לא כל הנוצץ יהלום: המצב הגרוע בו נמצאת מכבי נתניה

בסיום העונה שעברה, בני לם הסתובב בתחושה שאחרי ההישג שלו, מגיע לו שדרוג כלכלי בשכר. "אייל סגל לא יאהב את הבקשה", ייעצו לו, אבל הוא קבע פגישה עם הבוס בלי לספר לו מראש מה הנושא וביקש בכל זאת סכום של אלפי שקלים בודדים בחודש. סגל אכן לא אהב את זה.

כדי לשכנע את לם מלכתחילה לעזוב את המשרה במחלקת הנוער של מכבי חיפה ולקחת על עצמו בגיל 62 תפקיד אימון בוגרים ראשון אחרי 25 שנה ועוד במועדון חלומותיו, סגל העניק ללם "מצנח זהב" - אם לם יפוטר או יתפטר, שכרו לא ייפגע והוא ימשיך במחלקת הנוער. הסעיף הזה עזר להפיג את חששותיו של לם מכישלון מול האנשים החשובים לו ביותר - אוהדי מכבי נתניה.

לם חי חודשים של חלום. הוא לקח את נתניה מהתחתית עד המקום הרביעי עם הצגות כדורגל שסחטו מחמאות. הוא הסתובב בעיר כמו בימים הגדולים שלו כשחקן, אבל באותה פגישה מדוברת, סגל נתן לו הצצה לעתיד. סגל הבהיר שאם יבקש העלאה הוא יקבל, אבל יאבד את הגב שלו כשיגיע המשבר. הנבואה התגשמה. כשהעסק התחיל להידרדר, לם הרגיש קרירות מהבוס והבין לאן הדברים הולכים.

הסיפור הזה מסביר חלק ממה שמתרחש מהקיץ במכבי נתניה. הזחיחות בקיץ, הכישלון ברכש, היעדר תוכנית ב' מקצועית (ושחקנים מתאימים לבצע את תכנית א'), התקשורת בין סגל לצוות המקצועי ושינוי המדיניות התכופים בנושא חיזוק. מכבי נתניה הפכה תוך פחות מחצי שנה ממרענן רשמי לסתם קבוצה רנדומלית בליגת ה-4-14 שאולי תהיה בפלייאוף העליון ואולי תרד ליגה. הנה הסיבות.

על מכבי נתניה עבר קיץ מוזר. הפרשנים הפכו אותה למועמדת לאליפות, בתוך המועדון דיברו על מקומות 3-4 כמטרה ריאלית, בעוד אנשי מקצוע שניתחו את הסגל מבחוץ הזהירו מקריסה אפשרית. נפילה אחרי השיא היחסי של העונה שעברה שמקורה בחוסר ריענון. נתניה עבדה מהר בקיץ ושידרה רצינות. על הנייר, עבור קבוצה שכל מטרתה היא לדגדג את הגדולות, זה בהחלט נראה כמו קיץ חלומי. נתניה מכרה את זלאטן שחוביץ', נפרדה מדני עמוס ואיבדה את פארפה גיאגון שסיים את תקופת ההשאלה, אבל הגיבה מהר עם החתמות ובעיקר השאירה את רוב השחקנים הבכירים שלה.

על כולם, אגב, היו הצעות. הכוכב האדום בלגרד התעניינה באיגור זלאטנוביץ', מכבי תל אביב גיששה אצל עומרי גנדלמן, שגם קיבל הצעה מסלובן ברטיסלבה הסלובקית, הפועל באר שבע חיפשה עסקה על פטריק טוומאסי ואפילו פלאמן גלאבוב היה מבוקש. סגל סירב לדון ברוב ההצעות. בנתניה הרגישו שהסגל עוד לא מיצה את עצמו, שאפשר להוציא מכולם עונה עוד יותר גדולה ואז לדבר על מכירות. הכל החל להתערער כשהגיעה ההצעה על עדן קארצב מדינמו מוסקבה.

ההתנהלות פגעה בשני הצדדים. בנתניה דיברו על לחץ בלתי סביר שהפעילו קארצב, נציגיו ובני משפחתו על מנת ללחוץ על סגל למכור. זה הגיע למקום שבו הבעלים ניתק בשלב מסוים קשר עם המעורבים. כשקארצב חזר, נתניה נתקעה בלי כסף ועם שחקן שהקהל תייג כאחד שלא אכפת לו ורק רוצה לברוח. המצב הזה עשה רע לשני הצדדים. כשאוהדים שורפים שחקן - ובטח כשמדובר בשחקן הכי משמעותי בסגל - יש לזה השלכות.

"אני לא חושב שהראש של קארצב בתחנה הבאה", אמר השבוע אלמוג כהן בראיון לרדיו 90. "הוא לא רואה בעיניים ומקצוען. מעצבן אותי שלפעמים הוא מעלה סטורי שמשנה לו את התדמית. אני מדבר איתו על זה. ברגע שיוצאת לך תדמית כזאת, זה מה שיחשבו עלייך. עדן לא יגמור קריירה בגלל הראש, אבל הוא קצת ילדותי וצריך להתבגר".

