וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פתחו לנו את התיאבון: ניתוח ההפסד של מכבי חיפה מול יובנטוס

6.10.2022 / 10:00

צום יום הכיפורים הוכיח שגם כשהאלופה עולה עם הרכב של זרים ומתאזרחים, בסוף הישראלים עושים את ההבדל, ואין מחמאה גדולה מזו לכדורגל שלנו. רון עמיקם מסכם ומסביר מה צריך לקרות כדי שבמפגש הביתי מול הגברת הזקנה התוצאה תהיה שונה

ליאו מסי יוצא מחדר ההלבשה של פריז סן ז'רמן אחרי ה"פציעה" נגד בנפיקה ליסבון/מתוך טוויטר

"לא יהיו לנו תירוצים", זו קלישאה שמאמנים משתמשים בה כשהם רוצים לציין את הקשיים בהם הם עומדים, כדי שבשורה התחתונה לא יוגדרו כ"בכיינים". במקרה של ברק בכר, קיבלנו אתמול (רביעי) הוכחה שצום יום הכיפורים יכול היה להוות תירוץ משמעותי להבדל בין היכולת של הקבוצה בשעה הראשונה למשחק בטורינו לבין יכולת הקבוצה בחצי השעה האחרונה. במקרה שלו זה אפילו היה צפוי ומובהק. היה ברור שהצמים לא יפתחו במשחק ושהם ייכנסו החל מהדקה ה-60, אחרי קרוב ל-3 שעות של התאוששות מהצום, בגיבוי אנשי המקצוע.

במכבי חיפה פעלו בדיוק לפי התוכנית. נתנו חופש דת מוחלט לשחקנים ולמאמן והקריבו למעשה את המשחק. בחצי השעה האחרונה, עם ההרכב המלא, זו הייתה גם אזהרה ליובנטוס: זה מה שמצפה לכם בחיפה, ותוסיפו לכך גם 27-28 אלף אוהדים פנאטים ביציע. זה לא רק הגול של דין דוד ושלוש הקורות של אצילי, זה בעיקר השטף במשחק, ההשתלטות על הכדור ובמידה רבה גם על המגרש, והחזרה לעקרונות המשחק שמאפיינים את מכבי חיפה, בליגת העל וגם באירופה: הנעת כדור מהירה דרך האגפים.

הצום נטרל שני שחקנים משמעותיים ממכבי חיפה: דולב חזיזה ועומר אצילי. היכולת שלהם לנוע מהאגף לאמצע ולייצר איום, הייתה חסרה בשעה הראשונה של המשחק. מאוויס צ'יבוטה זה לא אותו שחקן שיצא מישראל ללודוגורץ. הוא חסר ביטחון והפעולות שלו לעיתים שכונתיות. לא פלא שהוא כמעט לא מקבל אשראי ולא בא לידי ביטוי. השיבוץ שלו אתמול בהרכב היה אילוץ ובאותה נשימה גם אשראי אחרון. שחקן אחר שהיה מגיע למצבים של צ'יבוטה - והיו לו מצבים טובים לייצר פעולה מסוכנת - היה עושה יותר מאשר דירבול אינסופי ומאוד לא אפקטיבי.

שחקן מכבי חיפה מאוויס צ'יבוטה, מול שחקן יובנטוס אדריאן ראביו. Valerio Pennicino, GettyImages
האשראי האחרון שלו? צ'יבוטה/GettyImages, Valerio Pennicino

האילוץ היום כיפורי אילץ את בכר לפתוח עם חמישה שחקני הגנה, כשאחד מהם הוא עבדולאי סק, שעד כמה שהוא אתלטי, המשמעת הטקטית שלו עוד לא מושלמת. היציאה המאוחרת שלו לנבדל יצרה את השער השני של ולאוחוביץ' בשלב מוקדם מדי של המחצית השנייה, ומכאן כבר היה קשה לחזור. עם סונדגרן כבלם שמאלי, זה נראה טוב יותר בדרך כלל מאשר עם סק. סונדגרן כווינג-בק פחות אפקטיבי כחזיזה, ובמידה מסוימת, לא יצרני כמגן בקו ארבע.

בלי נטע לביא, העומס נפל על עלי מוחמד שהוא יותר 8 מ-6, וגם הוא לא תמיד יכול היה לעצור את רצף הנעת הכדור של יובה, ומאיחור בהגעה שלו לכדור, הגיע השער הראשון של ראביו. עם לביא, הקבוצה משחקת מהר יותר, מניעה ומעבירה כובד משקל, יוצרת במהירות יתרונות מהאגפים ובעיקר נהנית מהיכולת של מוחמד בוקס-טו-בוקס. אבו פאני וצ'יבוטה, שמרבים לגעת בכדור, רק עיכבו את המשחק. לפחות יש תובנה משעשעת מכל סיפור יום הכיפורים הזה: אפשר לשחק בהרכב עם 6 זרים ועוד כמה מתאזרחים, אבל את ההבדל עושים הישראלים. אין מחמאה גדולה מזו לכדורגל הישראלי.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
אנחל די מריה מול מוחמד אבו פאני במשחק של מכבי חיפה נגד יובנטוס. MARCO BERTORELLO, GettyImages
רק עיכב את המשחק. אבו פאני/GettyImages, MARCO BERTORELLO

בשורה התחתונה, זו הייתה תוצאה ידועה מראש בתזמון רע. יובנטוס לא נראית טוב. מכבי חיפה נראתה טוב יותר מול מכבי תל אביב, בוודאי בשני משחקי הצ'מפיונס הראשונים שלה. שיבוץ המשחק במוצאי יום הכיפורים מנע משחק שקול יותר שאולי היה מביא את יובה בשבוע הבא לישראל בחוסר בטחון בולט. חיפה מסוגלת לנצח את יובנטוס בסמי עופר, אבל צריכים לקרות יותר מדי דברים כדי שהקערה ממש תתהפך. אין אלמנט הפתעה, יש פחות לחץ תקשורתי על היריבה, יש קצת חוסר אמון פנימי בצד של חיפה, שנובע משלושה הפסדים בפער של שני שערים.

בחצי השעה האחרונה, מעבר לכך שהתוצאה הייתה מאוזנת, חיפה שיחקה שווה בשווה והיו רגעים שהייתה עדיפה ומסוכנת יותר. זה אפילו גרם לכך שיובה התגוננה ויצאה למתפרצות. יתכן וזה יהיה הסגנון של יובנטוס גם בחיפה, וזה יתאים לה יותר לנוכח חוסר היכולת של הגנת חיפה להתמודד מול תנועה לעומק. יובה מנצלת עד תום את יכולת המסירה של אנחל די מריה, שמלבד זאת שבישל שני שערים בכדורי עומק, הוא בישל עוד שער שנפסל בגלל נבדל זעיר, כפי שהיטיב להדגים השופט השוויצרי.

מישהו - מאמן עבר - כתב היום בפייסבוק שהמשחק אתמול הזכיר לפעמים את המשחקים שנערכו בימי חמישי בין בוגרים לנוער. קשה מאוד שלא להסכים. האגרסיביות של יובה, הפיזיות, השימוש במה שמתירה חוקת השיפוט כדי להשתלט על הכדור, זה משהו שאתה לא מתרגל אליו. היו רגעים שזה נראה כאילו חיפה הגיעה לשחק מול יריבה שמשחקת כדורגל אחר. תיזכרו כמה פעמים הכניס שחקן איטלקי כתף כדי לנער את שון גולדברג, ואיך נבלם צ'יבוטה על קו הרוחב עם מסת גוף שחסמה לו את הדרך. יש בישראל שופטים שהיו פוסקים על עבירה במקרה זהה, אבל השופט השוויצרי התאים את עצמו לרמה ופשוט התעלם, אפילו מחצי עבירות של שחקני חיפה.

מאמן מכבי חיפה, ברק בכר, עם אנחל די מריה, שחקן יובנטוס. רויטרס
יש תחושה שהוא עוד ישיג נקודות. ברק בכר/רויטרס

חיפה צריכה ללמוד משלושת המשחקים הראשונים בליגת האלופות לטובת הסיבוב השני בשלב הבתים, ששניים מהם ייערכו בסמי עופר: לדעת לא להיגרר למאבקים פיזיים, לשחק הרבה יותר מהר ועם פחות נגיעות בכדור, ולשאוף לניצול מכסימלי של מצבים. חייבים לומר, חיפה מנצלת כמעט לחלוטין את המצבים האיכותיים שלה. שני שערי שדה בשלושה מחזורים זה יותר משער בפנדל בשישה מחזורים שהיה למכבי תל אביב בניסיון הקודם במפעל. זה גם יותר מצבים איכותיים. הגנות אירופיות בכירות לא מאפשרות מצבים קלים לקבוצות מהדרגים האלה. כדי לייצר נקודות, תצטרך חיפה העלאת רמה, אפילו יותר ממה שהציגה במחצית הראשונה מול פ.ס.ז'.

צריך לזכור, הכדורגל הישראלי סוחב כבר 9 הפסדים רצופים בשלב הבתים של ליגת האלופות. אם להוציא את שני הקמפיינים נטולי הנקודות של חיפה ב-2009 ותל אביב ב-2015, בשלושת הקמפיינים האחרים, הנקודות הגיעו בסיבוב השני: חיפה ב-2002 עשתה 4 נקודות בסיבוב השני, מכבי תל אביב עשתה 4 ב-2004 והפועל ת"א 5 ב-2010. כל אחת מהן גם ניצחה משחק בית. זה שילוב בין יריבות שאיבדו עניין (או שעלו והגיעו עם שחקני ספסל, או שנכשלו והרימו ידיים), לבין ירידת ההתרגשות והתחלת ההנאה אצל הקבוצות הישראליות.

מסוכן להמר על נקודות למכבי חיפה בבית בו משחקות פ.ס.ז', בנפיקה בכושרה הנוכחי או יובה, אבל בכל זאת, התחושה שיהיו נקודות. לא שזה יוביל אפילו לליגה האירופית, אבל ישאיר טעם כלשהו. הקבוצות הישראליות לא יכולות עדיין להכין את עצמן בקיץ לשלב הבתים, זה מיותר. הכסף שהן יעשו במפעל יכול לעזור להן להגיע לשם שוב בעונה הבאה ולעשות מקצה שיפורים. היום שבו קבוצה ישראלית תעפיל לשמינית הגמר במפעל יהיה אחרי השתתפות רצופה של 6-8 עונות בשלב הבתים, והתסריט הזה רחוק ואפילו מופרך.

  • עוד באותו נושא:
  • מכבי חיפה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully