בפולין אומרים שכל מי שקשור אישכהו לקבוצת גורניק ז'אבז'ה, הכיר את האוהד הכי מפורסם של הקבוצה, סטניסלב סנטקובסקי. בצעירותו הוא היה רץ מרתונים ולעת זקנה הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף במועדון. עם קומה נמוכה, פעמון ענק ביד, שפם עבה ומראה צבעוני.
כשהוא הלך לעולמו בקיץ 2021, בגיל 82, התקשורת בפולין חלקה לו כבוד אחרון עם ידיעות וכתבות והיו כאלו שהרחיקו ואמרו שהוא אפילו "יותר חשוב מנשיא המועדון".
סנטקובסקי כבר איננו, אבל הוא ממשיך לככב גם גם אחרי מותו, בזכות הז'אנר "הפרסים הכי מוזרים שמוענקים לשחקן המצטיין במשחק". הסיבה פשוטה: בימי חייו, למעשה החל מ-1986 ועד מותו, האוהד מספר 1 של גורניק ז'אבז'ה היה בוחר בשחקן המצטיין לדעתו מדי כמה משחקים, יורד לדשא כשהוא אוחז בכלוב גדול ומעניק לאותו שחקן תרנגול חי. במועדון שיתפו פעולה וכך נוצרה לה מסורת.
במסע ההלוויה של סנטקובסקי, שלושה חברים בארגון האולטראס של גורניק ז'אבז'ה, צעדו מאחורי הרכב שבו הארון. אחד החזיק בפעמון המפורסם שלו ואחר נשא כלוב עם תרנגול.
עד היום התרנגולים האומללים שהוענקו לשחקני גורניק ז'אבז'ה (שבדרך כלל נראו די נבוכים) מככבים באותם מצעדי פרסים מוזרים. אז הנה עוד כמה.
זמביה: קנדי מוסונדה קיבל חמישה מגשי ביצים
מלאווי: כמו בגורניק ז'אבז'ה, גם כאן תרנגול
יש לכם רעיונות חדשניים לפרס השחקן המצטיין בישראל למשל? נשמח לשמוע בתגובות.