קרלו אנצ'לוטי לא מפסיד במשחקי הגמר. זו הייתה האקסיומה שעמדה למבחן ביום ראשון כאשר ריאל מדריד התמודדה מול ברצלונה בסופרקופה, ובתקשורת הספרדית הוזכר כי המעידה הקודמת של המאמן האיטלקי כאשר הייתה לו אפשרות לזכות בתואר, הייתה אי שם במגן הקהילה ב-2010. יוסי בניון שותף אז, כאשר צ'לסי נכנעה 3:1 למנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון בוומבלי. סלומון קאלו כבש את השער של הכחולים, מייקל אואן לבש את מדי השדים האדומים. בקיצור, זה היה מזמן, ומאז ניצח אנצ'לוטי ב-7 משחקי גמר מגוונים עם 3 קבוצות שונות, עד שהרצף שלו נעצר אצל הקטלאנים שפירקו את הלבנים לגורמים עם 1:3 מוחץ ומשכנע.
הפיאסקו הזה הגיע אמנם במפעל יחסית שולי, אבל הוא צרם מבחינות רבות. ראשית, תמיד מאכזב להפסיד בקלאסיקו. שנית, תמיד מתסכל לעכל תבוסה מוצדקת, והיכולת שהציגה ריאל לאורך ההתמודדות הייתה עגומה ביותר - אנצ'לוטי אף לא היסס להודות בכך בעצמו. שלישית, וכאן נעוצה הבעיה המרכזית, זה לא ממש הפתיע. אלופת ספרד לא במיטבה בלשון המעטה מאז פגרת המונדיאל, בארסה תפסה את ההובלה בליגה, והקריסה מול היריבה הקטלאנית המושבעת הדגישה עד כמה המצב שברירי. כאשר תתארח הערב (חמישי) אצל ויאריאל בשמינית גמר הגביע הספרדי יודע ריאל כי הדחה נוספת פירושה משבר, במלוא מובן המילה.
במצב כה עדין, היו מעדיפים הלבנים יריבה נוחה יותר - הרי לפני פחות משבועיים הם כבר נכנעו 2:1 באיצטדיונה של הצוללת הצהובה בליגה, והתוצאה בהחלט הייתה מוצדקת. הקבוצה נראתה אז כבדה למדי, אורליאן טשואמני הוחלף במהלך המחצית השנייה, כאשר הקישור לא תיפקד כראוי, וספקות החלו להישמע באשר לכושרה של האלופה בשנת 2023. זה קיבל המשכיות כאשר היא הצליחה לגבור רק בפנדלים על ולנסיה בחצי גמר סופרקופה, ולא הייתה רחוקה מהפסד. הגמר מול בארסה היה החלש והבעייתי ביותר, וכעת מגיע מאמן ויאריאל קיקה סטיין - חובב מושבע של סגנונו של יוהאן קרויף שעדיין אוהב את בלאוגרנה למרות הקדנציה הקשה שעבר בקאמפ נואו - כדי לנסות ולפגוע עוד יותר בריאל. הוא מעולם לא זכה בתואר כמאמן, והגביע הוא הזדמנות אמיתית מבחינתו, אחרי שהוזעק להחליף על הספסל את אונאי אמרי שעזב לטובת אסטון וילה, ובינתיים דווקא מעמדו של אנצ'לוטי לא בטוח.
אולי זה לא ממש מדאיג את האיטלקי, שזכה בכל דבר אפשרי בקריירה ולא מתרגש משמועות ודיווחים. הוא לא יזיל דמעה גם אם יוחלט להחליפו על הספסל בסנטיאגו ברנבאו - זו אפילו לא תהיה חוויה ראשונה עבורו כי זה כבר קרה ב-2015. ובכל זאת, צילו של זינדין זידאן מרחף כעת מעליו. עד לא מכבר, נדמה היה כי הוא בדרך לרשת את דידייה דשאן בנבחרת צרפת, אבל אז התברר שמועמדותו כלל לא נשקלה ברצינות, והבוס הנוכחי ימשיך בתפקידו. אם זה המצב, הרי שחזרתו של זיזו למדריד אפשרית. זו הקבוצה היחידה שהוא הדריך, ואולי זו אפילו הקבוצה היחידה שהוא מסוגל להדריך כראוי. כבר ביקשו ממנו לשוב לקדנציה שנייה, ויש הגיון להביאו גם לקדנציה שלישית. הוא פנוי, בהמתנה לשיחה עם פלורנטינו פרס, ובעיתונות הספרדית כבר נהנים לדסקס את האופציה. אם יסיים את העונה בידיים ריקות, עשוי הנשיא לרצות שינוי - זה מה שהוא נוהג לעשות תמיד. והסיכוי לתסריט הזה יעלה אם הקבוצה תודח הערב מהגביע.
