה בדיוק מה שהברזילאי רצה, והוא צריך להגיד תודה גם לפציעה של מנור סולומון שהשביתה את הישראלי למספר חודשים וגרמה למועדון לחפש אלטרנטיבות זולות. כשחקן חופשי בעל נסיון עשיר מאוד, וויליאן היה התשובה הנכונה והמאמן מרקו סילבה בחן אותו במשך שבועיים - לא רק באימונים אלא גם בשיחות ממושכות על טקטיקה וכדורגל בכלל. הם התסדרו נהדר והבינו שהקשר הזה עשוי להועיל לכולם. בפועל, זה עבד אפילו טוב יותר מהציפיות האופטימיות ביותר.
וויליאן היה אמור לעזור לפולהאם לשרוד בקרבות התחתית, שכן המועדון שהתרגל לנוע כמו יו-יו בין שתי הליגות הראשונות פשוט לא העז לחלום על אתגר גדול יותר. בפועל, החבורה של סילבה מציגה כדורגל התקפי וכייפי וצועדת בבטחה בחלק העליון של הטבלה. היא כבר ממש לא מודאגת מחזרה לליגת המשנה. כאשר גברה על צ'לסי באמצע ינואר, היא השלימה ארבעה ניצחונות ליגה רצופים לראשונה בעידן הפרמיירליג, וצריך להרחיק עד 1966 כדי להיזכר מתי זה קרה לה בליגה הראשונה בכלל. באותו קיץ, אגב, זכה ג'ורג' כהן, גדול שחקני המועדון, בגביע העולם עם נבחרת אנגליה. המגן האגדי הלך לעולמו בדצמבר האחרון בגיל 83, ואת העונה הזו רוצה פולהאם להקדיש בין היתר לזכרו, וזה הולך מצוין גם אם רצף ההצלחות נעצר בשני הפסדים לניוקאסל ולטוטנהאם.
הנתונים הסטטיסטיים היבשים של וויליאן לא מדהימים: במאזנו שני שערים ושני בישולים ב-14 הופעות, אבל התפוקה הכוללת שלו מצוינת והוא הצליח להפוך תוך זמן קצר למנהיג החבורה. עם חיוך והמון תשוקה, הוא סוחף את השחקנים אחריו, לשביעות רצונו העצומה של סילבה. "היכולת שלו מרשימה אותי, אבל לא מפתיעה. האיכות והמחויבות היו ברורות מהרגע הראשון, ומעולם לא היו לנו ספקות", אומר הפורטוגלי.
הערב וויליאן יחזור לסטמפורד ברידג' כיריב לראשונה מאז אותו צמד מכונן ב-2012, כי את משחק החוץ של ארסנל מול צ'לסי ב-2021 הוא ראה מהספסל ולא שותף. האוהדים הכחולים ימחאו לו כפיים, וזה יהיה מרגש. ברקע תרחף גם השאלה המסקרנת: האם הביקור הזה, שכלל לא עמד על הפרק עד ההתפתחויות בקיץ, יהיה האחרון?
הברזילאי חתם בפולהאם לעונה אחת, אבל בכושרו הנוכחי ייתכן שיש לו מה לתת גם מעבר לכך. "נדון בנושא אחרי סיום העונה, ונראה מה הדרך הטובה ביותר מבחינת המועדון ומבחינתו האישית", אמר סילבה, וייתכן שגם לעתידו של סולומון, המושאל משחטאר בשלב זה, תהיה השפעה על הסוגייה. בינתיים הכוכב הישראלי הצעיר יכול ללמוד רבות מהתחבולן הברזילאי הוותיק, תוך שהם מתחרים על המקום בהרכב. בכל הקשור למשחקים מול צ'לסי, יש לוויליאן מומחיות מיוחדת, והוא יהיה מאושר אם המסורת הזו תימשך גם הערב.