אחרי שלוש שנים מתסכלות שהתאפיינו בעיקר בפציעות קשות, גולדן סטייט חזרה לגמר ה-NBA אחרי ניצחון 110:120 על דאלאס והשלימה 1:4 בסדרה חד צדדית. הקאמבק של הווריירס, שכבר התרגלו בשנים האחרונות למעמד הנכסף, שזור בקאמבק של קליי תומפסון. הקלע הנפלא, שעבר שני ניתוחים ונאלץ לעבור שיקום של שנתיים, לא במיטבו בפלייאוף הזה, אבל סוף סוף התפוצץ עם 32 נקודות והיה זה שהוביל את קבוצתו לגמר שישי בשמונה שנים.
תומפסון, שקלע 19 נקודות כבר במחצית הראשונה, לא היסס לזרוק מחוץ לקשת ודייק בשמונה מתוך 16 הזריקות שלקח. תומפסון חיפה על משחק אנמי של סטף קרי שקלע רק 15 נקודות באחוזים רעים (5 מ-17), אך למרות זאת נבחר לשחקן המצטיין של סדרת גמר המערב. קוון לוני "הרג" את דאלאס מתחת לסלים עם 18 ריבאונדים, שבעה מהם בהתקפה, כשדריימונד גרין מפלרטט את טריפל דאבל ורושם מספרים נהדרים של 17 נקודות, 9 אסיסטים ו-6 ריבאונדים.
"קשה לתאר במילים מה שאני מרגיש", אמר תומפסון הנרגש, "בזמן הזה בשנה שעברה רק התחלתי לרוץ שוב ולעשות תרגילים על המגרש. עכשיו אני מרגיש שוב אני. מרגיש שאני יכול להתפוצץ, בטוח בתנועות שלי, אני אסיר תודה". "אפשר לראות כמה הוא היה חסר בשנתיים האחרונות", אמר דריימונד גרין, "יש לנו מזל שיש לנו את קליי. תמיד ידענו כמה טוב הוא".
ואם מישהו תוהה אם גולדן סטייט היא אכן "שושלת". ובכן רק שיקגו של מייקל ג'ורדן, הלייקרס של מג'יק ג'ונסון ובוסטון של ביל ראסל בשנות ה-50 וה-60 היו שלוש הקבוצות היחידות שרשמו הופעה בגמר ה-NBA בשש מתוך שמונה שנים. "לעלות לגמר בשש מתוך שמונה שנים זה הישג שקשה לי לעכל", אמר סטיב קר, "צריך כמות עצומה של כישרון, נחישות ועבודה כדי לעשות דבר כזה".
בגולדן סטייט יחכו למנצחת בסדרה בין מיאמי לבוסטון, בעוד שבדאלאס מלקקים את הפצעים אחרי פלייאוף נהדר מבחינתם שכלל הדחה מפתיעה מאוד של פיניקס. לוקה דונצ'יץ', שהיה חלש מאוד במחצית הראשונה, אך הוביל ריצת 0:15 בסוף הרבע השלישי, פרק תסכול ואמר: "אני לא אוהב להפסיד, במיוחד לא ככה. שיחקתי נורא. אבל אם אנחנו מדברים על העונה שלנו, אני ממש גאה בקבוצה הזו. אף אחד לא האמין שנגיע לכאן. אבל הבטחתי שנילחם עד הסוף".