"יש לנו פוטנציאל להשתפר, ואין לי ספק שריאל תחזור", הצהיר אנצ'לוטי אחרי ההפסד בקלאסיקו, אבל עד כמה החזרה הזו תהיה מהירה? נכון לעכשיו, ניכרת התחושה כי שחקנים רבים מדי נמצאים בכושר ירוד וסובלים מעייפות פיזית ומנטלית.
לוקה מודריץ' השקיע אנרגיות מדהימות ביותר במונדיאל בגיל 37, והתשישות נותנת את אותותיה מאז חזרתו לקבוצה. הקרואטי זקוק נואשות למנוחה, ולא צפוי לקבל אותה בלוח המשחקים האינטנסיבי, כאשר גם גביע העולם לקבוצות ממתין מעבר לפינה בחודש הבא. טוני קרוס שוקל, לפי הרמזים הרבים, פרישה מכדורגל בתום העונה, ויש אפשרות שהסוגיה הזו משפיעה עליו. בכל מקרה, הוא נדרש לשחק בעמדה קצת שונה מאז עזיבתו של קאסמירו למנצ'סטר יונייטד, ועם כל שבוע שחולף מורגש החסרון של הברזילאי יותר ויותר. הוא פורח באולד טראפורד, וריאל מתגעגעת אליו - גם אם טשואמני ואדוארדו קמאבינגה הסתדרו לא פעם בלעדיו. הצרפתים הצעירים עדיין לא לגמרי בשלים להוביל את הקבוצה ביציבות מופתית, ובתקופת משבר זה מורגש. יש יסוד סביר להניח שההתמוטטות מול בארסה לא הייתה מתרחשת לו היה על המגרש.
קאסמירו היה השחקן המצטיין של ברזיל במונדיאל, ביחד עם ויניסיוס שנתן את המקסימום עד שהוחלף בהחלטה הזויה על ידי המאמן טיטה ברבע הגמר מול קרואטיה. האכזבה מההדחה עדיין מלווה את הקיצוני השמאלי, והוא גם לא הצליח למלא את המצברים מבחינה פיזית אחרי הטורניר. לפיכך, הוא לא תרם שערים ובישולים מאז חזרתו לריאל, והחוד של הלבנים הרבה פחות יצירתי כאשר הוא לא בכושר. אצל פדריקו ואלוורדה הבעיה שונה - האורוגוואי חווה הרפתקה כושלת בגביע העולם מבחינה אישית וקבוצתית, וגם לו לא קל לעכל את הטראומה במהירות. בהזדמנויות רבות, היה פדה המנוע והלב של ריאל - ובשבועות האחרונים זה לא כך. בלי ויניסיוס ובלי ואלוורדה ביכולת המשובחת הרגילה שלהם, הקבוצה סובלת.
בינתיים, גם קארים בנזמה עדיין לא במיטבו. כוכב העל הצרפתי מתאושש מפציעה שהובילה להדחה לא מוצדקת לטעמו מסגל הנבחרת במונדיאל. הוא פרש כעת מהמדים הלאומיים, אבל הפרשנים ציפו כי יוכל לחזור בו אם זידאן ימונה במקום דשאן. כעת הוא דווקא יכול להמתין לזיזו בסנטיאגו ברנבאו, אבל בינתיים העצבים מתוחים, וחולשתם של השחקנים הסובבים אותו מאלצת אותו לחפש כדורים במרכז המגרש. מול ברצלונה ביום ראשון, לא שלחה ריאל אף כדור למסגרת השער עד הדקה ה-70, וזה חריג בכל קנה מידה.
גם בהגנה ניכרות הבעיות, ובמיוחד חולשתו של דני קרבחאל שסומן כנקודת התורפה על ידי ברצלונה - והקטלאנים ניצלו זאת היטב. למעשה, רק השוער טיבו קורטואה יכול ליהנות מאשראי בלתי מוגבל מצד המאמן. כל יתר השחקנים חייבים לשדרג את יכולתם, וזה ממש לא טריוויאלי בצל העומס הכבד. המשבר באמת עלול להעמיק, ונדרשת תוצאה חיובית מאוד נגד ויאריאל על מנת לעצור את הסחף. האם זה אפשרי במסגרת האילוצים?