נתניה נפלה עם מרבית שחקני הרכש שלה, אין דרך פשוטה יותר להציג את הדברים. אריך ברקו, שהגיע כביכול על המשבצת של פארפה גיאגון, הציג כדורגל מסורבל. ברקו מעולם לא היה שחקן של מספרים. לפני נתניה, היה לו שער אחד בשנתיים וחצי. פלוריאן האטרהרץ, המגן המבטיח שהבריק בבונדסליגה השנייה הגיע עם עודף משקל כשהוא סחוב פציעה. נתניה עשתה הכל כדי להרשים את הארטהרץ וקיוותה שהבעיות הפיזיות ייפתרו תוך כדי תנועה, אבל זה לא קרה. השניים הללו הפכו את הנרטיב על המנהל הספורטיבי כהן. ממחמאות על היכולת שלו לשלוף שחקנים מגרמניה לביקורת נוקבת.

גם מלירן רוטמן ציפו ליותר בכל הקשור למספרים, אבל הוא נעלם בתפקידים שלא כל כך הולמים את כישוריו כמו שחקן כנף ותויג במהרה גם הוא כאכזבה. מיכאל אוחנה אמור היה להיות ההברקה. הכוכב התקוע שישתקם בחממה הנתנייתית. כשסגל וכהן בדקו לגבי אוחנה, הם שמעו שוב ושוב שזה לא השחקן המתאים לקבוצה שרוצה ללחוץ. אמרו להם שמדובר בשחקן שלא פשוט להגיע אליו ובלתי אפשרי לשנות אותו, אבל הם בחרו בפנטזיה על פני המציאות. זה כבר קרה לסגל בעבר (ע"ע רועי קהת). אחרי הצלחות, הוא נשאב לחלומות ומתקרב קצת יותר מדי לשמש. במקרה של אוחנה, תוך כמה שבועות הבינו שם את הטעות.

למעשה, הבור הגדול בנתניה הוא היעדרו של גיאגון. "קבוצה שלוחצת גבוה צריכה שחקנים שגם יודעים מה לעשות עם הכדור אחרי שמחלצים אותו, אחרת הלחץ לא יעיל", ניתח השבוע איש מקצוע בכיר בכדורגל הישראלי. "לנתניה אין את השחקן שיודע לצאת עם הכדור בדריבל ואין לה קשר אמצע עם מסירה לעומק. היא הפכה לקבוצה שמאוד קל לשחק נגדה. תן לה להחזיק בכדור ותתפוס אותה בקלות במתפרצות". זה, למשל, בדיוק מה שקרה לנתניה בטדי. גם במחזור הקודם בבלומפילד, הפועל תל אביב כבשה שער קל במתפרצת שהשאירה שניים על אחד אחרי איבוד כדור.

בשורה התחתונה, נתניה גם לא פגעה במחליפים שהביאה, לא פתרה את הבעיות בתוך הסגל ולא מצאה פתרונות טקטיים חלופיים. שלושה שבועות ללא משחק רשמי בין ההופעות המכובדות מול בשאקשהיר לפתיחת העונה, רק החביאו את הבעיות. אם ההפסד למכבי חיפה במחזור השני עוד היה מתקבל עד הדעת, קובי רפואה והפועל תל אביב כבר חשפו את נתניה המבולבלת במחזור השלישי. משם העסק התחיל להידרדר. הציפיות התנפצו, הקהל התהפך, לם הסתובב שבועות ממורמר בחשש לעתידו. במשך שבועות בנתניה לא הייתה היררכיה בסגל. ניסו שוב ושוב לעשות את מה שעבד בעונה שעברה עם שחקנים לא מתאימים.

להוציא את זלאטנוביץ', כל כוכבי העונה שעברה חוו ירידה חדה. מטוומאסי היה במערכת מי שציפה ל"15-20 שערים", אבל הוא נראה מנותק, חסר חשק וכבש עד כה שער בודד. תסמונת השנה השנייה הקלאסית. אביב אברהם שכבש חמישה שערי ליגה בעונה שעברה, איבד את המקום שלו בהרכב. בכלל נראה שבהקשר שלו כל הצדדים מיצו את הקשר. אברהם לא הרגיש שמכבדים אותו כראוי לשחקן בית שהיה עם המועדון בשפל ובטופ. הוא לא מרגיש מוערך מספיק מקצועית וכלכלית וגם לא זוכה לתמיכה יוצאת דופן מהקהל. גם במקרה שלו, נתניה נתנה לעניינים להגיע למצב של אין דרך חזרה.

