60 מיליון ליש"ט תמורת אנתוני גורדון? הדיווחים על ההצעה שהגישה לכאורה צ'לסי לאברטון תמורת החלוץ הצעיר הפכו אותו במהרה לסוג של בדיחה, על לא עוול בכפו. גם במונחי השוק הנוכחי, שאיבד כבר מזמן את הפרופורציות ואת השפיות, זה היה מגוחך מדי. הרי מדובר בשחקן עם עונה מלאה אחת של נסיון בפרמייר-ליג, על אף שהוא כבר בן 21 - ובתקופה זו הוא כבש ארבעה שערים בלבד.
ואולי אחד מהם היה חיוני במיוחד - באפריל העניקה הבעיטה של גורדון לקבוצתו את הניצחון הקריטי על מנצ'סטר יונייטד וסייעה לה לברוח מהתחתית הבוערת - אבל אפילו הכדור הזה נכנס לרשת רק כי הוא פגע בדרך בהארי מגווייר ושינה לגמרי את הכיוון. למען האמת, גם שני כיבושים נוספים של גורדון אשתקד נבעו מהסטות. עם כל הכבוד לכשרונו, לא ניתן להגדירו כסקורר, ולא ככוכב ששווה סכומי עתק. במה הוא עדיף על קאלום האדסון-אודוי, שבדיוק הושאל מסטמפורד ברידג' ללברקוזן? הלעג על העסקה האפשרית היה גדול, ואוהד צ'לסי אחד אפילו צרח לעברו של הבעלים טוד בולי לא להחתים בשום אופן את גורדון, בסרטון שהפך מיד לוויראלי.
איך שלא תסתכלו עליה, המכירה הזו היתה עלולה לפעול לרעת כל הצדדים. צ'לסי ובולי היו מצטיירים כבזבזנים שלא מבינים הרבה בכדורגל. גורדון היה עלול להיות מוגדר באופן כמעט אוטומטי כשעיר לעזאזל בשל תג המחיר הגבוה, שלא מעניק שום אפשרות לעמוד בציפיות. ואברטון? היא היתה מאבדת את השחקן שהוגדר בעונה שעברה כנקודת האור הנדירה, לצד ג'ורדן פיקפורד ורישארליסון, בעוד הקבוצה כולה תיסכלה ושקעה במעמקים. היא אולי היתה מקבלת המון כסף, אבל קשה להחליף בוגר אקדמיה כמוהו, בו תולים אוהדים כה רבים את תקוותיהם. הוא אולי לא גאון, אבל יש לו פוטנציאל לא רע, והמקום הנכון ביותר לנסות למצות אותו הוא גודיסון פארק.
מבחינת המנג'ר פרנק למפארד, הישארותו של גורדון הפכה לאתגר אישי. הוא זה שטיפח אותו בהרכב מאז מונה במקומו של רפא בניטס בינואר, ונתן לו המון חיזוקים חיוביים לאורך הדרך. אחרי התבוסה 5:0 לטוטנהאם, בה התפרקה אברטון לרסיסים, הצהיר הבוס: "אין שום דבר טוב לומר על הערב הזה, פרט לאנתוני גורדון". הקהל הסכים איתו, אגב. האוהדים בכחול הריעו ממושכות לכוכב הצעיר שבא לבקש את סליחתם אחרי שריקת הסיום. כל יתר חבריו ברחו לחדר ההלבשה, אבל לגורדון היה חשוב לתת את הכבוד לאלה שליוו את הקבוצה, וכך הוא חיזק את מעמדו עוד יותר. הוא נתפס כשחקן המחוייב ביותר בסגל, לצד הניצוצות שסיפק לפרקים, הדבר גרם לאוהדים להתחבר אליו באמת. הוא היה אחד משלהם.
זו הסיבה המרכזית לכך שהמחשבה על עזיבתו הביאה תסכול וזעם. גורדון היה בן בית עליו אסור לוותר בשום אופן, גם אם מישהו מוכן לשלם תמורתו הרבה יותר מערכו האמיתי. זו היתה גם הגישה של למפארד, על אף הזיהוי המוחלט שלו עם צ'לסי, אבל גורדון הסתנוור מהאפשרות להשתדרג כלכלית (בוודאות) ומקצועית (בספק גדול), והיה פתוח מאוד לרעיון. יש שחקנים שנוטים להוריד את הרגל מהדוושה במצב כזה, על מנת "לעזור" להנהלה לקבל את ההחלטה הנכונה מבחינתם, ואולם אצל גורדון זה לא בא בחשבון. בדיוק להיפך - מאז הפכה הסאגה הזו להלצה ברשתות החברתיות, הוא דווקא הוכיח יכולות שעשויות להצדיק את המחיר.
