לפני תחילת העונה, נשאל מיקל ארטטה אם גבריאל ז'סוס יזכה בתואר מלך השערים בפרמיירליג. "אין לי מושג, אבל אני יכול להבטיח שהוא יעשה את המקסימום כדי להיות השחקן הכי טוב שהוא יכול", השיב מנג'ר ארסנל. ובעצם, לשם כך הגיע החלוץ הברזילאי לשורות התותחנים. הוא לא מתכוון להיות הכוכב הפורה ביותר באנגליה, גם כי נראה שהמירוץ הזה נגמר עוד לפני שהוא התחיל. ארלינג הולאנד נמצא בליגה משלו בחודש הראשון שלו במדי מנצ'סטר סיטי, אבל זו הרי הסיבה המרכזית לכך שז'סוס כבר לא שם. הוא רצה להיות חלוץ מרכזי, ולשם כך לא היתה לו ברירה אלא לחפש קבוצה אחרת.
יש בזה משהו אירוני. במשך שנים, גם כאשר קון אגוארו כיכב בכשירות מלאה, ובמיוחד כאשר הארגנטינאי איבד את מקומו ואז עזב, השתוקק ז'סוס להיות החלוץ של פפ גווארדיולה. במשך שנים הוא ניסה לשכנע אותו בכך, אבל ככל שחלף הזמן החלום הזה רק הלך והתרחק. הבוס הקטלוני עבר לשחק במערך ללא חלוץ קלאסי, הברזילאי נדחק לאגף הימני שם התחרה עם ריאד מחרז, ברנרדו סילבה ואחרים, והיה לא יותר משחקן רוטציה. למעשה, הוא מעולם לא קיבל יותר מכך, מאז הגיע מפלמייראס בתחילת 2017 על תקן הכוכב הגדול הבא שהיה אמור להדיח את אגוארו. ואולי, אלמלא הוחתם הולאנד, הוא היה נשאר כדי להמשיך לטפח ציפיות לא מציאותיות. דווקא העובדה כי פפ שינה לגמרי את השיטה כדי להכניס לתוכה כוכב אחר, היא שגרמה לאסימון ליפול.
זה קרה עוד במהלך העונה שעברה, כאשר היה ברור לאן פניו של הולאנד מועדות. לא טריוויאלי לעזוב את המועדון הכי מצליח בליגה, בו זוכים באליפות כמעט בכל עונה, ובו המאמן מרעיף עליך שבחים ללא הפסקה. "גבריאל כל כך חשוב עבורנו", נהג פפ לומר בתדירות גבוהה, אבל הוא הרי אומר את זה כמעט על כולם. וזה אפילו לא שקר - ז'סוס באמת היה חשוב מאוד מבחינתו, כקלף שמתאים לטעמו לסיטואציות ספציפיות. אלא שהברזילאי, כמו כל כוכב מוכשר, רצה הרבה מעבר לכך. ההמתנה היתה ארוכה, אבל בגיל 25 אי אפשר לחכות עוד. באליפויות הוא כבר זכה, כעת הגיע הזמן להיות באנקר מוביל בהרכב בקבוצת צמרת - גם אם מעמדה נחות בהשוואה לסיטי.
ארסנל ענתה בול על ההגדרה הזו. ללא פייר-אמריק אומביאנג שירד מהפסים וברח לברצלונה, ללא אלכסנדר לקאזט שסיים את החוזה וחזר לליון, התותחנים היו זקוקים לסקורר כמו אוויר לנשימה. לקאזט לא היה כזה בכל מקרה בתקופה האחרונה - הוא היה כבד מדי ולא נייד מספיק. הסגנון של ארטטה שונה - הוא אוהב חלוץ שלא תקוע ברחבה, אלא יוצא ממנה ומפנה שטחים. אם תרצו, יש בזה היבטים מסוימים של תשע מדומה, אבל בארסנל ממש לא קוראים לזה כך. הסגל הצעיר של קשרים התקפיים ושחקני אגף משובחים היה צריך להתחזק במישהו שיודע לשים את הכדור ברשת.
אז ז'סוס שם את הכדור ברשת שתי דקות אחרי שנכנס לראשונה בחולצה האדומה במשחק ההכנה מול נירנברג. הוא המשיך להפציץ במסע לארצות הברית, והוגדר מיידית על ידי חבריו שחקן שעושה את ההבדל באמת. "הוא פנומן על המגרש ומחוצה לו. הוא צנוע מאוד, וזה הפתיע אותנו במוסר העבודה שלו. אפילו השחקנים הוותיקים לוקחים ממנו דוגמא. הוא משקיע כל כך הרבה", אמר גבריאל מרטינלי, הקיצוני הצעיר שבהחלט היה זקוק למנטור ברזילאי מסוג זה.
