אחד השיעורים הראשונים שברק בכר למד כמאמן צעיר בקריית שמונה הוא החשיבות של בניית צוות מקצועי משלך. זה הפך עם השנים לאישו רציני אצלו, סוג של ייהרג ובל יעבור. אחרי איזי שרצקי, בבאר שבע וגם במכבי חיפה הוא בחר בפינצטה כל חבר צוות, התעקש על האנשים שלו, נלחם בשביל התנאים שלהם ולא אחת נזהר מאוד ממקומיים שהיו שם לפניו.
מפגן כוח או דרישה לגיטימית מקובלת? כל התשובות נכונות. בשבת (19:30, ספורט1), יפגוש בכר את העוזר הראשון שבחר, מאמן בני ריינה שרון מימר. לרגל המפגש, יצאנו לבדוק את הסוגייה: איך זה להיות העוזר של בכר? ולאן בדיוק זה יכול להוביל אותך?
"ברק ואני הכרנו בקורס הפרו. נפגשנו כמה פעמים אצלי בבית, החלפנו חומרי כדורגל בווידאו ונוצרה כימיה. כשהוא סגר בבאר שבע, הוא אמר לי שהוא רוצה שאבוא איתו", נזכר מימר. הוא לא ממש התלהב מהמהלך, אבל בכר לחץ. "כבר אימנתי אז שנה וחצי בבוגרים של ראשון לציון אחרי שעברתי את כל התהליך מילדים, דרך נוער והייתי עוזר של שני מאמנים. אמרתי לו שלא אחזור אחורה ומעניין אותי להתפתח כמאמן ראשי. הוא לא עזב אותי. ישב עליי והראה לי שיש לי המון מה להרוויח מהעבודה איתו. רק לקראת אמצע הפגרה זה נסגר כספית. לקח לי זמן להחליט שיש לי הרבה מה להרוויח מלעצור וללכת לעבוד איתו בבאר שבע".
משפט אחד קנה את מימר ועזר לו להשתכנע: "הוא אמר לי: 'אני מחפש מאמן ולא עוזר'", נזכר מאמן ריינה. "מהיום הראשון איתו ראיתי שהעבודה היא שונה ממה שהכרתי. ההתייחסות לצוות והחבל שהוא משחרר, אלו דברים שלא נתקלתי בהם. הוא שינה אצלי את המחשבה והבנתי כמה חשוב לשחרר ולא לעבוד בצורה אינדיבידואלית. מבחינת הדינמיקה, הייתי כמעט כמו מאמן ראשון. באסיפות, בתכנים של האימונים, עשיתי דברים שלא כל עוזר עושה. קיבלתי הרבה כלים מבחינת ניהול חדר הלבשה, יכולת להתמודד עם כוכבים ואגו וכמובן שבקבוצה עם שחקנים ברמה גבוהה, יכולתי לעשות דברים יותר יצירתיים ולמשך את עצמי למקומות גבוהים יותר".
אחרי חצי עונה, פנתה הפועל כפר סבא לאלונה ברקת וביקשה לקבל את מימר כמאמן ראשי. מימר התלבט. באר שבע הייתה בדרך לאליפות, כפר סבא מתחת לקו האדום בליגת העל. בכר חייך: "שנינו יודעים שאתה מאמן ראשי ואם תרצה ללכת, לא אעצור אותך. אני רוצה שתישאר, אבל יודע שבראש שלך אתה רוצה להיות בפרונט. לקחתי בחשבון שלא נהיה יחד הרבה זמן". בסיום אותה עונה, בכר חגג אליפות ראשונה. מימר חגג הישארות עם כפר סבא.
אסף נימני נכנס לנעליים של מימר. פרופיל דומה יחסית למימר. צעיר שעבד לפני כן במחלקות נוער, שימש כעוזר מאמן וגם העלה את הפועל קטמון ללאומית כמאמן ראשי. החיבור היה פחות מוצלח. גם בפן האישי וגם המקצועי. "הם באים מאסכולות כדורגל שונות, ובכל זאת, ברק זה אחד שמאוד פתוח לשמוע רעיונות. הוא לא מקובע. אם באים אליו עם רעיון מקצועי, הוא מאוד מקבל", טוען איש צוות שעבד עם שניהם. לנימני לא היה פשוט עם ההחלטה לחזור אחורה להיות עוזר ולהצטרף לקבוצה באמצע העונה. מספרים שניסה להיות דומיננטי, להתקרב לשחקנים, להציע רעיונות לגבי שיטות משחק ומצבים נייחים. החיבור החזיק עד סוף העונה.
