חוזרים בשאלה: הליגיונרים שחזרו יצליחו לעצור את מכבי חיפה?

גולת הכותרת של הקיץ. החלון הנוכחי הזכיר לפרקים את גלי החזרה לישראל בשנים הראשונות של העשור הקודם, טרנד שהתחיל אצל ג'ורדי קרויף ונמשך בהפועל תל אביב, הפועל באר שבע ומכבי חיפה. הגל הזה שונה. ערן זהבי, ניר ביטון ותומר חמד חזרו אחרי שמיצו קריירה מרשימה מעבר לים. חזרה של שחקנים בסדר גודל שלהם מבורכת. היא מוסיפה עניין ואיכות ליגה, מייצרת באזז ומערבבת את הקלפים ביחסי הכוחות הפנימיים בין הגדולות ולא רק. מספיק, למשל, לראות איך בירם כיאל משנה קבוצה כמו בני סכנין והופך אותה לקבוצת פלייאוף עליון לגיטימית. אפקט זהבי ימשיך ללוות אותנו גם בהמשך החלון ואולי בקיץ הבא עם ליאור רפאלוב וביברס נאתכו. פרטים בנקודה הבאה.

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה בנוגע לליגיונרים חוזרים קשורה בשני האקסים של מכבי ת"א. פרץ יצא כשחקן הכי טוב בליגה וחווה על בשרו את הבדלי הרמות בין הטופ של ישראל לבוטום של הסרייה A. עכשיו הוא ניצב בפני הדילמה הקלאסית שחוו שחקנים בכירים שלא הצליחו בשנה הראשונה שלהם בחוץ - לנסות שוב בקבוצות צמרת מליגות בינוניות (ובמקרה שלו גם לקחת את אחת ההצעות שיש לו מהצ'מפיונשיפ) או לחזור להיות מלך בבית וכנראה לוותר סופית על החלום. דסה נמצא בנקודה מעט שונה. הוא יצא בשביל החוויה והוציא ממנה הרבה מעבר לציפיות. הוא עשה הרבה יותר ממספיק כדי להמשיך לחוות. הליגה כאן מחכה לו כל הזמן. האם הוא יכול לעמוד בפיתוי?

צעירים יוצאים מוקדם, ותיקים חוזרים לסגור מעגל בליגת העל. זה הסדר הנכון עבור מדינת כדורגל בסדר גודל של ישראל. גלוך הוא ילד פלא עם הייפ של אייל ברקוביץ' ויוסי בניון. גאון כדורגל שבנו אותו נכון גם בבית וגם במחלקת הנוער. מלאדן קרסטאיץ' יכול להיכנס להיסטוריה של הכדורגל הישראלי בזכות המהלך ששם את אוסקר על המפה והבהיר לנו סופית כמה פספסנו כל השנים. גלוך ניצב בפני החלטה משמעותית. לעזוב או להישאר. אם לעזוב, האם ללכת למועדון פאר ולשחק במילואים או צאת לסבב השאלות? אולי להתחיל במקום קצת יותר קטן שיבטיח הישארות בקבוצה הראשונה? ואם כבר האופציה הזאת, למה לא מכבי ת"א? רגע, כמה דקות מכבי ת"א יכולה להבטיח ואיזו הצעה תגרום לכולם ליישר קו? קריירה של שחקן נבנית על קבלת החלטות שלו ושל הפמליה הסובבת אותו ובפועל, אין תשובה נכונה. רק דבר אחד ברור. האינטרס של אוסקר הוא לא להיתקע פה והאינטרס של מכבי ת"א זה למכור בכמה שיותר כסף. אם זה לא יקרה בחלון הזה, אנחנו עוברים לשלב הפוקר.

