אליפות העולם באורגון, ארצות הברית, ממשיכה לספק רגעי קסם ואקשן. הלילה (בין שני לשלישי) קיבלנו עוד כמה גמרים מרתקים, וכוכבת אגדית אחת שממשיכה לעשות היסטוריה.
גמר הקפיצה המשולשת נשים
חנה קנייזבה מיננקו אמנם לא הייתה חלק מהגמר, אבל איתה או בלעדיה הגמר הזה תוכנן להיות ואכן היה מופע של אישה אחת: יולימאר רוחאס. הוונצואלית האגדית, מדליסטית הזהב מאולימפיאדת טוקיו והמלכה הבלתי מעורערת של הענף בשנים האחרונות, זכתה בזהב שלישי רצוף באליפות העולם, והמשיכה להציג עליונות ודומיננטיות מול יריבותיה. רוחאס קפצה למרחק של 15.47 בגמר, רחוק משיא העולם שקבעה באולם (15.74), אבל מספיק כדי להשאיר הרחק מאחור את שאנייאקה ריקטס הג'מייקנית שזכתה בכסף עם 14.89 מטר, ואת טורי פרנקלין האמריקאית (14.72) שקטפה את הארד.
רוחאס הפכה לאישה הראשונה שזוכה בזהב באליפות העולם בקפיצה משולשת שלוש פעמים, ולמרות שלא הצליחה לעמוד בהצהרות שסיפקה לפני האליפות על מטרתה לחצות את רף 16 המטר ולשבור שוב את שיא העולם באורגון, חגגה את הזכייה באושר כשהיא עטופה בדגל ונצואלה.
גמר ריצת 1,500 מטר נשים
אתלטית אגדית נוספת שחיזקה את מעמדה ההיסטורי היא פיית' קיפייגון. האלופה האולימפית הקנייתית עצרה את השעון של 3:52.96 דקות, והחזירה לעצמה את מדליית הזהב באליפות העולם אחרי שהסתפקה בכסף ב-2019. זו הייתה גם מדליית הזהב הראשונה של קניה באורגון, ואין ראויה יותר מאשר קיפייגון, שגדלה למשפחת קשת יום בכפר זנוח והפכה לאגדה מקומית, לחגוג אותה.
גודאף צגאי האתיופית (3:54.52 דקות) ולאורה מויר בריטית (3:55.28) נתנו לה פייט כמעט עד קו הסיום.