הזכייה בגביע העולם היא רק עוד חותמת להיותו של ליאונל מסי אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה, אם לא הגדול שבהם. "גדול" היא מילה מורכבת במקרה שלו, משום שמסי כידוע קטן קומה. יש עוד שחקנים שבתחילת דרכם הם "צנומים וקטנים". בואו נבין מה מייחד את אותם שחקנים וכיצד הם עושים מעקפים לנתונים ולחולשות הגופניות.
מאמנים רבים אומרים להורים "הוא לא מספיק חזק לילד בגיל 12", "הוא לא מספיק גדול" וכו'. יש מאמנים רבים שרואים בפיזיות גורם הצלחה ראשון ונתונים לשחק בעיקר לשחקנים הגבוהים, החזקים פיזית, שיש להם גדילה מואצת או התפתחות מינית מהירה יותר. לעומת זאת, שחקנים שעושים דברים נפלאים בתנועה בלי ועם כדור מתקדמים בחשיבה המהירה שלהם, אבל לא מקבלים הזדמנות שווה.
הגיע הזמן להבין שזה לא תקין ולהכיר את החוזקות ואת הייחודיות של השחקנים הללו והיתרונות שלהם, שנובעים דווקא מכך שהם פחות חזקים.
גובהו של מסי 1.69 מטר ומשקלו 72 ק"ג. גובהו של מראדונה היה 1.65 מטר. כלומר, הגובה והמשקל אינם קריטריון בלעדי ויש דרכים לשינוי. מסי התחיל בקריירה במועדון קטן (ברוסריו) והתאמן על משטח כדורגל לא טוב במיוחד, עם מעט מאוד דשא ומשטח לא ישר - אבל העביר שם את כל שעות אחה"צ, מאחר שהתגורר כמה דקות מהמגרש. כלומר, האיכות ורמת מתקן האימונים אינם קריטריון מהותי לאימונים בגיל הצעיר. יותר חשוב מי המאמן וכיצד הוא מטפח את הכישרון ואת המוטיבציה שלו.
המאמן של נבחרת ארגנטינה ליאונל סקאלוני בא מאזור מגוריו של מסי. הוא מבין את התרבות שממנה בא מסי ואת החשיבות לאפשר לו לשחק חופשי. המאמן לא מכתיב לו ולא מקשה עליו בדרישות לעשות הגנה, למשל, מה שמאפשר לו לתפקד ביעילות בחלק הקדמי. כלומר, על המאמן להבין כי המשחק הראשוני של הילד הוא משחק חופשי, ורק משחק חופשי, מאפשר לילד לבוא לידי ביטוי ולקבל ביטחון בכל מה שהוא עושה.
אם חוזרים לרוסריו, מדובר ב"בירת הכדורגל הארגנטינאי". היא מגדלת מאמנים גדולים, כמו לואיס מנוטי, מרסלו ביילסה ואחרים. התפיסה ברוסריו ובמועדונים גדולים נוספים היא שהמאמן לפני השחקן, ולא מקרי ששם צמחו כדורגלנים גדולים. מסי גדל בעיר אפורה, עם אחוזי פשיעה גבוהים, כאשר הכדורגל הוא התקווה לצאת מהעוני ובזכותו רבים לא נגררים לעולם הפשע. המאמן הראשון של מסי מספר על הדרך החינוכית במרכז האימונים, שכללה אפשרויות להתאמן ולבלות שעות במגרש ובמועדון במקום ברחוב ללא מטרה. כלומר, עיסוק בספורט בכלל ובכדורגל בפרט מהווה קרש הצלה לילדים ממשפחות קשות יום ומאפשר להם לגדול לדרך נכונה, ואף להפוך לספורטאי-על. זאת, כמובן בתנאי שיקבלו הזדמנות באימונים (פדגוגיה נכונה) ושהמאמן יהיה דמות חינוכית במיוחד בגילאים הצעירים.
קשרים עם הקהילה
מסי, למרות הצלחתו, שומר על קשר למקום הולדתו ולמועדון שבו הוא עשה את צעדיו הראשונים. כלומר, כל כישרון יעבור קשיים שונים במועדון שלו או במעבר למועדונים אחרים, אך עליו לא לשכוח מהיכן הוא בא ולשמור על קשר למי שנתן לו את צעדיו הראשונים.
הוא החל להתאמן בגיל חמש. המאמן שלו מספר כי ראה ילד עם כדור שדבוק לו לרגל, הוא עבר שחקנים בלי הרף עד שהבקיע. המאמן עוד הוסיף כי הוא לא באמת אימן אותו אלא נתן לו לשחק, כי ראה את הכדרור ואת המהירות שלו ולא רצה להפריע לו "לשילוב בין השניים". היום כבר ברור כי זה תנאי.