לשם שינוי, הוא החל לכבוש שערים - ועוד בלי הסטות. בשבת שעברה, באיצטדינה של ברנטפורד, עשה גורדון תנועה חכמה לשטח פנוי כדי לא להיתפס בנבדל, קיבל מסירה מושלמת מקונור קודי והבקיע ללא בעיות. ביום שלישי, במחזור אמצע השבוע בלידס, הוא התחיל התקפה מסוגננת באגף השמאלי, וגם היה סיים אותה עם בעיטה נהדרת נוספת. אברטון אמנם הסתפקה בתיקו בשני המקרים, והיא עדיין לא ניצחה העונה, אבל גורדון לוהט. בהיעדרו של דמיניק קלברט-לואין הפצוע, הוא אחראי על כמחצית מהבעיטות של הכחולים למסגרת מאז תחילת העונה, ואחרי ההצגה בלידס אפילו צולם אוהד שזרק את בנו הקטן הצידה כדי לחבק את הכוכב. גם הסרטון הזה הפך במהרה לוויראלי, כמובן.
בינתיים, הדיווחים מכיוונה של צ'לסי היו סותרים בימים האחרונים. היו שהעריכו כי בולי ירד מהעץ, לא יהיה מוכן לשלם יותר מ-40 מיליון ליש"ט לאור הביקורות שקיבל, ולכן ויתר על העסקה. מנגד, היו שטענו כי אברטון דחתה פניה נוספת ממש על סף סגירת חלון ההעברות. כך או כך, יכול למפארד לרשום לעצמו ניצחון לא מבוטל בזירה הזו, וזה לא דבר של מה בכך כאשר הנצחונות על המגרש לא קיימים. בדרבי הביתי מול ליברפול בשבת בצהריים, יחגגו המעריצים את הישארותו של גורדון, והחלוץ עצמו ישתדל להמשיך ברצף ההבקעות על חשבונה של האקסית.
טוב, אולי קצת מוגזם להשתמש במונח הזה בהקשר ליריבה העירונית האדומה, אבל גורדון נופה מהאקדמיה של ליברפול כאשר היה בן 11. "זו היתה מכה קשה מאוד לביטחון העצמי", הוא העיד לימים, גם אם הסיבה היתה טריוויאלית - הילד הג'ינג'י נחשב לצנום מדי וחלש מדי פיזית. למעשה, גם המבדקים הראשונים אליהם הגיע באברטון הובילו לאותה התוצאה, ונדמה היה כי אין לו סיכוי להיכנס לאקדמיה רצינית, אבל סקאוט אחד שהבחין בו מלהטט בשכונה החליט אחרת. הוא שיכנע את מאמני הנוער של אברטון שחייבים לתת לו צ'אנס, ואחרי מספר חודשים לאיש כבר לא היה ספק שהוא עשוי לצמוח לכדורגלן מבטיח.
נחיתות פיזית הביאה לכך שגורדון לא קיבל הזדמנות בסגל הבוגר בשלב מוקדם יותר. את הופעת הבכורה בהרכב בפרמייר-ליג הוא ערך רק בגיל 19, בקיץ 2020, כאשר חודשה הליגה בתום פגרת הקורונה, והיריבה - באופן סמלי ואירוני - היתה ליברפול. אברטון היתה מרוצה מהתוצאה המאופסת, אבל הצעיר התאכזב מכך שבקושי נגע בכדור במשך 60 דקות עד שהוחלף. המאמן קרלו אנצ'לוטי לא התרשם במיוחד, ולא השתמש בו כמעט כלל גם בעונת 2020/21, והוא אף נשלח להשאלה קצרה בפרסטון. בניטס שילב אותו קצת יותר, אבל הנסיקה התרחשה רק בקדנציה של למפארד, ו-2022 עשויה להיות שנת הפריצה הגדולה של גורדון.
בגיל 21, הוא כבר חזק יותר, והאשראי שקיבל המנג'ר גורם לו לא לחשוש להיות יצירתי ולהשתמש באיכויותיו הבולטות - זריזות, שליטה טובה בכדור תוך כדי תנועה, ויכולת לשנות כיוון במהירות. הוא נחוש, לא מפסיק ללחוץ על היריב, והחולשה הכללית של אברטון רק מדגישה תכונות אלה. בנסיבות הקיימות קל יותר להפוך למנהיג, וכעת - כאשר הוסרה אפשרות העזיבה - הסיכוי לכך התעצמם עוד יותר.
"לאברטון ישתלם יותר לבנות את הקבוצה סביב גורדון מאשר למכור אותו", טען העיתונאי גרג אוקיף, ועכשיו חובת ההוכחה תהיה עליו. הוא לא מתכוון להמשיך להיות בדיחה. במחזורים הראשונים של העונה, נראתה ההגנה של סגנית האלופה חדירה למדי, ואברטון יכולה לקוות לנצל זאת בדרבי, בשאיפה להשיג תוצאה שתשנה את המומנטום. ואולי הוא לעולם לא יהיה שווה 60 מיליון ליש"ט, אבל גורדון בהחלט ישדרג את ערכו אם יכניע את אליסון.