דינמו סונדגרן: הכירו את המגן הימני החדש של מכבי חיפה

פרח מאוחר, התגבר על בעיות בריאות, ניער את ההשוואות לאביו ופילס את דרכו עד נבחרת שבדיה. עם מנטליות מנצחת וטונות של אנרגיה, דניאל סונדגרן מגיע לשרוף את הקו במכבי חיפה

ענבל מנור
16/06/2022
חגיגות האליפות של מכבי חיפה (צילום: שלומי גבאי עריכת וידאו: אביעד בלילי)

דניאל סונדגרן נולד לתוך סיפור אגדה. הוא היה בן פחות משנתיים כשאבא שלו, גארי, הבקיע את שער הניצחון מול מאלמו וסידר לא.י.ק, קבוצת נעוריו, אליפות ראשונה אחרי 55 שנה. גארי שיחק בהמשך חמש שנים בסראגוסה וגם רשם הופעה עם נבחרת שבדיה ביורו 2000, אחת מתוך 30 שלו בסך הכול במדים הלאומיים. המסע של דניאל התנהל קצת אחרת, אבל 26 שנה אחרי אבא, ב-2018, גם הוא זכה עם א.י.ק באליפות. הרגע המאושר הזה של ילד שגדל כאוהד וממשיך את דרכו של אביו, גרם לו להבין שהוא רוצה לחוות עוד הישגי גדולים משלו מחוץ לשבדיה. בגיל 31, המסע שלו יימשך בישראל.

מכבי חיפה היא כל מה שהוא רוצה בשלב הזה של הקריירה: מועדון מסודר, שכר גבוה והזדמנות לזכות בתארים ואולי לשחק בשלב בתים אירופי. קצת שקט אחרי רכבת ההרים שחווה בשלוש שנים ביוון. זה מה שגרם לו להתביית על ההצעה של הירוקים ולהעדיף אותה על פני קבוצות אחרות. מה מקבלים הירוקים? הכירו את המגן החדש של האלופה.

אליפות אחת כבר יש לו. סונדגרן במדי א.י.ק שטוקהולם(צילום: GettyImages, Michael Campanella)

"דניאל סונדגרן שחקן חזק עם מנטליות אדירה. הוא נאמן ועובד קשה", מחמיא העיתונאי השבדי דניאל כריסטופרסון מיד כשהוא מתבקש לחוות את דעתו על המגן. זו תכונה בולטת שחשוב להתעכב עליה לפני שמנתחים כדורגל. הוא פייטר. בחור חזק שהתמודד עם קשיים על ומחוץ למגרש. הקושי הראשון היה הצל של אבא. "היה קשה לגדול עם אבא שהוא שחקן מפורסם. תמיד שמעתי שאני משחק רק בזכותו, תמיד הייתי צריך להוכיח לכולם מה אני יודע וזה חיזק אותי. רציתי להשתיק את כולם ולהראות שמגיע לי להיות בא.י.ק", סיפר בעבר.

סונדגרן בא ממשפחה של ספורט. הוא בן דודו של מיקאל בקלונד, שחקן קלגארי פליימס מה-NHL, בן דוד נוסף שלו הוא שחיין פראלימפי ואחיו הצעיר רובין הוא כדורגלן שעבר גם הוא במועדון בו אבא הפך לאגדה. דניאל גדל בא.י.ק. בתור שחקן צעיר נשלח להשאלות, אבל הבין שכדי לחזור דרך הדלת הראשית, הוא חייב לעזוב. הוא העביר כמה שנים בליגות הנמוכות עד שחזר בגיל 25. עבורו, זה היה חלום שהתגשם. "אני מאושר ומודה על ההזדמנות לחזור. עכשיו אלחם כדי להגשים עוד חלומות כמו לפתוח במשחק ביתי מול האוהדים שלנו". זה קרה מעל 100 פעמים בכל המסגרות.

"גארי ודניאל דומים מאוד באופי ובסגנון המשחק, אבל דניאל הלך בדרך שלו. שניהם לייט בלומרס. דניאל עבד קשה מאוד כדי לקבל את ההזדמנות, עזב לליגה השנייה כדי לחזור לא.י.ק. הוא אוהב את המועדון ושם בסופו של דבר הגיעה הפריצה הגדולה שלו. הוא התקדם מאוד בשנים האחרונות. שיפר את הטכניקה ואת הבנת המשחק. הוא תמיד היה לוחם, אבל עכשיו הוא גם שחקן בוגר יותר במשחק שלו", מספר כריסטופרסון.

החלום כמעט נגדע עבור דניאל ב-2017. ערב אחד סבל מקשיי נשימה והובהל לחדר המיון שם התגלה קריש דם בריאות. "החברה שלי הכריחה אותי ללכת לבית החולים והרופאים שם אמרו שאם זה לא היה קורה, יכולתי למות", סיפר לימים. שבועות עברו עליו בחוסר ודאות, כאשר בתחילה, כל הרופאים העריכו שלא ישוב לשחק כדורגל. ברגעים הקשים, סונדגרן חשב על בן הדוד שלו מיקאל פרידרקסון: "הוא לא יכול להזיז את הגפיים שלו ועדיין ייצג את שבדיה בשחייה במשחקים הפראלימפיים. רק לחשוב על זה מחזק אותי. אם הוא יכול לשחות בלי גפיים, למה שאני לא אשיג את מה שאני רוצה?". הוא השיג.