כל שחקן עובר מועדונים, אבל היום ברור שהתנאי להצלחה הוא מעבר נכון. מסי התחיל במועדון קטן, גרנדולי, אחרי שלוש שנים עבר לאקדמיה של ניואלס אולד בויס ובשנת 2000 עבר לברצלונה. תכנון קריירה הוא קריטי במיוחד בגילאים הצעירים (לא במקרה באקדמיית ורטהיים מתכננים את שלבי הקריירה ואת הכנת השחקנים הכישרוניים לקראת המעבר לאקדמיה מוכחת ומובילה בחו"ל). הוא עבר לברצלונה בגיל 13 יחד עם ההורים והאחים לא רק בגלל הכדורגל, אלא גם בגלל המצב הכלכלי הקשה של המשפחה בארגנטינה. המשפחה היא גורם קריטי, מעבר לארץ זרה לא מתאפשר תמיד יחד עם המשפחה. לא כל אחד יכול בגיל 13/ 14/15 לעבור לתרבות שונה ולהתמודד עם הבדידות והמנטליות האחרת. יש לדעת מי מתאים ולאיפה ומתי ובמיוחד האם הוא יכול להיות לבד. אין לשכוח שמסי היה בנתוניו ואופיו, כפי שמתאר זאת היועץ המדעי בברצלונה, ילד ביישן עם רגשי נחיתות.
בגיל 13, כשהיה בגובה 1.40 מטר, קיבל טיפול הורמונלי להפרעות הגדילה. זו עובדה ידועה, אבל המשמעות שלה היא שהוא קיבל מעטפת מדעית שהיא היום הבסיס להמשך התפתחות, וקיימת רק באקדמיות מתקדמות.
הכוח במוח
מסי נחשב לדריבליסט הטוב בעולם. כאשר הוא בתנועה המהירה ביותר הוא יכול לשלוט במרחב ובכדור - תכונה מאוד חשובה. כיום יש במדע כלים למדוד את היכולות האלו ואף ניתן באימון פרטני לאזן בין מהירות, דריבל ודיוק עם כדור.
בברצלונה הוא קיבל הערכה גבוהה של אינטליגנציית משחק, בעיקר בהקשר של ראייה מרחבית, במיקום ובקבלת ההחלטות ובקשר ביניהם - המרכיב שבולט מאוד אצלו. כעת כולם לומדים ומנסים לקדם את החשיבה המהירה שיש בדרך כלל לשחקנים, אבל חייבים התייחסות אחרת ואימונים אחרים. הוא מגלה יכולת ייחודית לתפקד בצפיפות מול מספר שחקנים בו זמנית, כמו גם על הקוים בצורות תנועה שונות. כיום, שיטות וצורות האימון החדשות מאפשרות לשפר את התפקוד בצפיפות גם כנגד מספר שחקנים, במיוחד בשינויי קצב.
מאמנים הגדירו את מסי "הכוח במוח" גם פיזית. אימון הכוח המוכר איננו אימון הכוח שבו מסי התאמן. מי שהיה המאמן האישי בברצלונה ומאמן הכושר הוא לא אחר מפרופסור למדעי האימון מאוניברסיטת ברצלונה. במספר כנסים הוצגו ממצאים מדהימים המחזקים את גישתו של אימון הכוח על פי המוח עם הכדור, אבל בתנאי סתירה בתפקוד (תורה שלמה שכיום מובילה את האימון המודרני של כוח). כנס וסדנא בנושא ייערך גם בישראל.
כאשר מודדים את מסי בקואורדינציה (זריזות בעבר) מגלים פרמטרים בלתי רגילים אשר מצביעים כי הוא מושלם בכולם כאשר התנועתיות משתלבת והוא קשה לחיזוי. כלומר, כיום יש לערוך מבדקי קואורדינציה כדי לדעת כבר בגיל צעיר (לפני גיל 14) מה חסר לשחקן ולהשלים ע"י אימון ממוקד. אקדמיות שונות סימנו נושא זה כמרכזי.
השורה התחתונה
מסי מתפקד בטכניקה תחת לחץ כמו במצב בלי לחץ ואף יותר גיוון. כיום מדענים שונים פיתחו דרכי אימון תחת לחץ במצבי הלחץ השונים בהיבט הגופני. הכוכב הארגנטיני מבקיע שערים בעיקר בשמאל, אבל 20% מהם נכבשים בימים. דומיננטיות יש לכל אחד, אבל יש מצבים שבהם אין זמן ויש לפתור בעיה גם ברגל ה"חלשה".
מדובר בכישרון שאולי לא נראה כמותו, אבל ניתן ללמוד דרכו רבות על חשיבות האיזון לגודל/נתונים. יש לתת הזדמנות במשחק גם לילד הקטן והצנום שמאחר בהתפתחות. יש כיום ידע מדעי ופתרונות לכל שלב התפתחותי. חוסר כוח פיזי ניתן היום לאזן, ע"י פיתוח חוזקות אחרות.
המחקר מוכיח כי שחקנים קטנים, דריבליסטים, חייבים לקבל אימון ודרך הובלה שונים, אחרת הם יכולים להיעלם בגלל קלישאות לפיהן אינם גדולים מספיק או לא חזקים פיזית.
מרק ורטהיים הוא דוקטור במדעי הספורט. הוא פיתח את OCO™, שיטת Optimal Coordination Order, וזכה בזכותה בפרס החדשנות באימון בגרמניה בשנת 2011.