כשהפועל תל אביב מצליחה לנצח את בית"ר ירושלים זאת תמיד סיבה למסיבה, בעיקר אצל האוהדים. לא משנה מה קורה במתחם חודורוב - אי אפשר לקחת את זה מהם. איכשהו משחק גביע הטוטו שעד לפני יומיים לא היה אמור להתקיים קיבל מהר מאוד אווירה של מפגש ליגה חם עם 13 אלף צופים, קהלים בטירוף והרבה רעב באדום לסיים עם ניצחון. במצבה הנוכחי של הפועל תל אביב, כשהיא מפסידה פעם אחר פעם בדרבי או נגד מכבי חיפה, העליונות על קבוצות כמו בית"ר מפיקה את ההנאה הגדולה ביותר.
אי אפשר להסיק מסקנות מקצועיות מהפועל תל אביב עד כה. יותר מדי שחקנים עברו בבקרה רק אתמול, ובכל משחק יש גם מושעים ופצועים. הקבוצה עדיין לא התחברה, ועדיין מוקדם לחרוץ את גורלה. ובכל זאת, נראה שמה שמשפיע יותר מהכל על המועדון זה רעשי הרקע. "יש הרגשה שאם עובר שבוע בלי בלגן כאן, זה מפריע לאנשים", אמרו במועדון.
אז עומר בוקסנבוים ואדי גוטליב סגרו את הסיפור ביניהם, הקנס בגובה 100 דולר נשאר וכולם חזרו לשגרה. אלא שבפועל, באוויר מורגשת מתיחות כל הזמן. בניגוד לשמועות, אין פיצוץ בין בוקסנבוים לקובי רפואה, אך תמיד יש תקלות בהן מעורב איציק ניסנוב. הוא לא עושה את זה בכוונה ובדרך כלל מבין רק בדיעבד את ההשפעה של המהלכים שלו.
מבחינתו של ניסנוב יש בעיה. הוא היה רגיל להיות הכי משמעותי בקבלת ההחלטות, וברגע שמינה את בוקסנבוים למנהל המקצועי, הוא רוצה להחליט יחד איתו. בגישה שלו, המאמן צריך לאמן סגל שבונים עבורו. זה יכול להיות טוב אולי במקומות כמו מכבי תל אביב בהם הסגל הבסיסי נקבע על ידי המערכת והמאמן מוסיף מספר שחקנים -אבל לא בהפועל תל אביב, בה כל שחקן רכש עשוי להכריע את גורל המאמן.
עם כל הכבוד לניסנוב, אם בוקסנבוים טס למונטנגרו כדי לעקוב אחרי בלם פוטנציאלי, מי שצריך להצטרף אליו זה המאמן (או לפחות שייתן למנהל המקצועי לבחור את האדם איתו הוא רוצה לטוס כדי שיהיו איתו עוד זוג עיניים). בסופו של יום, בשילוב בין בוקסנבוים ורפואה אפשר לקבל החלטות שפויות על כל דבר. ברגע שהניסנובים נכנסים לשם, מתחילות הבעיות.
לקבוצה יש בעיות גם בגזרת הפצועים: דן איינבינדר ממשיך בשיקום מהניתוח הקטן שעבר בגרמניה, הישאם לאיוס בספק למשחק פתיחת העונה, אור ישראלוב יחזור להתאמן עם הקבוצה רק בעוד שבוע, ובמועדון מקווים שהכאבים בברך מהם סבל מאז החזרה מאליפות אירופה לנוער, יחלפו בהקדם.