היכולת הנהדרת בהכנה נמשכה גם במשחקי הליגה האמיתיים, ובבכורה הביתית באיצטדיון האמירויות הצטיין ז'סוס עם צמד ושני בישולים בניצחון 2:4 על לסטר. לאחר מכן נרשם לזכותו אסיסט למרטין אודגור ב-0:3 בבורנמות', ובמחזור האחרון הוא הרשית גם ב-1:2 על פולהאם. בסך הכל, במאזנו שלושה כיבושים ושלושה בישולים, ועם שישה מקרים של מעורבות ישירה בשערים הוא שבר את השיא לשחקן ארסנל חדש. מסוט אוזיל החזיק בו עם חמש ב-2013, ויש לומר כי התלהבות האוהדים מזכירה את האופוריה אחרי הגעתו של הפליימייקר הגרמני מריאל מדריד, אבל אולי זה לא הזמן לספר איך זה נגמר, כאשר ארסנל מובילה את הטבלה עם מאזן מושלם.
כאן חשוב לא להסתכל על הנתונים היבשים, כי התמונה המלאה מרהיבה הרבה יותר. הבישול ההוא לאודגור, למשל, היה מקרי למדי, אבל המבצע שהוביל לשער הראשון של הנורבגי בבורנמות' היה מדהים, גם אם לא נרשם בפרוטוקול. ז'סוס לקח אז את הכדור במרכז המגרש, והחל בדהירה חסרת מעצורים לעבר השם תוך שהוא עובר שחקני יריב כאילו היו קונוסים. בסופו של דבר, הלך הכדור לרשת, והחוצפה החיובית הזו של הברזילאי מגדירה יותר מכל את התותחנים בפתיחת העונה. אחרי שנים בסגל של מנצ'סטר סיטי, יכול ז'סוס להגדיר את עצמו כווינר. הוא ניחן במנטליות הנכונה כדי לעלות למגרש במטרה לנצח - תמיד, מול כל קבוצה. זה מדבק, וכך גם הרעב שלו אחרי שהרגיש בשוליים של הפרוייקט הקודם במשך זמן כה רב.
באופן טבעי, חשוב גם לא להגזים ולא להיגרר למסקנות מרחיקות לכת מוקדם מדי. לוח המשחקים של ארסנל בפתיחת העונה היה סביר ביותר - קריסטל פאלאס, לסטר, בורנמות', פולהאם ואסטון וילה שנמצאת במשבר. יש יסוד סביר להניח שכולן יהיו בחלק התחתון של הטבלה עד לסיום העונה, והן לא ממש משמשות מדד ליכולתם של התותחנים בטווח הארוך. המבחן הרציני הראשון יהיה היום נגד מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד (18:30, ספורט1), והוא יהיה מהותי מאוד גם עבור גבריאל ז'סוס. כיוצא סיטי, מדובר עבורו בדרבי פרטי, אבל לא רק - זו גם היריבה הכי פחות נוחה עבורו מבחינה אישית.
תאמינו או לא, אבל לברזילאי אין עדיין שער או בישול נגד השדים האדומים. 11 פעמים הוא פגש אותם במדי מנצ'סטר סיטי, מתוכן פתח בהרכב בחמישה מקרים, והוא עדיין מחפש מעורבות ישירה בכיבוש מול מי שהיתה היריבה העירונית. לשם השוואה, נגד ליברפול יש לו חמישה שערים ושלושה בישולים, וזו היריבה המועדפת שלו. ואם לא די בכך, הרי שז'סוס אף ספג שלושה כרטיסים צהובים נגד מנצ'סטר יונייטד - ואין בליגה קבוצה נגדה הוצהב יותר.
אז זה יכול להיות העיתוי הנכון לשבור את הקרח. משנה מקום - משנה מזל, והרי מתקבל הרושם שפורטונה מחייכת בימים אלה לעברו של הברזילאי. מצד שני, תבוסה מול מנצ'סטר יונייטד עלולה להחזיר את ארסנל לקרקע המציאות ולעצור את התנופה שהתפתחה במהלך חודש אוגוסט. יהיה זה, אם כך, משחק עם משמעות עצומה ביותר ממובן אחד, הן קבוצתית והן אישית. זה היום בו גבריאל ז'סוס ישתדל להוכיח כי הפתיחה המרעננת שלו במדים החדשים אינה מקרית.