עמיר נוסבאום היה הבא בתור. בכר חזר לפרופיל המוכר: חיבור על בסיס היכרות אישית. הוא גם חזר ללחוץ עד ששמע את התשובה שרצה. "שיחקנו יחד בקרית שמונה ולא באמת הכרנו לפני. אני הגעתי בעונה הראשונה של רן בן שמעון, הוא כבר היה שם, והחיבור היה מיידי", נזכר נוסבאום. "אנחנו באותו ראש. הפכנו לחברים מאוד טובים ובשלב מסוים כמעט גרנו באותה דירה". נוסבאום עזב בקיץ 2010 לרמת השרון ובסך הכל המשיך לשחק עוד שש שנים. בכר פרש בקיץ 2011 ומונה לעוזרו של בן שמעון, אבל השניים שמרו על קשר.
"המשכנו להיות חברים טובים ומבחינתו, זה היה די ברור שנעבוד יחד. שנה-שנתיים לפני שפרשתי הוא הציע לי להיות העוזר שלו. אמרתי לו שאני רוצה ומרגיש שאני יכול להמשיך לשחק, אבל לו היה ברור שמתישהו נתחבר. הוא עזר לי להבין שגם אני רוצה להיכנס לתחום האימון וברגע שהוא הציע לי שוב אחרי האליפות הראשונה, הבנתי שאני צריך לעשות את הצעד, שחבל למשוך עוד שנה ושהגיע הזמן לפרוש. ההצעה הייתה טובה מדי".
בכר הגדיר בעבר את נוסבאום כחבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות: "בחור שקט, צנוע וקצת מופנם, אבל חכם. לא אחד שינסה להתבלט בכוח, אלא יעשה את העבודה שלו בשקט וביסודיות מופתית". מבחינתו, הוא היה איש הצוות האולטימטיבי.
"עברתי תהליך מטורף", מספר נוסבאום. "להיכנס לקבוצה אלופה, כשאני עוד מנסה לעכל את הפרישה. החיבור עם ברק עזר לנחיתה רכה. ברק מנהל ברמה גבוהה. הוא מאציל סמכויות ומחפש אנשים שיכולים לשדרג אותו. הוא ירצה להקיף את עצמו באנשים שישלימו אותו מאיזושהי בחינה. כשהוא חושב צריך עזרה בנקודה מסוימת, הוא מכניס אנשים. אם הוא סומך עלייך, זה עד הסוף".
בכר מקפיד שוב ושוב בראיונות לתת קרדיט לצוות. ההצלחות שלו כמאמן הגיעו תוך מאבקים ספורטיביים בצוותים הזרים הגדולים והעשירים שהעמידה מכבי תל אביב מולו פעם אחר פעם. במובן מסוים, הצוותים של בכר הפכו לתשובה הישראלית. האבירים המקומיים ששומרים על כבודו המקצועי של המאמן הישראלי. בכל מה שקשור בניהול יומיומי של שחקנים, העברת אימונים, מצבים נייחים, ניתוח וידאו ואסיפות טקטיות, בכר ידע לא אחת לתת קרדיט לאנשי הצוות שלו.
"בכר יותר מנג'ר מאשר מאמן בפועל", טוען מימר כשהוא מנסה להסביר את תפקוד הצוותים של בכר. "זו התנהלות שהוא הביא מאירופה. במדינות כדורגל מתקדמות באירופה זה משהו שהוא מובנה. המון אנשים עובדים בשטח והמאמן משקיף, מנווט ומכוון ולאו דווקא דוחף את השחקנים על בסיס יומיומי. זה נותן לשחקנים מרווח ממנו ומאפשר להם לא לספוג אותו בכל דקה. זה נותן למאמן לעמוד בצד ולראות את הדברים בצורה יותר שקטה ומזוויות הרבה יותר טובה. הוא מרוויח את זה בזכות צוות שיודע להעביר אימון ולהעביר מסרים. הוא מחפש איש עבודה שיבוא וידחוף, יגיד שהוא רוצה לעשות ולא יחכה שברק יגיד לו 'תעשה'. זה בלט בכל העוזרים שהוא הביא. חיפש אנשים יוזמים".
נוסבאום ממשיך: "ברק 'מנצל' אותך כמו שאתה מנצל אותו. הוא שואב ממך את מה שהוא צריך כמו שאתה שואב ממנו מה שאתה צריך לדרך שלך. לכל איש כדורגל שמחפש את דרכו בעולם הזה יש את המסלול שלו והדרך שלו. ברק צריך את העוזרים כמו שהם צריכים אותו. הוא נעזר בך, יודע להשתמש בך ואתה מרגיש שותף מלא לדרך. זאת אחת הסיבות שאתה מוצא את עצמך נשאר איתו הרבה זמן. הוא יודע לגרום לך להרגיש חלק מההצלחה. זו הגדולה של ברק".
בכר ונוסבאום עבדו יחד שלוש עונות. העוזר הנוכחי, גיא צרפתי, שגם עזב עם בכר את באר שבע והגיע איתו למכבי חיפה, ישבור בקרוב את השיא של נוסבאום. בקיץ, בכר לחץ על צרפתי להמשיך איתו ולא לקבל את אחת ההצעות שהיו לו לשמש כמאמן ראשי. זה בדיוק החיבור עליו דיבר נוסבאום. זה מעניין, כי עולם הכדורגל העולמי תמיד היה בנוי על מנטורים גדולים שעל ברכיהם התחנך דור חדש של מאמנים. דווקא בשנים האחרונות, כשהאופציות לקבל הזדמנות ראשונה יותר מגוונות, יש פחות "מנטורים מחנכים" ויותר מאמנים כמו בכר שצריכים לידם אנשי צוות נאמנים שילוו אותם שנים.
כל האנשים שדיברו לכתבה הזאת מסכימים שבכר לא הטיפוס המלמד. לא מעניין אותו לבנות ממשיכי דרך, אלא להקיף את עצמו באנשים שיעזרו לו להגיע למטרה. "בדרך שלו הוא נותן לאיש צוות להתפתח. אם זה אדם עם דרייב נכון, הוא ישאיר לו את הבמה", טוען מימר.
מיקל ארטטה הוא היוצא מהכלל. המאמן שמוביל את ארסנל לפתיחת עונה פנטסטית הוא תלמידו המובהק של פפ גווארדיולה. בין השניים שוררת חברות יוצאת דופן. מספרים שבתקופה מסוימת, כשמשפחתו של ארטטה התגוררה בארצות הברית, עוזרו לשעבר של פפ חי בדירה קטנה במנצ'סטר כשעל הקירות פתקים מפפ, ניתוחים טקטיים, טבלאות ובטלוויזיה מוקרן בכל רגע נתון משחק כדורגל ממקום כלשהו בעולם. "אחת העצות הכי חשובות שפפ שנתן לי היא שהוא אמר לי שזה המקצוע הבודד בעולם", אמר ארטטה בדוקו של אמאזון 'הכל או כלום: ארסנל'. "כשאתה סוגר את הדלת, זה אתה והדאגות והבעיות וההחלטות שתמיד שם. כל רגע קשה הפך אותי לאדם טוב יותר, למאמן טוב יותר והכין למשהו שעומד להגיע. כך אני לוקח את זה - זאת החלטה שלי להיות כאן".
מה העביר בכר לדורות הבאים? מימר שמר על מעמדו כמאמן ליגת העל, נימני זז בין תפקידים של עוזר, מאמן ראשי ומנהל מקצועי במחלקות נוער, עד שקיבל את הצ'אנס בחדרה העונה. נוסבאום, היחיד שלא עבד לבד לפני בכר ולכן שיותר מכולם מתויג כתלמידו של המאמן, יצא לדרך עצמאית, עבר תקופה קצרה בקריית שמונה, וכיום מאמן את ראשון לציון בליגה הלאומית. צרפתי, כזכור, כעוזר באשדוד ובנתניה, וכמאמן ראשי בהפועל פתח תקוה ובנוער של מכבי תל אביב לפני החיבור עם בכר. מה יהיה הלאה? מה לוקח עוזר מהעבודה המשותפת עם בכר?
מימר עונה: "יש שלושה מרכיבים מאוד עיקריים בדבר הזה שנקרא ברק בכר שמבחינתי הם המובילים: התנהלות בצוות, קור רוח - כשיש משברים, הוא יודע לעבור אותם בצורה טובה ולהעביר מסרים טובים - ניהול של המשחק. האופי שלו הרפתקני, הוא לא מפחד לקחת סיכונים, הוא ניצח משחקים כשיצא מהקופסה, אלתר וגרם ליריבה לא להיות מוכנה. להגיד לך שכל אחד יכול לעשות את זה? זה מאוד תלוי אישיות. אני מנסה ללכת לכיוונים האלה. לא תמיד זה מצליח כי אנחנו תלויים באישיות של עצמנו".
"יש לברק תכונות אופי מולדות של מנהיג", ממשיך נוסבאום. "הוא אייסמן, קבלת ההחלטות שלו טובה מאוד והיא יודע להאציל סמכויות. ברק ורסטילי, פתוח, יודע להקשיב ולקבל החלטות קשות. אחד שתמיד יחשוב איך לנצח. כן, אתה מנסה לקחת הרבה דברים ממנו, אבל מן הסתם אתה חווה דרך שונה ומסע שונה. יש דברים שיותר קל לקחת, יש דברים שיותר קשה, אבל בסוף אתה מנסה למצוא את עצמך במסע שלך. אני לא יכול להגיד שאני מחקה אותו, אבל אין ספק שהוא דמות ראויה להערכה ולהערצה. יש לו יושר מקצועי ברמה הכי גבוהה. מאוד קשה להסיט אותו מהדרך שלו ומהאמת שלו. אני מנסה למצוא את האמת שלי ולשמור על היושר המקצועי שזה נר לרגלי. ברק המאמין הכי גדול שלי ואנחנו עדיין חברים טובים".