אתמול (ראשון) נפתחה הוועידה הבינלאומית השנייה לספורט ומגדר, אותה יזם ומוביל הוועד האולימפי בישראל בשותפות עם המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, אוניברסיטת תל אביב, משרד התרבות והספורט, אתנה, המכבייה, הוועד הפראלימפי הישראלי ושדולת הנשים בישראל.
הוועידה שמה זרקור על האתגרים של נשים בספורט בישראל, ע"מ להעלות את המודעות ולהניע פעולות לקידום השוויון בין המינים הלכה למעשה. זוהי במה לשיתוף בתובנות יישומיות של מגדר בשדה הספורט מהארץ ומהעולם מאנשי אקדמיה, מאמנות וספורטאיות ישראליות מעוררות השראה כמו גם דמויות בכירות מעולם הספורט והממשל הישראלי ותעמוד בסימן ציון שנת ה- 50 ל- Title IX בארצות הברית. במושבים המגוונים דובר על החוק הפדרלי לשוויון מגדרי בספורט האמריקאי, מה אנו יכולים ללמוד ממנו ומה בר יישום בישראל.
הוועד האולימפי בישראל חותר למימוש החזון של שוויון מגדרי בספורט על כל ענפיו ופועל לשינוי מהותי ברמה הלאומית, ברוח הוועד האולימפי הבין-לאומי (IOC) והוועדים האולימפיים האירופיים (EOC).
את הוועידה פתחה הנציבה האירופית לשוויון, הכללה וגיוון מגדרי ב-EOC הגב' אנה-מארי פלפס: אני מברכת את הוועד האולימפי בישראל על נטילת תפקיד מוביל בתחום מרכזי וחשוב להצלחת הספורט והתנועה האולימפית בעולם. ללא ספק שוויון מגדרי נמצא בראש סדר העדיפויות של התנועה האולימפית והצעדים שבהם נקטתם בוועד האולימפי מאז הקמת הוועדה לשוויון מגדרי ב-2018 הם איתות חזק ליצירת שינוי אמיתי. במשך זמן רב מדי, שוויון מגדרי היווה סוגיה של נשים וכעת הגיע הזמן של נשים וגברים לפעול ביחד. אני פונה במיוחד לאותם גברים הנמצאים בעמדות השפעה, להכיר בתועלת של הספורט ליצירת חברה שוויונית ולתמוך בנשים צעירות להתקדם כמנהיגות. לאלו מכם הנמצאים בעמדות מפתח במשרדי הממשלה ומובילי הספורט בישראל, אני מקווה שתסכימו שלכל אזרח ואזרחית יש את הזכות להשתתף באופן שווה בספורט ללא קשר למין וללא אפליה.
יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי בישראל: "תחום השיוויון והמגדר בישראל מתפתח ועדיין צריך לעשות קפיצת מדרגה משמעותית בניתוב התקציבים בכלל ובמיוחד בענפי העל - כדורגל וכדורסל. כשנחשפים לתהליך הטייטל 9 שקרה בארה"ב בשנות ה -70 רואים את השינוי האדיר שנעשה בתקציבים למכללות ובתי הספר ברגולציה בשוויון התקציבים ובעקבות כך העלייה הכמותית והאיכותית בספורט הנשים. ישראל שונה מארה"ב במבנה הספורט ולכן אנחנו צריכים למצוא את הנתיב הנכון בו החלוקה השוויונית תבוא לידי ביטוי במועדונים ובנבחרות ואולי החשוב ביותר במתקנים ותאפשר ליותר ילדות להצטרף למעגל הספורט העממי, התחרותי וההישגי. בוועידה אתמול יצאנו לדרך חוצת מגזרים, חוצת ממשלות, חוצת שרי אוצר וועדות כספים כי אנחנו מובילים לשינוי אמיתי ונכון לחברה בישראל ואם נעבוד נכון כל בעלי העניין במדינה יצטרפו אלינו לשינוי הזה".
גילי (גלעד) לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל: "התנועה האולימפית הבינלאומית הגדירה את המשחקים האולימפיים בפריז 2024 כמשחקים השוויוניים מאז חידוש המשחקים האולימפיים (1896).