עוד בוואלה!

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
גם האב היה לייט בלומר. גארי סונדגרן(צילום: GettyImages, Graham Chadwick)

הוא חזר בזמן לפתיחת עונת 2018. באחת ההופעות הראשונות שלו, בדרבי החם של שטוקהולם, ספג נגיחה בפניו מחלוץ יורגורדן, יורה מובסיסיאן. הארמני הורחק והשתולל. בסיום טען שבזמן שיצא מהמגרש, שמע את סונדגרן צוחק. אוהדי יורגורדן שלחו לסונדגרן הודעות נאצה. כתבו לו: "מקווים שלא תחלים" וגם דברים גרועים יותר. הוא שוב צחק. בסיום אותה עונה, סונדגרן וא.י.ק חגגו אליפות ראשונה אחרי תשע שנים בעונה בה הפסידו פעם אחת וספגו 16 שערי חובה ב-30 מחזורים.

חצי שנה אחרי החגיגות, סונדגרן עזב את הבית בטונים צורמים. העונה בשבדיה כאמור נפתחת באפריל, אבל סונדגרן כבר חיפש לעצמו יעד חדש. המעבר לאריס סלוניקי נסגר בתחילת יוני, אחרי פתיחת העונה, אבל א.י.ק התעקשה שהמגן ישחק איתה במוקדמות ליגת האלופות מול אררט הארמנית. סונדגרן סירב בטענה שהוא חולה ובמועדון זעמו. "אנחנו מאוכזבים מהדרך שבה דניאל התנהל לפני שחרורו. הייתה לו קריירה נפלאה ולסיים בצורה כזאת זה עצוב", אמר המנהל הספורטיבי ביורן וסטרום.

"זה היה קשה לי מנטלית", הבהיר המגן ברשתות. "ניסיתי לתת 100 אחוז במשחקים האחרונים ששיחקתי. לא פחדתי להיפצע למרות שזה עבר בראש. זה לא נפוץ להמשיך לשחק כשאתה כבר סגור בקבוצה אחרת. הרגשתי שאני כבר לא מסוגל לתת 100 אחוז ולא רציתי לאכזב את האוהדים עם הופעה רעה. אף אחד לא היה מרוויח מזה. תמיד הייתי השחקן הכי נאמן של המועדון. נלחמתי בכל משחק ואימון וגם עודדתי מהצד כשהיה צריך. האוהדים יודעים שאני אחד מהם, רק שלי היה מזל להיות טוב בכדורגל".

אריס הייתה החוויה הראשונה שלו מחוץ לשבדיה. שדרוג מקצועי וכלכלי. הזדמנות מאוחרת לעשות משהו אחר. "בקרוב אהיה בן 30", סיפר באחד הראיונות. "נלחמתי כל החיים בשביל לבנות משהו לעתיד. כשזכינו באליפות, רציתי הזדמנות לשחק מחוץ לשבדיה. אני מתגעגע לכדורגל השבדי ולא.י.ק. אם הייתי מרוויח מה שאני מרוויח כאן, בחיים לא הייתי עוזב. אנחנו מדברים על פי 6-7".

בשטוקהולם זוכרים את הדרבי החם ב-2018. סונדגרן משמאל(צילום: GettyImages, Nils Petter Nilsson)

התקופה ביוון הייתה עבורו חיובית, אבל מורכבת. במהלך העונה הראשונה החליפה אריס מאמן ומינתה את הגרמני מיכאל אונינג. סונדגרן נמחק מהרוטציה של המאמן וגם מהספרים של הנהלת החשבונות. "רק השחקנים שמשחקים מקבלים שכר. מי שלא משחק, מתעלמים ממנו. לפעמים משלמים קצת פחות, לפעמים סכומים קטנים צצים משום מקום. חשוב לכתוב הכול כי זה פשוט כאוס. כשהתלוננתי והצקתי, לא אהבו את זה. עדיף לשתוק ולחכות", סיפר.

"המאמן החדש ספסל אותי בלי הסבר. אנחנו לא מסתדרים. אני לא יודע אם זה בגלל היכולת שלי או האופי שלי. תשאלו אותו כי איתי הוא לא מדבר. הסיטואציה הזאת מעצבנת. הלוואי והיה אומר לי מה לא בסדר: אם אני לא מוסר טוב או רע הגנתית הייתי לפחות מבין. אני נלחם באימונים וזה לא משנה. זה גורם לי להרגיש כמו רוח רפאים. המאמן הזה שונא אותי".

הקורונה תפסה את סונדגרן לבד בסלוניקי. החברה, שהפכה מאז לאשתו, טסה בדיוק חזרה לשבדיה כדי לאמץ גור כלבים ולא הייתה יכולה לשוב. על פניו, זו הייתה סיטואציה מושלמת לחזור הביתה. השבדי חשב על זה, אבל הרגיש שלא מיצה, שזה לא הזמן. העניינים אכן התהפכו לטובתו. "הוא המגן הימני הטוב בליגה היוונית או לפחות המשתפר... התנהגו אליו בגסות, כמעט גמרו לו את הקריירה, אבל הוא התנהג כמו מקצוען בזמן שאחרים היו בורחים. כשהוא הבין שיקבל הזדמנות, הוא מיד הראה מה הוא יודע", נכתב עליו.

ביוון זוכרים גם תקרית בה דחף ילד מביא כדורים והורחק במשחק חוץ מול לאמיה ועוד מקרה מוזר בו נקנס על ידי הקבוצה ב-20 אלף יורו לאחר שביקש להשתחרר ממשחק חוץ בכרתים כדי לשהות לצאת אשתו ההרה. לקראת סיום העונה החולפת, כשהחוזה עמד לפוג והמגעים הראשוניים לא הבשילו להארכה, סונדגרן איבד את מקומו, אבל בסך הכול הותיר רושם חיובי. "הוא שחקן עם נוכחות בעמדה שלו ומשחק עם הרבה תשוקה והתלהבות. אריס רצו שיישאר, אבל לא היו יכולים להתמודד עם ההצעות הכספיות שקיבל. גם א.א.ק אתונה מאוד רצו אותו, אבל בחיפה כנראה משלמים טוב יותר", מסבירים ביוון.

עוד פייטר, עוד קשיחות. סונדגרן(צילום: GettyImages, Marcus Ericsson)

ברק בכר הוא מאמן שמאמין מאוד ברענון סגל. הצלחות רצופות לימדו אותו שקשה להוציא מקבוצה כמכלול ומהשחקן הישראלי בפרט אותה רמת רעב לאורך זמן. לכן אחרי תארים הוא מחפש מה אפשר לשנות כדי לשמור על אותה רמת אנרגיות בסגל. הוא מחפש עמדות שאפשר לשדרג ושחקנים מסוימים שמטרתם גם להעיר שחקנים אחרים. בקיצור, לזעזע בקטנה את ההיררכיה בסגל. התוכנית הנוכחית של בכר כוללת החתמת שישה שחקנים כולל שלושה זרים. עמדת המגן הימני מבחינתו הייתה הכרחית.

הירוקים בנו על ריאן סטריין לעתיד והאמינו בו, אבל הפציעות הכריעו. מיקאל אלפונס היה פתרון לא רע לטווח קצר, אבל מבחינת בכר הוא היה אחד שאפשר להקריב למען התמונה הגדולה. סונדגרן מתאים למה שנבנה בחיפה. קבוצה של "ערסים". עוד פייטר, עוד קשיחות, שחקן הגנה שרגיל לשחק בכמה שיטות, שיוסיף ממד של פיזיות, כוח וקצב לקראת המשחקים באירופה וגם יתחבר יותר טוב מאלפונס לעומר אצילי.

כריסטופרסון מנתח: "הוא טוב בפן ההגנתי, חזק במאבקים הפיזיים ומשחק בקצב גבוה. הוא מאוד השתפר בשנים האחרונות, המעבר ליוון עשה לו טוב וגם המעבר לחיפה הוא צעד נהדר מבחינתו. הוא יקבל הזדמנות לשחק במפעל אירופי ולזכות בעוד בתואר". גם השחקן העיד על עצמו: "התפתחתי מאוד ביוון כשחקן. בא.י.ק שיחקנו עם חמישה בהגנה והמעבר לרביעייה היה שינוי גדול. חשבתי שאני טוב הגנתית, אבל עכשיו אני חושב שלקחתי את זה רמה קדימה".

סונדגרן מגיע לחיפה אחרי ששהה עם הנבחרת השבדית. הוא הוקפץ לסגל במהלך המשחקים כדי למלא את מקומו של אמיל קראפט המוצהב, אבל לא קיבל צ'אנס לשחק. לסונדגרן יש הופעה אחת בנבחרת, במשחק ידידות בשנה שעברה. מאז, הוא נכלל כמה פעמים בסגל ולא שותף. גם הוא עצמו מבין שהתחרות עם קראפט המגן של ניוקאסל ויואל אנדרסון (מיטיולן) הצעיר ממנו קשה, אבל מבחינתו, אחרי כל מה שעבר, להיות חלק מהסגל זה הישג. להיות שם אומר הזדמנות להתאמן ולהוכיח את עצמו. אולי דרך הופעות מוצלחות עם הירוקים באירופה הוא יוכל לשדרג את המעמד שלו.

בזמן האימונים בנבחרת הודה בפני הכתבים השבדים שבחודשים האחרונים לעיתים הוא מרגיש דפיקות לב מואצות וקשיי נשימה אחרי אימונים מאומצים, או כאבי ראש בבקרים. "ענייני פוסט קורונה", אמר. "עברתי בדיקות והכול נראה טוב. אני מכיר את הגוף שלי ולמדתי להתאמן עם זה. אני לא אחד שמוותר. כל הרופאים אמרו לי בעבר שגמרתי עם כדורגל והפרכתי את זה. זה משהו שאני מאוד גאה בו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully