בעוד ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו ישתתפו בגביע העולם החמישי שלהם, משפחת ריינה תעשה היסטוריה כזו במשותף. ג'ובאני ריינה בן ה-20 יערוך הערב (שני) את הבכורה בטורניר במדי נבחרת ארצות הברית מול ויילס (21:00), וילך בעקבותיו של אבא קלאודיו שנכלל בסגל האמריקאי לארבעה מונדיאלים.
הרף שהציב האב גבוה מאוד. עם 112 הופעות בינלאומיות, הוא מדורג כיום במקום העשירי בתולדות הנבחרת בכל הזמנים. ב-2002, כאשר האמריקאים חגגו את הישג השיא בתולדותיהם עם העפלה לרבע הגמר, ועוד בזכות ניצחון "בדרבי" על מקסיקו בשמינית הגמר, ענד קלאודיו ריינה את סרט הקפטן, לבש את החולצה מספר 10, והיה השחקן המצטיין שלהם - עד כדי הכללתו בנבחרת הטורניר לצד ריבאלדו, רונאלדיניו ומיכאל באלאק. לדעת פרשנים רבים, הוא אחד הקשרים הטובים ביותר שהצמיחה המדינה, והקריירה שלו במועדונים בהחלט תומכת בקביעה זו - הוא בילה, בין היתר, תקופות בלברקוזן, ריינג'רס ומנצ'סטר סיטי. ואולם, כאשר החל ג'ובאני לעשות את הצעדים הראשונים בכדורגל מקצועני, כולם הסכימו שהוא יכול להתעלות על המקור.
כי יש לג'ובאני ריינה גנים משובחים ומגוונים אפילו יותר. קלאודיו היה העוגן במרכז המגרש, שהחזיק וניווט את הכל בשקט ובתבונה, אבל מיעט לכדרר, לאיים על השער ולהבקיע, וגם היה איטי יחסית. הוא התחתן עם דניאל איגן, שחקנית נבחרת ארצות הברית ששיחקה באגף, והתאפיינה דווקא במהירות, יכולת כדרור משובחת ובעיטות נהדרות מכל טווח. היא ויתרה על הקריירה שלה על הדשא בגיל צעיר מאוד כאשר בעלה החליט לעבור לבונדסליגה, אבל את התכונות שלה העבירה לבנם המשותף.
ללוח שידורי המונדיאל המלא
אז יש לו הכל - גם יכולות ארגון בקישור, גם מסירות מדודות, גם מהירות, גם כדרור, גם חוש מפותח מאוד לכיבוש שערים, גם נטיה לבצע מהלכים וירטואוזיים. כל מי שחזה בשילוב הזה התלהב, ולא במקרה הצטרף ריינה ג'וניור לאקדמיה של ניו יורק סיטי בגיל 12. לא במקרה הוא צורף לסגל בורוסיה דורטמונד עוד לפני יום הולדתו ה-17, ולא במקרה הוא זהר וסיפק כמויות נאות של כיבושים ובישולים בנבחרות הצעירות של ארצות הברית בכל הגילאים.
באיזו עמדה הוא שיחק שם? בערך בכולן. אי אפשר למסגר אותו ולהגדיר עבורו משבצת אופטימלית. כמי שמציין הן את קווין דה בריינה והן את ניימאר כמודלים לחיקוי, ריינה הוא פנומן ייחודי למדי. יש לכך לא מעט חסרונות, כי לשחקן צעיר קשה יותר לבסס את מקומו בהרכב כאשר אין לו תפקיד משלו. ואולם, מצד שני הוא מסוגל לפתור כמעט כל בעיה בחלק הקדמי, ובדורטמונד אוהבים מאוד שחקנים מסוגו. לכן הוא נזרק למים העמוקים כבר שנה אחרי שהגיע למועדון. בינואר 2020 הוא שבר את השיא של כריסטיאן פולישיץ' כאמריקאי הצעיר ביותר בבונדסליגה, ובחלוף שבועות ספורים לשחקן הצעיר ביותר שכבש בגביע הגרמני.
ועוד איזה שער זה היה! ריינה לקח את הכדור ליד הרחבה של ברמן, עבר שלושה שחקנים בסלאלום מרהיב, ואז שלח כדור מסובב לחיבורים הרחוקים. בורוסיה הודחה באותו ערב, אבל האמריקאי קנה את מקומו בלבבות האוהדים, וגם בתוכניותיו של המאמן לוסיין פאבר. 2020 היתה שנה נפלאה מבחינתו - הוא היה אחד הלהיטים הצעירים בגרמניה, זכה בתואר השחקן הצעיר המצטיין של ארצות הברית, ובנובמבר ערך את הופעת הבכורה בנבחרת הבוגרת, שעות ספורות לפני שחגג יום הולדת 18.
בכך תמה סאגה שהעסיקה מאוד את תקשורת הספורט האמריקאית, כי מבחינה טכנית היו לריינה אופציות נרחבות לבחירת הנבחרת. איטליה לא היתה ביניהן, אגב, גם אם שמו עלול להטעות - קלאודיו פשוט קרא לו על שם חברו הטוב מימיהם בריינג'רס, ג'ובאני ואן ברונקהורסט, שהוא כידוע בכלל הולנדי. מצד אבא, יש לו סבתא פורטוגלית וסבא ארגנטינאי ששיחק בזמנו באינדפנדיינטה.
אמא דניאל היא ממוצא אירי, וג'ובאני עצמו נולד באנגליה בזמן שאביו שיחק במדי סנדרלנד, ולכן יש לו גם אזרחות בריטית. כל ההתאחדויות האלה הביעו בו עניין, והמתח היה באוויר - אבל לא מבחינת השחקן עצמו. "מעולם לא התלבטתי. רציתי לייצג רק את אמריקה", הוא הצהיר, ובכך חיזק עוד יותר את מעמדו. הציפיות ממנו היו אסטרונומיות, וסיום מוצלח לעונת 2020/21 במהלכה צבר 46 הופעות העלה אותן עוד יותר. באותם ימים, נראה ריינה בדרך הבטוחה לתהילה.
גם הנהלת בורוסיה סברה כך. כאשר נמכר ג'יידון סאנצ'ו למנצ'סטר יונייטד, ירש ממנו ריינה את החולצה מספר 7, ולפי התוכניות היה אמור לקבל גם את תפקידו כשחקן הדינאמי והיצירתי ביותר בבניית ההתקפות. ואולם, הכל השתבש בגלל רצף אומלל של פציעות שחיסלו עבור הכשרון האמריקאי את רוב העונה שעברה. הוא לא קרע רצועות ולא שבר עצמות, אבל גם מתיחות שרירים תכופות עלולות לגרום לנזק מתמשך. בסך הכל, הוא שותף 13 פעמים בכל המסגרות, וחודשי האביב נהרסו כליל. מבחינת ריינה, קיומו של המונדיאל בחורף דווקא מועיל בדיעבד, כי בקיץ הוא פשוט לא היה כשיר. העונה הנוכחית מוקדמת, אם כך, להתאוששות כדי להחזיר את התנופה, ונכון לעכשיו אפשר לדבר על סיבות לאופטימיות זהירה.
"ג'ובאני התמודד עם המון בעיות ב-12 החודשים האחרונים, ואנחנו רוצים לוודא שזה לא יקרה שוב. נקדם אותו בזהירות ובהדרגה, כי אנחנו רוצים שיישאר איתנו לשנים ארוכות", אמר המאמן אדין טרזיץ' בקיץ - וכך עשה. ריינה שולב ברוטציה, צבר ביטחון, ובשבועות האחרונים לקראת גביע העולם גם פתח מספר פעמים בהרכב בבונדסליגה ובליגת האלופות. החיוך השובב שב לפניו, ולקטאר מגיע הקשר בתקווה להיות שחקן דומיננטי מאוד. "כבר הרבה זמן לא היינו כולנו בריאים ביחד, אבל עכשיו זה המצב, ואנחנו מוכנים להראות לעולם את הכשרון שלנו", הוא הכריז לקראת הטיסה.
כאשר ג'ובאני לא סובל מפציעות, הפוטנציאל להיות גדול יותר מאביו בולט למרחקים, ויש לו סיכוי מצוין לסדר לעצמו גביע עולם ראשון טוב יותר בהשוואה לקלאודיו, אשר החמיץ את כל המונדיאל הביתי ב-1994 בגלל פציעה, למרות שהיה רשמית בסגל ונותר במחנה האימונים. גם מבחינת לוח הזמנים, מקדים הבן מעט את האב - קלאודיו היה כמעט בן 21 כאשר זומן למונדיאל הראשון שלו, בעוד ג'ובאני רק חגג לפני שבוע 20. אם הכל ילך כשורה, גם ריינה ג'וניור ישתתף ב-4 מונדיאלים לפחות, אבל עדיין מוקדם לחשוב על כך. צריך להתחיל מהראשון, והמפגש הראשון סמלי למדי מבחינתו.
את הבכורה במדים הלאומיים עשה ריינה לפני שנתיים נגד וויילס, וזו גם היריבה שלו הערב. קלאודיו ריינה יעניק לו את הטיפים החשובים ויעקוב אחריו בעניין, וכך גם ג'ובאני ואן ברונקהורסט שישמח אם הילד הקרוי על שמו ימשיך במורשתו במונדיאלים.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק