אז קיליאן אמבפה לא מגיע למדריד, אבל ריאל מגיעה לפריז. יש משהו אירוני בכך שגמר ליגת האלופות נערך בעירו של הכוכב שהפר ברגע האחרון את ההבטחה שהעניק כבר מזמן לנשיא פלורנטינו פרס, וביטל את החתימה המתוכננת במדי המועדון המלכותי לו הפסיד העונה במדי פריז סן ז'רמן בשמינית הגמר.
לפחות הקרב מול ליברפול יתקיים בסטאד דה פראנס, ולא בפארק הנסיכים שנכבש לפני קצת יותר מעשור על ידי המשטר הקטארי במסגרת פרוייקט יחסי ציבור מוצלח במיוחד - כי הרי כל נשיאי צרפת שנמצאים עדיין בחיים הפעילו לחץ עצום על החלוץ להישאר במועדון. סן ז'רמן עדיין מוגדרת משום מה כגאוות צרפת, למרות ששייכת בפועל לגורם עוין, והתופעה ההזויה הזו ראויה למחקר סוציולוגי מיוחד.
כך השתבשו התוכניות שהגתה ריאל מדריד לקראת העונה הבאה, וכל החולצות הלבנות שכבר הודפסו עם הספרה 7 ושמו של אמבפה והיו מוכנות למכירה, נשלחו לפח. מה צריך המועדון לעשות כעת על מנת לצאת מחוזק מההרפתקה ולבנות את הקבוצה נכון, הן בטווח המיידי והן לקראת העתיד?
1. לא להתבכיין
התנהלותו של אמבפה אכן הייתה בעייתית בלשון המעטה, אבל האובססיה של פרס במרדף אחריו הייתה ביזארית בפני עצמה. אין שום סיבה להתרכז בשחקן אחד ספציפי, מוכשר ככל שיהיה, ולסמוך עליו כי יהפוך לסמל האולטימטיבי של המועדון עוד לפני שחתם על חוזה. למעשה, לא בריא לריאל, או לכל מועדון אחר, להשתעבד לכוכב על אחד, כי הרוח הקבוצתית נפגעת מכך באופן אוטומטי ולא ניתן לקבל החלטות מקצועיות מסודרות. ריאל יכולה להיות איתנה וחסונה יותר בלי אמבפה, ללא הקרקס שהיה בהכרח מלווה אותו במשך כל הקדנציה במדריד.
אסור לה בשום אופן להתבכיין, לדבר על עלבון ובגידה ולשדר חולשה. תהיה זו התנהגות אבסורדית, כי בשורה התחתונה אמבפה לא חייב לריאל דבר, ויש להסיר מיידית את שמו מסדר היום. הוא פשוט לא רלוונטי עוד ואין שום סיבה להמשיך לדבר עליו אפילו דקה אחת נוספת. כפי שהצהיר קארים בנזמה השבוע: "אנחנו מתכוננים לגמר ליגת האלופות, אין לי זמן לשטויות".
זו הגישה הנכונה. הרבה מאוד בהם הייתה מעוניינת ריאל לאורך השנים לא חתמו בסופו של דבר, והמועדון המשיך להתקיים מצוין בלעדיהם. אמבפה הוא המצטרף החדש לרשימה, ולא מעבר לכך. יללות פוגמות בתדמיתה של ריאל ומכרסמות בכבוד העצמי שלה. היא אלופת ספרד, רוצה לחזור להיות אלופת אירופה - ואלה שתי המטרות שלה גם בעונה הבאה.
2. לשדר את המסר הנכון לוויניסיוס
אובססיית אמבפה החלה אצל פרס מזמן, עוד ב-2017. הוא השתוקק במיוחד להביאו לסנטיאגו ברנבאו בקיץ שעבר והיה מוכן לשלם לשם כך סכומים מופרכים ביותר לנוכח מצבו הכלכלי של המועדון. אז, בקיץ 2021, הייתה לכך הצדקה מסוימת מבחינה מקצועית, כי ויניסיוס נחשב לשחקן צעיר וחסר יציבות באופן קיצוני, והקבלתו לצרפתי הייתה מעוררת גיחוך.