קארצב הוא צל של הברומטר שהחזיק את נתניה בעונה שעברה, גלאבוב נראה עצבני ומתוסכל ולאחרונה גם דיבר בבולגריה על "געגועים לחדר ההלבשה בצסק"א סופיה". תהליך המחיקה של יובל אשכנזי שהחל בפלייאוף העליון בעונה שעברה הסתיים השבוע עם שחרורו לבני סכנין. אמיר ברקוביץ' לא תורם מספיק, גנדלמן פתח את העונה באיחור בגלל פציעה ועכשיו שוב נפצע, ולמעשה, השחקן היחיד שמראה מגמת שיפור הוא עידו וייר, שבעצמו משחק על תקן אלתור בעמדת המגן השמאלי הזרה לו.

כשלם עזב והוחלף על ידי עוזרו רן קוז'וך, נתניה הפסיקה לחלוטין להשתמש בשחקנים שלא בתוכניות: שני הזרים, אוחנה ואשכנזי. תוסיפו פציעות והרחקות, את העובדה שגם אברהם וגיל יצחק כבר לא ממש בתוכניות, וקיבלתם קבוצה שמשחקת שבועות בסגל מינימלי ולכן מצליחה באמת להפוך דף ולייצר מומנטום למרות כמה תוצאות חיוביות.

האווירה מסביב לא השתנתה. גורמים בנתניה טוענים שמאז עזיבת לם, סגל הפך מעורב יותר ושקיים נתק בינו לבין כהן. הבעלים מצדו מקפיד בראיונות השונים שהוא מעניק לציין ששום דבר לא השתנה מבחינת המעורבות שלו ושהוא לא מדבר עם כהן כמו שלא דיבר בעבר גורמים בצוות המקצועי. כך או כך, סביב נתניה יש אווירה של פסימיות ועייפות. זה מסוכן מאוד בליגה כל כך מורכבת.

מה הלאה? בנתניה מדברים על שני שחקני התקפה ומגן שמאלי וזה עוד לפני עסקאות אפשריות על קארצב ואברהם. כשמדברים על רכש, חשוב להבהיר. יש בנתניה שני קווים מנחים די ברורים בכל הקשור למדיניות: סגל סובל מטראומת מושאלים ולא מוכן לשמוע על זה. המקרים של דן גלזר, שון וייסמן ופארפה כואבים מדי עבורו. אם להשביח צעיר, בנתניה רוצים למכור ולקבל נכסים בתמורה. לפיכך, הם גם לא מאמינים בשחקנים ישראלים ותיקים שמגיעים אחרי השיא.

בגדול, נתניה חיפשה מציאות בשוק. דילים טובים. המשבר המקצועי קצת משנה את התמונה. קחו את בן שהר לדוגמה. עד לאחרונה, בנתניה לא היו מוכנים לשמוע את השם של שהר. בקיץ, דחו על הסף אפשרות לצרף אותו ועכשיו, הוא פתאום בהחלט נלקח בחשבון. יהב גורפינקל שבקיץ משך את נתניה וסירב להגיע, פתאום הפך מועמד בעסקה אפשרית עם אביב אברהם. בלי קשר, סוכני שחקנים שהציעו לנתניה זרים שמעו על "דברים שצריכים לקרות לפני שזה יהיה רלוונטי", כמו למשל פתרון לברקו, הארטהרץ ואוחנה. "יש לי מוטיבציה ללמוד מהטעויות שעשיתי בקיץ", אמר כהן השבוע. "בסוף, כולם היו בטוחים שעשינו את ההחלטות האחרונות. לא טוב לסגור סגל מהר. הייתי צריך לחשוב יותר".

נתניה מחפשת תיקון, אבל לפני הרכש, מצפה לה חודש קריטי. בינואר, נתניה תפגוש את בני סכנין, הפועל חיפה ונס ציונה, וגם את הפועל באר שבע בגמר גביע הטוטו. בליגה מוזרה מדי עם 11 קבוצות פחות או יותר באותה רמה, ההבדל בין פלייאוף עליון לירידה קטן מאוד. דברים כמו מומנטום בזמן הנכון או רכש מדויק בינואר ישנו לקבוצות עונה, ולהפך. נתניה רחוקה שלוש נקודות מפלייאוף עליון, משחק אחד מתואר וגם העפילה לרבע גמר גביע המדינה, מצד שני, היא במרחק נקודה מהקו האדום. הנה לכם ההבדל הדק בין עונה שתיזכר כמוצלחת לבין... בואו נחזור אחורה 10 שנים בדיוק.

פברואר 2013. נתניה, שפתחה את אותה עונה באירופה עם ים ציפיות, מנצחת בבלומפילד 0:3 את הפועל תל אביב ובסיום, אנשיה מתעניינים בתוצאות המקבילות, מחשבים את הפער מהפלייאוף העליון ומדברים על להציל את העונה. בחמשת המשחקים הבאים עד תום הסיבוב נתניה תיקח 3 מ-15, תיפול כמובן לפלייאוף התחתון. זוכרים איך זה הסתיים? בירידה. איך תסתיים העונה הזאת? אפשר רק להגיד דבר אחד. מי שהכי פחות מצפה לזה, נמצאת במצב הכי גרוע.