כבר 15 שנה שהשם סנטה קולומה מהדהד בכדורגל הישראלי כשהקבוצות מוגרלות למשחקים בסיבובי המוקדמות של המפעלים האירופיים. ב-19 ביולי 2007, בדיוק 15 שנים לאחור, הגיעה מכבי תל אביב לאנדורה למשחק מול אותה קבוצה עלומה והפסידה 1:0. בגומלין כבר ניצחה מכבי תל אביב בקלות ועברה לסיבוב הבא, אבל ההפסד ההוא לקבוצה החצי מקצוענית, הוא תמרור אזהרה שמוצב בפני הקבוצות כאן בארץ כבר הרבה מאוד זמן.
15 שנים אחרי, עושה סדר מאמן מכבי תל אביב ההיא אלי כהן ומבהיר שביחס למה שהיה אז במועדון, ההפסד לא היה כזה סנסציוני. "הגענו בתנאים לא טובים למשחק באנדורה", נזכר אתמול השריף. "לא היינו בהכנה מלאה. לא היה זלזול, אבל ההכנה לא הייתה כמו שאני רגיל וכמו שאני אוהב. התקשורת מן הסתם גם הוסיפה כשהמעיטה בערך של סנטה קולומה וכמה שהזהרתי, זה לא עזר. בגומלין פירקנו אותם בבלומפילד, אבל שם זה היה משחק לא טוב".
צפו באלי כהן עם יוסי שבחון אחרי ההפסד המפורסם
הגעתם ממחנה אימונים בהולנד ישר לאנדורה.
"מחנה האימונים היה קשה והגענו ישר לאנדורה. המסע לא היה קל. זה לא דומה למה שקורה היום, בטח לא במכבי תל אביב. זו הייתה תקופה קשה במכבי תל אביב. כלכלית, היינו במצב ירוד מאוד. התקציבים שהיו לי לשחקנים זרים היו בדיחה. בהרכב היו לי תשעה שחקני בית".
באת למשחק הזה אחרי עונה מצויינת.
"נכון. עונת 2006/7 הייתה מצויינת מבחינת מכבי תל אביב למרות שהמצב הכלכלי היה רע. זו הייתה מכבי תל אביב שאחרי הגלאקטיקוס והיה צמצום אדיר בכסף. את המחנה של קיץ 2007 עשינו מצוין, אבל המשחק ההוא באנדורה היה קשה. בהתחשב בתנאים שהיו אז במכבי תל אביב, זה היה לגמרי טבעי שיהיה הפסד כזה. אמנם זה הפסד שכולם מדברים עליו מאז ומזכירים אותו, אבל זו הייתה תקלה שתיקנו אותה שבועיים אחרי זה. זה לא שהודחנו על ידי סנטה קולומה. הפסדנו שם במשחק הראשון בגלל כל הנסיבות, אבל באנו לארץ ונתנו להם רביעייה. במשחק ההוא באנדורה שיחקו המון ילדים. שרן ייני, יובל שפונגין, אורי שטרית, עומר פרץ, עומרי רון. זו הייתה קבוצה עם תקציב של לרדת ליגה והילדים האלה היו מצויינים עונה קודם. עשינו עונה פנטסטית והיינו קרובים לבית"ר ירושלים של ארקדי גאידמק עם תקציב של למעלה מ-100 מיליון שקל".
כל פעם שמזכירים את סנטה קולומה מאז שוכחים את מה שהיה מסביב?
"ברור שמחפשים את הרע כל הזמן. זה לא שעפנו על ידם. ההתמודדות היא תמיד של צמד משחקים, אז זה טבעי גם להפסיד את המשחק הראשון. לאור כל מה שהיה אז במכבי תל אביב, ההפסד שם הוא לא סנסציוני כמו שעשו ממנו. מכבי תל אביב הייתה אז בעיקר שם, לא היו תקציבים גדולים. אנחנו היינו צריכים אז לטוס מהולנד ממחנה אימונים קשה למשחק באנדורה. לעשות את הדרך במשך שעות באוטובוס. ההכנה לא הייתה טובה".
ארז מסיקה היה אז שחקן בכיר במכבי תל אביב. שלוש שנים קודם הוא סייע לקבוצה להעפיל לליגת האלופות וחמש השנים ששיחק במכבי תל אביב, היו עבורו השנים היפות בחייו. מסיקה מנהל כיום בתי ספר לכדורגל באזור חדרה. את המשחק בסנטה קולומה הוא זוכר מצוין. "כנראה שעשינו משהו טוב אז מול סנטה קולומה, כי עובדה שעד היום זוכרים את המשחק הזה והוא מהווה תמרור אזהרה לכל הקבוצות. גם פרסום שלילי הוא פרסום שיכול לעשות משהו טוב. אלי כהן היה המאמן וויקי פרץ ז"ל היה העוזר. היינו אז קבוצה מאוד צנועה. לא דומה למכבי תל אביב של מיטש גולדהאר. מכבי תל אביב הייתה אז דלה מבחינת משאבים. מה שהכניסו הוציאו ואם אפשר היה לצמצם, היו מצמצמים. לא בנו אז קבוצה לאליפות כי לא היה כסף כמו היום".
