גולדן סטייט פיגרה ב-50 נקודות ונראתה מפורקת, אבל דריימונד גרין בכל זאת קיפץ על המגרש, בעודו רוקד ומניף את המגבת בצהלה, ומשתף פעולה עם הקהל של ממפיס. הווריירס היו על סף ההפסד הכי גדול בתולדות המועדון בפלייאוף, כשחטפו בראש משחקני ממפיס, אבל גרין נראה מחויך בזמן שברקע באולם מתנגן לו השיר "whoop that trick" (בתרגום מילולי קלוקל "תראו להם את התעלול הזה").
גרין הודה שלא אהב את ההתרברבות של ממפיס ואוהדיה, שנמצאים בפיגור 3:2 בסדרה וקרובים מאוד להדחה, והסביר למה רקד. "הם לא יראו לנו מה זה התעלול הזה לבד, אנחנו נראה את התעלול הזה ביחד, אם אנחנו מתכוונים לראות את התעלול....", אמר גרין, כשהוא מבהיר למה השתתף בריקוד ולמה לא נרתע מהחגיגה של המארחת.
"דבר אחד שאני לא מכבד זה אנשים שעושים את זה רק כשהם מנצחים, או שהם מלהיבים את הקהל רק כשהם מובילים", אמר גרין, "אנחנו קוראים לאנשים האלה 'קופצים בראש' (תרגום מילולי קלוקל ל'front-runners'). קיבלנו בעיטה בתחת, בסדר, זה קורה, אבל אל תהיו קופצים בראש...". אז למה הוא רקד? "כשהם מביעים את זה בחוץ, אתה חייב לדעת לקבל את זה, לא להתחבא מזה, לא לברוח מזה. להתעמת עם זה. הערכתי את האנרגיות של הקהל הלילה. אבל אם הם רוצים להראות לנו את התעלול, אנחנו נעשה את זה ביחד".
דריימונד חוגג על המגרש, בפיגור 50 הפרש
ואכן, היו הרבה סיבות לקהל של ממפיס להתלהב. אין אהבה גדולה בין הקבוצות, בסדרת חצי גמר המערב שהתלהטה עם שתי פציעות שגרמה לשני שחקנים משמעותיים להחמיץ את הפלייאוף (ג'ה מוראנט וגארי פייטון השני), כך שאוהדי הגריזליס התמוגגו מהניצחון הלילה 95:134 על הווריירס - גם מהשפלת היריבה, גם מהיכולת הטובה, ובעיקר מעצם העובדה שלא הודחו ונשארו בחיים כשצימקו ל-3:2 בסדרה. ג'ה מוראנט נראה מאושר על הספסל, ובסיום בריאיון שאחרי המשחק אף שר "גריז בשבעה!" - כשהוא מתעקש שקבוצתו יכולה להשלים מהפך מדהים מ-3:1: לנצח בחוץ, לגרור את הסדרה לשבעה משחקים ולנצח בבית את הקרב המכריע.
ג'ארן ג'קסון, דזמונד ביין וטיוס ג'ונס קלעו 21 נקודות כל אחד, במשחק שבו ממפיס כבר הוליכה ב-55 הפרש. "עלינו על כל הציפיות מאיתנו מהרגע הראשון שהגעתי לכאן", אמר ביין אחרי הניצחון, "תמיד כשמישהו חושב עלינו שהמשימה בלתי אפשרית, אנחנו מצליחים לעשות את זה. אז אני אף פעם לא מסכים להציב גבולות לקבוצה הזאת, כי הכל אפשרי".
ממפיס קלעה 77 נקודות במחצית הראשונה, שיא פלייאוף של המועדון. כשהובילו ב-55 הפרש ברבע השלישי, הם היו קרובים להיכנס לאחד משלושת הניצחונות הכי גדולים בתולדות ה-NBA. הם הובילו ב-52 הפרש אחרי שלושה רבעים, הפער הכי גדול במשחק פלייאוף ב-70 השנים האחרונות.
"ידענו מה עומד על הפרק", אמר ג'קסון, "לא שינינו כלום, עם זאת. פשוט נשארנו רגועים, בחנו את הסרטונים, הבנו מה עלינו לעשות, הבנו מה עלינו לקחת מהמשחק הקודם, עלינו למגרש וביצענו את זה". המאמן טיילור ג'נקינס סיכם: "מבחינה אישית באנו עם החשיבה הנכונה, מנטליות נכונה, בהגנה, בקצב, אהבתי מאוד את האנרגיות שלנו, ונצטרך את זה, כי עכשיו כמובן שמצפה לנו אתגר גדול, עם משחק 6 בחוץ, אבל אנחנו מבינים מה עומד בפנינו, ונקבל את האתגר".
גריז בשבעה משחקים
מנגד, בגולדן סטייט יודעים שזה היה אחד מהימים האלה, ונראה שהקבוצה באיזשהו שלב פשוט ויתרה על המשחק, ורק חיכתה שהוא ייגמר כדי לחזור הביתה ולסגור את הסיפור מול הקהל הביתי. "זה היה פשוט נוראי", הודה קליי תומפסון, "לא נכנסנו לקצב, והם היו הרבה יותר אגרסיביים מאיתנו, מה שמתבטא ב-30 זריקות עונשין שלהם לעומת 13 שלנו. זה היה מביך מהדקה הראשונה".
גולדן סטייט עלתה מפוזרת, וסיימה את המחצית הראשונה עם 14 איבודים - שהובילו ל-25 נקודות של ממפיס. הגריזליס יכולים להיות מעודדים מהעובדה שהם במאזן של 5:20 בעונה הרגילה בלי מוראנט, ובסדרה הזאת ב-1:1. "אנחנו עמוקים", אמר מאמן ממפיס, "אנחנו לא אומרים את זה בשחצנות, אלא בביטחון, כל מי שעולה על המגרש משפיע על המשחק".