היום שאחרי הפצצה: כך מכבי חיפה קמה מתבוסות כואבות

בשבוע שעבר, לקראת ראש השנה, ערכה מכבי חיפה הרמת כוסית. האירוע התקיים במלון בעיר ואליו הגיעו מרבית השחקנים, אנשי הצוות המקצועי ועובדי המועדון - מהבכיר ועד הזוטר. במהלך הטקס, הבעלים יעקב שחר נאם ונדרש להתייחס לתבוסה שספגה הקבוצה יומיים קודם לכן, 3:0 להפועל ירושלים: "הפסד אחד לא ייקח לנו את כל מה שעברנו", אמר נשיא המועדון, "זה הזכיר לי את ההפסד ההוא, 4:0 לקרית גת. לקחנו אליפות לאחר מכן".

שחר לא טעה. הוא לא היחיד שנזכר באותו 4:0 לקרית גת ובתבוסות דומות בשנות השיא של המועדון שהותירו את הארץ המומה. בדיוק כמו במשחק ההוא מול קרית גת, גם הפעם הירוקים יתייצבו למחזור שאחרי תבוסה כואבת למשחק עונה מול היריבה העיקרית על תואר האליפות - מול מכבי תל אביב (שבת, 20:30).

אז איך התמודדה מכבי חיפה עם חמש התבוסות הכואבות ביותר שנחלה בעונות מוצלחות שלה? ההחתמה הבהולה, השיחה של גרנט עם שחר, הנאום הקשה של בכר בחדר ההלבשה והאסיפה הקבוצתית שנעשתה - הגיע הזמן להיזכר במשחקי העבר הקשים של האלופה וכיצד התאוששה מהם. וכן, תסלח לנו מ.ס. אשדוד שדרסה 0:4 את מכבי חיפה של רוני לוי ונותרה מחוץ לרשימה.

בתום עונת 90/91 עשתה מכבי חיפה היסטוריה שלא שוחזרה על ידה עד היום כשהחניכים של שלמה שרף זכו בדאבל, אלא שמי שישב ביציעים באותה עונה יתקשה לשכוח את ה-30 בנובמבר. הירוקים הגיעו באופן מוזר לאצטדיון הקופסא למשחק ביום שישי, וכבר מהדקות הראשונות היה ברור שהמקומיים הולכים לרשום היסטוריה.

בדקה השביעית עמד על עמדת החילופים הקשר הצעיר אייל ברקוביץ', שנכנס במהרה ולא בגלל פציעה של שחקן כזה או אחר - אלא כדי להחליף את יוסי צרפתי כשלוח התוצאות הראה 2:0 למקומיים. אם שרף חשב שהקוסם יושיע אותו, הרי שההמשך הראה שלא משנה מה יקרה, המשחק בקופסא ייזכר לדיראון עולם עבור הירוקים. "כל מה שעשינו נדבק", הודה אז בסיום שמעון מנחם, "אי אפשר להסביר את מה שהיה כאן".

הירוקים ההמומים התכנסו לישיבת חירום כבר בסוף המשחק ואז הוחלט שעל מנת שלא לאבד את העונה, יש צורך בזעזוע. בחיפה הבינו שבלתי אפשרי לפטר את שרף והחליטו לזעזע את העמדה המרכזית, עמדת השוער. יומיים אחרי אותו הפסד כבר נחת בארץ ויקטור צ'אנוב, שמיידית הפך לאחד השוערים הטובים ששיחקו אי פעם בישראל. הירוקים הצליחו לבלום את את המפלה עם תיקו מאופס מול הפועל כפר סבא ומשם יצאו לעונה חלומית שהסתיימה כאמור עם אליפות וגביע.

עבור אנשי הברנז'ה והאוהדים הניטרליים, המשחק ההוא במרץ 2002 זכור בעיקר בגלל ההחלטה של זכיינית השידור 'טלעד' לפצל את השידור בטלוויזיה - בצד אחד של המסך המשחק בין הירוקים לקבוצה הקטנה מהדרום ובחצי השני של המסך דיווח על פיגוע זוועתי בירושלים. אוהדי מכבי חיפה זוכרים את הערב הזה אחרת לחלוטין.

הירוקים שרצו ראש בראש מול הפועל תל אביב בקרב על האליפות, ראו את האדומים מככבים במסע אירופי מרגש והתכוננו למשחק העונה כשעל הדרך היה המפגש מול קרית גת, שאמור היה להסתיים בניצחון קל לחבורה של אברם גרנט. בפועל, הירוקים הציגו את אחד המשחקים החלשים שלהם בהיסטוריה כשמיקי עטיה וחבריו מקרית גת מביסים את הטוענת לכתר עם רביעייה על האפס, מחזור אחד בלבד לפני משחק מול הפועל תל אביב ראש בראש. בסיום אותו משחק ניגש גרנט לבעלים יעקב שחר והפתיע אותו: "נכון שהפסדנו ככה היום, אבל אני מבטיח לך דווקא היום שאנחנו ניקח אליפות העונה".

כפי שהבטיח גרנט, שבע אחר כך נערך הקרב הגדול מול הפועל תל אביב והירוקים חגגו על הדשא עם 0:3 בלתי נשכח, בסיומו ג'ובאני רוסו הודיע קבל עם ועדה: "אולי הפועל תל אביב הכי טובה באירופה, אבל במדינה הקטנה שלנו מכבי חיפה היא מספר אחת".

בדיוק כמו העונה, גם לפני 20 שנה הירוקים כיכבו בשלב הבתים של ליגת האלופות. כמה ימים לפני המשחק מול בית"ר ירושלים, החניכים של יצחק שום הדהימו את אירופה עם ניצחון 0:3 על מנצ'סטר יונייטד בניצוחם של יניב קטן, איגביני יעקובו, ריימונדס ז'וטאוטאס ואחרים כשלכולם הייתה תחושה שהניצחון על הירושלמים יגיע בקלות. בדיוק כמו המשחק לפני שבועיים מול הפועל ירושלים, גם במקרה זה הירוקים לא הופיעו למשחק ונענשו כהוגן. החניכים של שום, שהצליחו עד אז לשלב בין אירופה לליגה בצורה מושלמת והיו עם מאזן מושלם (שוב, מוכר למישהו), כשלו בכל פעולה על הדשא ובסיום לוח התוצאות הראה תבוסה כואבת. בסיום אותו משחק התכנסו השחקנים באסיפה משל עצמם והמסר שם היה ברור: "עם כל הכבוד לאירופה, אי אפשר להתבטל בליגה".

המנהיגים בחדר ההלבשה הבהירו שיש משחק עוד שלושה ימים ואסור להיגרר לכדור שלג. אמנם הירוקים לא נראו טוב גם מול הפועל ראשון לציון ל72 שעות לאחר מכן, אך הרוח, הלחימה והרצון של השחקנים שלא להיכנס לסיטואציה מביכה, חיפו על יכולת הגנתית קשה וחסרונו של ז'וטאוטאס הפצוע. בסיום ניצחו הירוקים 3:4 והמשיכו לעונה מצוינת, בה סיימו במקום השלישי בשלב הבתים של ליגת האלופות ונאבקו עד השנייה האחרונה במאבק האליפות מול מכבי תל אביב כשרק הפרש שערים מנע משום וחניכיו צלחת נוספת לארון התארים.

באימון הראשון של עונת 2010/11, אחרי עונת הקיזוז, ניצב יניב קטן מול חבריו והבהיר להם שלא משנה מה יקרה, העונה הם ייקחו את האליפות. הטראומה של עונת הקיזוז הידועה לשמצה בכרמל, ליוותה את קטן וחבריו לאורך כל העונה. גם במחזור ה-24, אז חיפה הגיעה לבלומפילד להתארח אצל היריבה על צלחת האליפות, הפועל תל אביב.

הירוקים רצו לנקום את אובדן האליפות הלא הוגן לשיטתם, אלא שעל הדשא דווקא הפועל תל אביב יצאה מחויכת למדי. בניגוד למשחקים המוזכרים לעיל בכתבה זו, מכבי חיפה דווקא לא הייתה גרועה, אבל משחק שהיה שקול במשך 75 דקות התהפך על ידי ערן זהבי, סלים טועמה, גילי ורמוט ושאר החבורה באדום שניצלה עד תום את ההתפרקות הירוקה והשפילה 1:4 את מכבי חיפה.

בחלוף כמה ימים, מכבי חיפה שיחקה מול הפועל ירושלים בגביע המדינה וניצחה בקושי 1:2, אך מבחינתה השיגה ניצחון, גם אם כזה שהושג בשיניים, ולו הייתה תרומה משמעותית כי הוא החל דהירה ירוקה כל הדרך לאליפות מתוקה במיוחד.

התבוסה האחרונה של הירוקים בליגה התרחשה רק לפני כחמישה חודשים. הירוקים הגיעו לנתניה אחרי שבוע חלומי מבחינתם, עם פער אדיר בראשות הטבלה והעפלה לגמר גביע המדינה בזכות ניצחון בדרבי. מכבי חיפה רצתה להמשיך במומנטום ולהבטיח במהרה את שמירתה על תואר האליפות, אך החבורה של בני לם שלטה במגרש ללא עוררין, הירוקים נראו חסרי אונים וברק בכר ירד עם תבוסה כואבת ומשפילה שהנחילו פטריק טוואמסי וחבריו.

בכר לא ויתר לשחקנים, ערך אסיפה קשה בהמשך השבוע והטיח בהם: "אפשר להפסיד, אבל אי אפשר להיות כל כך רכים. זו הייתה תצוגה מבישה, מי שחושב שמאבק האליפות נגמר - טועה". החניכים של בכר הפנימו היטב את המסר ובמשחק לאחר מכן מול הפועל תל אביב העניקו עומר אצילי ודולב חזיזה ניצחון שהשכיח את התבוסה והייתה זו כידוע עונה שהסתיימה עם צלחת אליפות.

גם השבוע, בדיוק כמו אז במשחק מול מכבי נתניה, בכר ערך אסיפה קשה והראה קטעי וידאו תוך שהוא אומר לשחקנים: "תראו את שפת הגוף, כל אחד מכם ניסה ללכת לבד ואסור שזה יקרה יותר".

מחר (שבת, 20:30) יידע בכר האם האסיפה שוב עזרה לו, והאם הירוקים, כמו בעונות הכי גדולות שלהם, מצליחים להתאושש מתבוסה כואבת ומנצלים אותה כדי לשנות מומנטום עם ניצחון שלא יישכח.