מה אתה זוכר מאנדורה?
"זה היה מסע לשם. לא קל להגיע. צריך לנחות בברצלונה ולנסוע שעות באוטובוס. סך הכל אלי כהן ידע להחזיק אותנו היטב, אבל זה היה משחק במגרש קטן עם דשא רע. בכל מקרה היינו צריכים לנצח, אבל לא הסתדר כלום מההתחלה. משריקת הפתיחה זה הרגיש לי קשה. השקעתי והתאמצתי אבל לא הגענו למצבים בגלל התנאים של המגרש. הקבוצה שם הסתגרה במגרש קטן שהזכיר איזה משחק בכפר. בבלומפילד כעבור שבועיים ניצחנו בקלות".
יוצא לך לדבר על סנטה קולומה מאז?
"בשנים האחרונות לא, אבל היו מזכירים לי את סנטה קולומה במשך שנים וזה היה מביך".
מה עבר עליכם בשבועיים עד הגומלין?
"זה לא היה נוח כאן כי באמת הייתה ביקורת גדולה. לזכותו של אלי כהן, הוא ידע לשים את זה בצד ולהשכיח את המשחק ההוא כדי שנגיע מוכנים ונחזיר את הכבוד האבוד".
במכבי תל אביב ההיא עומר פרץ עשה את כל התפקידים על הקו הימני ובהתקפה. את המשחק הוא זוכר היטב. "נסענו לפני סנטה קולומה למחנה אימונים במירלו. היינו קרוב לשבועיים שם ואז עברנו לאנדורה. הייתה לנו נסיעה מברצלונה לאנדורה והאוטובוס נתקע יומיים לפני המשחק. כל המסע עד אנדורה היה התשה אחת גדולה. גם פיזית וגם מנטלית. הגענו למשחק מול סנטה קולומה שהייתה קבוצה ברמה מאוד נמוכה. מתוך 20 משחקים מולם, היינו מפסידים פעם אחת וההפסד הזה הגיע באותו משחק. ככל שהזמן עבר במשחק, איבדנו את עצמנו במגרש. היה הבדל באיכויות בין השחקנים, אבל המגרש היה על הפנים והמסע היה מתיש וככל שעברו הדקות, הסכנה הייתה ברורה. הרגשנו שאנחנו מפסידים".
מה הרגשתם אחרי המשחק בדרך לארץ ובימים שאחרי?
"היה הד גדול אחרי ההפסד בארץ. גם לפני המשחק היה לי ברור שאנחנו הולכים לשחק מול קבוצה לא מקצוענית. הרגשנו שאנחנו הולכים לנצח בקלות, אבל המשחק החל והכל השתבש לנו. נראינו קטסטרופה וכלום לא הלך לנו. רצינו איכשהו לעבור את המשחק בשלום, אבל ההפסד היה מביך מאוד. התקשורת כאן גיחכה עלינו. הלכו לעשות כתבות על המקצועות של השחקנים בסנטה קולומה. אחד היה דוור ואחר היה נגר אני חושב".
זה היה ההפסד הכי צורב בקריירה שלך?
"בהחלט. הפסד לא נעים. לפחות עשינו משהו טוב לכולם, כי כל קבוצה ישראלית מפחדת היום כשהיא נזכרת בסנטה קולומה".
אז עזרתם לכדורגל הישראלי?
"כנראה. עברו 15 שנה וכל פעם מזכירים את סנטה קולומה ומזהירים את השחקנים. תרמנו לכדורגל הישראלי עם ההפסד הזה".
משה מישאלוב היה אז בלם מכבי תל אביב. מי שמשמש היום כיו"ר ארגון השחקנים לא זוכר יותר מדי, כי הוא בעיקר כאב ולא בגלל ההפסד. "את העונה קודם סיימתי עם פציעה באגן ובכל זאת יצאתי למחנה בקיץ בהולנד וסבלתי מאוד מכאבים. פתחתי באותו משחק מול סנטה קולומה וכל המשחק רק סבלתי מהאגן. באתי בסוף לאלי כהן ואמרתי לו שאני לא מסוגל יותר לשחק ככה. אז שלחו אותי לצילומים ומצאו שבר תלישה באגן. חמישה חודשים לא שיחקתי אחרי זה".
מה אתה זוכר מהמשחק?
"כמעט כלום. זוכר רק כאבי תופת. הקבוצה הייתה בבאסה מהתוצאה, אבל אני הייתי גמור מהכאבים".
הרכב מכבי תל אביב במשחק המדובר: גיא סולומון, יובל שפונגין, מילאן מרטינוביץ', משה מישאלוב, אורי שטרית, שרן ייני, ארז מסיקה, אבי נמני, עומר פרץ, יאניק קמאנן, דודו ביטון.