מכבי חיפה בנתה את נרטיב הקיץ שלה סביב שני אלמנטים: הראשון הוא פעולות מהירות בחלון והשני הוא פרנצדי פיירו, שעוד לפני שבעט כאן בכדור, מפומפם, בעיקר על ידי התקשורת החיפאית, כחלוץ הגדול ביותר שנחת פה. הנרטיב הזה מתוחזק היטב במסגרת הטראש טוק בין פיד ירוק או פיד צהוב, וכמובן אפשר לקשר אותו לקיץ הצהוב עם איביץ' וזהבי. מצד שני, זה גם שם הרבה על הכתפיים של שחקן שעכשיו מצפים ממנו למספרים של האווירון עם דומיננטיות של יעקובו. ברק בכר הוא גאון בלחוש את הסגל. הוא מאמין שכדי להשיג המשכיות ולשמור על רעב, חייבים לרענן את הסגל כל הזן. לכן, כל קיץ הוא מסמן את אלה שניתנים להחלפה ומחליף אותם או מביא מישהו שישנה קצת ההירככיה בסגל. בעונה הרביעית בבאר שבע זה עלה לו ביוקר. העונה השלישית בחיפה תלויה בריענון, אבל גם במסע מוצלח יותר בין סיבובי המוקדמות.

במציאות הנוכחית של הקבוצות הישראליות, ליגת האלופות היא חלום רחוק, הקונפרנס ליג, לפחות עבור מועדונים מנוסים עם נקודות דירוג (או האלופה שלה מסלול יותר), זה מאסט והליגה האירופית (רלוונטית רק לגבי האלופה) היא הישג שהפך פתאום הרבה יותר יוקרתי. מכבי חיפה נמצאת בסיטואציה שבה היא רחוקה מעבר קבוצה אחת מהקונפרס ושתיים מהליגה האירופית. התחושה היא שבכל סיטואציה - הקטסטרופה או ההצלחה - עניינים עוד יזוזו בסגל. אבו פאני מפלרטט עם עזיבה לאירופה, אצילי מפלרטט עם חוזה גדול במקומות שבהם משלמים יותר, נטע לביא מחפש "שנת קאמבק", דולב חזיזה גם הוא כבר בגיל שאתה מתחיל להרגיש הרפתקן בוגדן פלאניץ' עוד לא האריך חוזה ובגדול, יש תחושה של מעין שקט מוזר באוויר. כולם מחכים לראות מה יקרה בשבועות הקרובים באירופה. מכבי חיפה נמצאת בנקודת זמן בה היא כבר צריכה להתחיל לחשוב על היום שאחרי ולאגור נכסים חדשים. בכר מכיר את זה היטב.

כשכולם זזים מהר, קל לזהות את מי שמשתרך מאחור. בקיץ הזה, כמעט כולן עבדו מהר ובאר שבע עבדה לאט. "אנחנו עוד רוצים להתחזק. יש לנו בסיס טוב וקבוצה חזקה", אמר אליניב ברדה במסיבת העיתונאים. זה נכון, אבל ההמשך הוציא אותו כבר טיפה ארכאי. "מה שצריך זו פגיעה, אני לא מוכן לעשות טעויות ולבחור תחת לחץ. כל בחירה תהיה מוקפדת כדי לפגוע בשחקנים שאנחנו צריכים באמת. אם לא נצליח להביא מה שאנחנו רוצים, נוציא את המקסימום מהסגל הקיים". הבעיה היא שבאר שבע משדרת חוסר רלוונטיות. היא בחרה להיפרד מרוקאביצה, ספורי נפצע ואלו שני המבקיעים הבולטים בקבוצה אשתקד. היא לא פעילה בשוק הזרים, היא חסרה שחקני התקפה ואולי עוד קשר וכל אלה גורמים ללחץ להתחיל לבעבע כלפי מעלה. ופתאום כולם מקטרים טעונים, וכשכולם טעונים, אין סבלנות לתת לקבוצה להתחבר באוגוסט ולקוות שהכל יהיה מוכן בזמן לתחילת העונה. באר שבע הכניסה את עצמה ללחץ מיותר שרק יגבר בהופעה הלא טובה הראשונה.

הניסנובים לא תמיד מתנהלים בקלאס, נורה סביבם איזו סטיגמה של שולפים מהמותן ושל בעלים טיפה שכונתיים, אבל בגדול, הם מבינים ביזנס. הם מבינים שקבוצה בסדר גודל התקציבי של הפועל תל אביב כרגע צריכה לגדל נכסים ולמכור אותם. זה לא תמיד בא לידי ביטוי בפעולות שלהם בשוק ההעברות, עם נטייה חוזרת למלא את החללים בסגל בישראלים וזרים מתבגרים, אבל לזכותם ייאמר שכשיש אקזיט פוטנציאלי יודעים, בדרך כלל, להטיס אותו קדימה למקסם פוטנציאל מכירה. ליידנר כנראה היה יותר מדובר בקיץ ללא אוסקר גלוך וטירוף נבחרת הנוער. בסופו של דבר, מדובר במגן שמאלי, מצרך נדיר כשלעצמו בנוף הישראלי, רק בן 20 (אבל עם מעל 50 הופעות ליגה) בעל תג מחיר ריאלי של שני מיליון יורו שעובר כאן קצת מתחת לרדאר. אין ספק, אנחנו בדרך הנכונה בכל הקשור לניהול כישרונות.

לא רק הגדולות. כמעט כולן זזו הקיץ מאוד מהיר. "הפרי אייג'נסי", שוק השחקנים החופשיים, התנהל בקצב מסחרר. ריינה, הפועל חיפה, חדרה, נס ציונה, הפועל ת"א כולן העמיסו החתמות. גם האחרות, אולי חוץ מאשדוד ובית"ר שמיד ניגע בה, רעננו בצורה משמעותית. בניגוד לשנים קודמות, קבוצות מיהרו למלא את הסגלים לפני שהן מחכות להתרחשויות במכבי חיפה ובמכבי תל אביב. זה לא אומר שלא נראה את חלון המושאלים מתעורר כמדי קיץ עם תחילת אוגוסט. כשבכר ואיביץ' יתחילו גם לדלל, כולן יתחילו לזוז. חוץ מזה, יש עוד כמה פרי אייג'נטס מעניינים שיושבים בחוץ. מיכאל אוחנה למשל, והנה עוד שם קצת פחות מדובר - דיא סבע ואולי גם בן שהר יצטרף לרשימה הזאת בקרוב, וגם אורן ביטון, שיר צדק, ניב זריהן וזו רק רשימת חלקית. בקיצור, כמו בקורונה, לחלון הזה יש גלים. עכשיו אנחנו בדיוק בתקופה שביניהם.

מה שעדיין לא קרה בחלון, זה עסקאות גדולות ממש (יסלחו לנו שי אליאס ויוני סטויאנוב) בתוך הליגה. לטאלנטים של ג'קי, ניסנוב, סגל ואבי לוזון יש תג מחיר גבוה הרבה יותר ממה שהגדולות מוכנות לשלם בשלב זה. כשליגיונרים בכירים חוזרים בהעברה חופשית ובשכר גבוה, זה בא על חשבון עסקאות ב-1-2 מיליון יורו בתוך הליגה. אבל חכו. העונה תתקרב, הלחץ יעלה, ההיצע יקטן והגדולות יחזרו לשולחן המו"מ. בשנה שעברה, מכבי ת"א סגרה את עסקת גבי קניקובסקי רגע לפני מחזור הפתיחה. חמודי כנעאן, עוז בילו, עומרי גנדלמן, איתן אזולאי הם רק חלק מהאופציות. התחושה שלנו: גם קיץ 2022 יביא איתו עסקת ענק ואולי אפילו טרייד. למכבי ת"א ולמכבי חיפה יש מספיק נכסים לתת בתמורה.

בית"ר ירושלים היא שאלה אחת גדולה. כמה זמן יימשך המאבק המשפטי לאישור עסקת ברק אברמוב ולהשארת הקבוצה בליגת העל? המצב המשפטי מורכב, האם הכוחות שחפצים ביקרו של המועדון יעזרו כדי להשאיר אותו בחיים? בלי להיכנס לסוגיות סבוכות, תודו שזו אופציה שמרגישה ריאלית לחלוטין. אם וכאשר, בית"ר תצטרך לבנות קבוצה משאריות ויש לו מעט שחקנים שמחכים שזה יקרה. זה יכול לקחת זמן, אבל בשלב מסוים אל תתפלאו אם בית"ר תתחיל להעמיס.