ייאמר לזכותו של משה חוגג כי לאורך כל הקדנציה שלו כבעלי בית"ר ירושלים, הוא תמיד ידע להסיט את האש מכותרות שליליות נגדו או נגד המועדון ולהחליף את השיח הציבורי בנושא אחר לגמרי. בימים האחרונים שבו ועלו הכותרות בנוגע לכתב אישום נגדו, הארנק הדיגיטלי, ומהר מאוד חוגג חזר לכתוב פוסטים כבעבר. הפעם הוא מציע להעביר את המועדון לעמותת האוהדים תמורת שקל אחד, במידה והיא תגייס 15 מיליון שקל עבור התחייבויות ותפעול שוטף של המועדון.
קודם כל, חוגג עצמו יודע שהדברים שלו לא ישימים. הוא עצמו ניסה לצרף "שותף" ב-50 אחוז, חמד בן ח'ליפה, והוועדה להעברת זכויות בהתאחדות לכדורגל דרשה מהשיח' להראות לה יכולת פיננסית המתאימה לבעלי בית"ר ירושלים. בן ח'ליפה הציג בחשבונות הבנק קרוב ל-10 מיליון דולר, נכסים ועוד, אך בהתאחדות חשבו שהמספרים הללו הם לא קנה מידה למישהו שמתיימר להיות בעלי בית"ר.
בהתייחס לעמותה, לא מדובר כאן על ה-15 מיליון שקל שהיא שואפת לגייס, הרי זו רק ההתחלה. גם אם העמותה הייתה מגייסת את הסכום הזה, הוועדה להעברת זכויות דורשת לראות בחשבונות בנק יכולת כלכלית לספק לבית"ר מטריה כלכלית של של 10-8 מיליון שקל מדי שנה. למעשה הבקרה רוצה לראות בחשבון הבנק סכום של עשרות מיליוני שקלים, הרבה מעבר ל-15 מיליון שקל שישמשו לכיסוי חובות.
או כמו שאמרו אתמול בהתאחדות: "כדי להיות בעלים של בית"ר אתה צריך להציג סכום של לפחות 50 מיליון שקל, להראות שאתה יכול לתפעל את המועדון בשנים הבאות יחד עם תשלום ההתחייבויות. לא מספיק לתת פתרון לשנה. הוועדה תקשיח תנאים בנושא הזה, של גיוס כספי חד פעמי. אלה דברים שיותר מתאימים להעברת זכויות ניהול, שגם היא צריכה להיבדק".
אז זהו, שכאן נכנסת אופציית זכויות הניהול. חוגג שוחח עם העמותה על האפשרות הזאת, והיה שלב שכבר דיברו על מסמך שיישלח בנושא, אך אתמול חברי העמותה החליטו שכל עוד חוגג מעורב במועדון המהלך לא יקרה. מה גם שהם יודעים שאף אוהד או איש עסקים לא יצטרף למהלך כזה ולקחו צעד אחורה מכל אפשרות כזאת.
יתרה מכך, עמותת האוהדים גייסה עד עכשיו כמה מאות אלפי שקלים בלבד, וזה מעט מאוד ביחס לאורך התקופה שהיא פועלת (מספר חודשים). היא עשתה לא מעט טעויות לאורך הדרך, ואיבדה אמון של לא מעט אוהדים. היא לא תגייס 15 מיליון שקל, וגם לא 5 מיליון שקל בקונסטלציה הנוכחית. הדבר הכי נכון עבורה הוא לקחת צעד אחורה, לחשב מסלול מחדש ולראות איך עושים את הדברים אחרת כדי באמת להיות רלוונטיים ולהשפיע.
היתרון של העמותה הוא בשורה התחתונה: המצב בבית"ר מחייב התאגדות אוהדים, חלוקה בנטל ואולי סוג של מעורבות במועדון, אבל אך ורק בצורה חכמה, כזה שהאוהדים ייקחו חלק בנטל ובתקציב ובמקביל יוכלו להשפיע על מדיניות המועדון ולמנוע מצב שכל מי שנוגע במועדון מתייחס אליו כצעצוע אישי שלו. כדי שזה יקרה צריך לאגד אלפי אוהדים תחת קורת גג אחת, עם אמונה בדרך ורצון להתגייס כלכלית לאורך שנים.
לצערה של העמותה היא לא במצב הזה היום. היא יותר משמשת ככלי עבור חוגג למשוך את כל נושא הפירוק, שיגיע בשלב כזה או אחר, כי אין באמת פתרון אמיתי במצב הכלכלי של בית"ר פרט לבעל ממון שיזרים סכום דו ספרתי של מיליוני שקלים, ישים ערבויות בבקרה ויראה יכולות לכלכל אותה לאורך שנים. כל השאר זה ספין.
מחריפים את המאבק: אוהדי בית"ר תלו ברחבי ירושלים מאות מודעות אבל
"החזית לשחרור בית"ר", התארגנות אוהדים חדשה שיצרו אוהדי בית"ר ירושלים, הציפה את רחובות ירושלים עם מודעות אבל המבשרות על כך שהמועדון "נקטף בטרם עת על-ידי חשוד בהונאה ועבירות מין", ומפנה אצבע מאשימה לכיוונם של ההתאחדות לכדורגל והבקרה התקציבית. בחזית לשחרור בית"ר מאשימים את ההתאחדות לכדורגל הבקרה התקציבית באדישות וברשלנות, בכך שאיפשרו, לפי נוסח המודעה, ל"חשוד בהונאות ועבירות מין לקטוף את הקבוצה בטרם עת", ואף שולחים עקיצה אל עבר פקידי ההתאחדות כאשר מציינים במודעה כי "ארונה של הקבוצה יוצב בבית הבקרה של ההתאחדות לכדורגל, לצד הארנקים הדיגיטליים, הפסלים ויתר הערבויות הלא ממומשות". מהחזית לשחרור בית"ר נמסר: "החלטנו לצאת בקול רם וברור נגד המחדלים והרשלנות של ההתאחדות לכדורגל והבקרה התקציבית, ולנסות להוציא אותם מהאדישות המאפיינת את התנהלותם ביחס לבית"ר מאז הסתבך בעליה בחשדות פליליים".