אנו חותרים למימוש האג'נדה האולימפית 2020+5 של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) לחזק את הייחודיות והאוניברסליות של המשחקים האולימפיים ובכללם השגת שוויון ואיזון מגדריים. בוועד האולימפי בישראל ספורטאיות עלית זוכות לשוויון מלא, אך עדיין קיימים פערים. יש לנו תכנית אסטרטגית להטמעת השוויון המגדרי, ואנו מקיימם ניטור להבטחת ובחינת קצב ההתקדמות בכל התחומים המגדריים. לצורך שינוי לאומי נדרש שיתוף פעולה כלל הגופים השותפים ובראשם משרד התרבות והספורט. אני רואה בכל מי שהגיע לכאן - גורמי הטיפוח בספורט - קברניטי הספורט, מאמנים, ספורטאיות.ים בעבר ובהווה, אנשי אקדמיה וחינוך - קהילה מחויבת, פעילה ושותפה לדרך כנאמני השוויון המגדרי ומאמין כי ביחד נוכל לעצב מציאות חדשה וליצור חברה טובה יותר בה ספורט הינו חלק בלתי נפרד מחיינו ללא הבחנה מגדרית.
פרופ' רוני לידור, סגן נשיאת המרכז האקדמי ולינסקי - וינגייט: "אנחנו שמחים לארח אצלנו את הוועידה החשובה לספורט ומגדר. קידום השוויון המגדרי בספורט הנשים הוא נר לרגלינו. ספורטאיות מובילות, כמו: כדורסלנית העבר ענת דרייגור והמדליסטית האולימפית לינוי אשרם שמלמדות ולומדות (בהתאמה) במכללה מהוות לגאווה אדירה עבורנו. כמרכז אקדמי, אנחנו עושים ונעשה כל שביכולותינו כדי להכשיר מורים ומורות שיאתרו את לינוי אשרם וענת דרייגור הבאות של הספורט הישראלי".
פרופ אודי זומר מומחה בפוליטיקה אמריקאית מביה"ס למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב: "על מנת להשיג את היעד של הועידה--התנעת מהלך שמטרתו שיוויון מגדרי מלא בספורט הישראלי--יש מספר תובנות קריטיות מהניסיון האמריקאי. הראשונה - השראה. לדוגמא, ההשראה להישג המרשים של השוואת תנאי נבחרת ישראל בכדורגל נשים וגברים בשנת 2022 הגיעה על פי מנהיגות הקמפיין מממאבקיה של נבחרת הנשים האמריקאית מספר שנים קודם לכן. השניה - אסטרטגיה. אדריכלות החקיקה האמריקאית בנו אסטרטגיה מנצחת שבישראל נוכל ללמוד ממנה בהקשרים של מנהיגות, שינוי תרבותי, עבודה מהבסיס להרחבת תשתיות ובה בעת קידום מצויינות, הקצאת תקציבים והשקעה שיוויונית במתקנים. והשלישית - למידה מטעויות. למרות שהיא נחשבת הצלחה מסחררת, ל Title IX היו גם השלכות שליליות, כולל בפגיעה בייצוג נשים בשורות המאמנים/ות ומנהלי/ות הספורט. התחושה בסיום הועידה היא שאנחנו בעת רצון. ההזדמנות היא הזדמנות אמיתית הן מבחינת הלך הרוח בחברה הישראלית והן מבחינת נושאות ונושאי התפקידים הבכירים/ות ביותר בעמדות הכוח הרלוונטיות".
סוזי יוגב, יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי בוועד האולימפי בישראל: "לצערי, בשנת 2022, הנתונים ממקמים אותנו אחרי המדינות המערביות המפותחות בכל המדדים: תת ייצוג ברוב ענפי ומשחקי הספורט, בתקצוב לספורט, העדר מתקנים, תנאי אימון ירודים, שכר נמוך והעדר יוקרה למאמנות ולמעטפת התומכת בהן. העדר חינוך ספורטיבי מהגיל הרך ואי טיפוח מוטיבציה הישגית. לצד אלה, בולט העדרן של נשים בצמרת ההנהגה באיגודים ומרכזי הספורט, בתפקידים בכירים ובצומתי קבלת ההחלטות כמו גם, סיקור ותקשורת בלתי מאוזנים. עשינו דרך ארוכה בהכלה ובשוויון על מגרש המשחקים ומחוצה לו, אך הפערים הבלתי מוצדקים מחייבים תיקון העוולות ארוכות השנים כלפי 51% מהאוכלוסייה. פעולות מהותיות בתחום החקיקה, המדיניות והתקצוב השוויוני נדרשות על מנת להאיץ את התהליכים שיאפשרו שוויון הזדמנויות ויאפשרו לילדות, נערות ונשים לעסוק בספורט תחרותי והישגי בתנאים הראויים באופן זהה לגברים. הוועד האולימפי בישראל והוועדה לשוויון מגדרי בתוכו פועלים בסינרגיה עם שותפינו הטבעיים: מנהל הספורט ואתנה להבטיח את השינוי המתבקש כי "מהר יותר, שווה יותר, מוגן יותר, צודק יותר".