לא עוד. בשנה שחלפה מאז, השתדרג מאוד מעמדו של הברזילאי שסיפק עונה חלומית. עם 21 שערים ו-20 בישולים בכל המסגרות והצגות איכותיות על בסיס כמעט שבועי, הוא כבר מוגדר ככוכב גדול בעצמו, בדרך להמשיך ולנסוק כדי להפוך לסופרסטאר אמיתי. אחרי ארבע שנים בבירת ספרד, הוא מרגיש בערך כמו שחקן בית וכך יש להתייחס אליו. על הנייר, אין שום סיבה שלא יהפוך בהדרגה לפנים של המועדון - התפקיד שיועד לאמבפה. הוא כבר שם, עושה את המקסימום, התנהגותו מופתית והוא ראוי לכל השבחים והמחמאות.
העובדה כי כוכב על חדש היה מיועד לשחק במשבצת שלו לא תרמה לביטחונו העצמי בלשון המעטה, אבל הוא התמודד עם הסוגיה באופן מעורר כבוד. כעת, כאשר סכנת הגעתו של אמבפה חלפה, ריאל חייבת להבהיר באופן נחרץ ל-ויניסיוס: "אתה האיש שלנו לשנים ארוכות, ובניית הסגל בשנים הקרובות תותאם אליך". שמועות אחרונות על עניין שמגלה ריאל לכאורה ברפאל ליאאו, הגיבור התחבולן של מילאן, ממש לא מועילות בהקשר זה.
למעשה, גם רודריגו עשה קפיצת מדרגה משמעותית מאוד העונה ויש לו כידוע מניות גדולות מאוד בניצחונות על צ'לסי ובמיוחד על מנצ'סטר סיטי בדרך לגמר ליגת האלופות. גם הוא צריך להיות חלק אינטגרלי מהתוכניות לטווח הקצר והארוך. בכל הקשור לשחקני אגף, אין לריאל בעיות.
להחתים גיבוי רציני לבנזמה
איפה יש בעיה? בתפקיד החלוץ המרכזי. בנזמה הוא הכוכב הכי גדול של ריאל בימים אלה, וכך יהיה גם בעונה הבאה, אבל הוא יחגוג יום הולדת 35 בדצמבר ואסור בשום אופן לשחוק אותו כפי שעשה בלית ברירה קרלו אנצ'לוטי. גמר ליגת האלופות יהיה המשחק ה-45 של הצרפתי בהרכב העונה, והוא לא יהיה מסוגל להמשיך לתפקד בקצב זה לאורך זמן. את המחיר שתשלם ריאל על היעדרותו ניתן היה לראות בקלות בתבוסה 4:0 בקלאסיקו. בקיצור, המצב הקיים לחלוטין לא תקין.
זה הזמן להודות בטעות החמורה בהחתמתו של לוקה יוביץ', להשלים עם בזבוז 70 מיליון יורו ששולמו תורתו ולמכור אותו בהפסד בקיץ הקרוב. במקומו, יש להחתים חלוץ מרכזי איכותי מאוד שיסכים לשמש גיבוי לבנזמה, בהנחה כי הוא עשוי לרשת אותו בשלב כלשהו, כאשר הצרפתי יעזוב בסופו של דבר. אמבפה, אגב, לא היה פותר את הסוגיה הזו כלל, היא הוא לא אוהב לשחק כמספר 9 קלאסי.
אמין גואירי, הכוכב בן ה-22 של ניס, עשוי להיות מצוין לתפקיד זה - מה גם שהוא צרפתי ממוצא אלג'יראי שגדל והחל את הקריירה בליון. דרווין נונייס, הסקורר האורוגוואי של בנפיקה שהפציץ העונה 34 שערים בכל המסגרות, עלול להיות מעט יקר מדי, אבל בגיל 22 מהווה אופציה עם פוטנציאל גבוה - ולא ייתקל בבעיות שפה והתאקלמות כמו יוביץ'. אפשר גם להחזיר הביתה את ראול דה תומאס, בוגר האקדמיה שמעולם לא קיבל הזדמנות הוגנת, אבל הוכיח את עצמו מעל ומעבר בכל מקום אליו הגיע מאז. עם 17 שערים במדי אספניול, קבוצה ששמה דגש בעיקר על הגנה, הוא נמצא בתנופה - ומדובר בשחקן בן 27 בלבד.
בקיצור, לא חסרות אלטרנטיבות. צריך רק לממש אחת מהן כדי שהסגל יהיה מאוזן.