גל מקל, כינס היום (רביעי) מסיבת עיתונאים בה הודיע על פרישה מכדורסל בגיל 34. מקל התלבט רבות מאז סיום קמפיין אליפות אירופה הלא מוצלח עם נבחרת ישראל, האם לפרוש או לחתום באחת מקבוצות ליגת העל שהתעניינו בו, אך החליט לתלות את הנעליים בגיל מוקדם יחסית. הוא לא שיחק בקבוצה מאז חודש פברואר כשנפצע במדי אנדורה הספרדית ולאחר מכן שוחרר מהקבוצה.
מקל אמר: "יש ביום הזה הרבה שמחה, התרגשות, גאווה, סיפוק הכרת תודה. יש ברגע הזה גם נגיעות של עצב כי החלטתי להיפרד ולסיים פרק שהוא אהבת חיים בשבילי - לשחק כדורסל. מאז שאבא שם לי את הכדור הכתום ביד, בגיל שלוש, אני איתו. חלמתי, התאכזבתי, למדתי והתפתחתי. היו רגעי אושר, הכרה ותהילה, גם רגעי עצב ותסכול.
"הכדורסל לקח אותי מסביב לעולם. נתן לי פרנסה והכיר לי אנשים שהיום הם משפחה. אני אוהב ומעריך כל רגע בקריירה שלי. כל תואר, כל ניצחון, כל אסיסט, כל איבוד, כל אימון, כל הפסד ואפילו כל פציעה. הגשמתי את כל מה שחלמתי עליו. אמשיך ליהנות מהכדורסל ליד הבית, מהטלוויזיה ואולי אפילו בעבודה עם שחקנים שרוצים לעשות את אותה דרך מדהימה. כרגע אני מרגיש שאני לא יכול לתת למשחק הזה את מה שמגיע לו וזה את כל כולי. זה הרגע הנכון להפסיק ולהגיד תודה".
מקל סיפר: "השנתיים האחרונות לא היו פשוטות. בסטנדרטים שהרגלתי את עצמי לאורך הקריירה, זה מתיש. אולי אשתגע בעוד כמה חודשים ואגיד לעצמי 'מה עשיתי?', אבל לא נראה לי. זה מרגיש לי הזמן. דמיינתי את היום הזה, ראיתי חברים שפורשים וב-90 אחוז אני שמח ומאושר. אני הכי שלם עם עצמי ומתרגש לקראת הדברים שיבואו.
"בשנתיים האחרונות הייתי במרדף מתיש להיות כשיר הדרייב הכי גדול שלי היה הנבחרת. הרבה פעמים הרגשתי שאני קודם כל שחקן נבחרת, לפני הקבוצה. לדעת שאני מסיים כקפטן נבחרת ישראל זה אחד הדברים הכי מרגשים".
"הרגעים הכי גדולים? שתי האליפויות, החתימה והמשחק הראשון ב-NBA... בספרד היה מאוד מרגש לעלות עם גראן קנריה ליורוליג... הרגעים עם הנבחרת, כשמדינה שלמה מאחורייך... היו הרבה רגעים. קשה לשים את האצבע".
מקל הוסיף: "זכיתי להיות בכל הרמות. אני לא חושב שיש עוד שחקן בארץ שחווה הכול, כל כך הרבה מפעלים. אחד מהדברים שסימנתי לעצמי ביומן התקופה הקרובה זה לנסוע לכל מיני מקומות שמאוד התרשמתי מהם ואני רוצה ללמוד ברמה של הניהול והפרטים הקטנים. אקדמיות באירופה, הקבוצה של הסוכן שלי בסרביה... ברמה של התרבות אני חושב שאנחנו קצת חרדתיים ופחות מסתכלים על תהליכים. עם זאת, אני מרגיש שיש פה קפיצה ברמה של המקצוענות לעומת השנים שהייתי צעיר. אני בטוח שאוכל לתרום בצורה כזו או אחרת.
"פספוס? רציתי לקחת תואר אירופי. יורוקאפ, יורוליג, גביע ספרדי - זה לא יצא. אבל אי אפשר הכול. סימנתי וי על 90 אחוז, זה בסדר שיש חלק שלא יצא.
"בתחילת הדרך התמזל מזלי להיות עם עודד קטש וליאור ליובין שעיצבו אותי, וגם עם שחקנים מסביב שלמדתי מהם. במקצוע הזה אני רואה הרבה שחקנים מצוינים שנופלים בין הכיסאות. לי היה את המזל להגיע לידיים הנכונות, שנתנו לי הכוונה. היו מאמני נבחרת, ארז אדלשטיין, צביקה שרף והייתי עם מאמנים גדולים בחו"ל. זו הייתה זכות".
מקל (1.92) עבר בגילאים הצעירים בין מחלקות הנוער של הפועל תל אביב, רמת השרון ומכבי תל אביב בה שיחק עד גיל נוער. הוא ניסה את מזלו באוניברסיטת וויצ'יטה סטייט במשך שנתיים לפני שחזר למכבי תל אביב, והושאל מיידית להפועל גלבוע/גליל בקיץ 2008. בעונתו הראשונה הוא הפך לשחקן מוביל בליגת העל וחזר לצהובים בסוף הקיץ כשבמקביל הוא מוזמן לסגל נבחרת ישראל ליורובאסקט 2009.
אחרי תקופה קצרה במכבי מקל עזב וחזר לגלבוע כשהוא זוכה בסוף אותה עונה עם הקבוצה באליפות. אחרי עונה נוספת בגן נר יצא מקל לראשונה לאירופה וחתם בבנטון טרוויזו האיטלקית. את עונת 2012/13 פתח מחוץ למגרשים אך במהלך העונה הצטרף למכבי חיפה וזכה בסופה של אותה עונה באליפות נוספת.
הקריירה של מקל זינקה לגבהים אחרים בעונת 2013/14 לאחר שהרשים במבחנים בארצות הברית וחתם בדאלאס מבריקס. הוא נפצע בינואר באותה עונה ומיעט לשחק משלב זה. בדצמבר 2014 חתם על חוזה בניו אורלינס פליקנס אך שוחרר אחרי כמה משחקים. מקל המשיך במסע שלו כשחתם בניז'ני נובגורוד הרוסית עד לתום עונת 2014/15, ובעונה לאחר מכן חתם בכוכב האדום בלגרד, אך לא הסתדר ושוחרר במהלך העונה כשהוא חותם בחזרה במכבי תל אביב לחוזה לשלוש שנים וחצי.
גם בקנדציה השנייה שלו בצהוב מקל לא ידע הצלחה ואחרי שנה וחצי עזב לגראן קנאריה הספרדית. הוא החל במסע אירופי החל משלב זה, שיחק בזניט סנט פטרסבורג, רג'יו אמיליה ומלאגה, לפני התחנה האחרונה שלו בקריירה, אנדורה הספרדית.
מקל שיחק בנבחרת ישראל בחמש אליפויות אירופה, זכה פעמיים בתואר שחקן העונה בליגת העל, זכה בשתי אליפויות מדינה ושני גביעי מדינה. הוא שיחק שש עונות בלבד בליגת העל בהן קלע 1,470 נקודות.