ואלה שמות הנבחרים של העונה

לרשימת נבחרת העונה של "וואלה!ספורט" מצורף בונוס מיוחד, מתנה לקוראים הנאמנים של מדור הפוטבול בפורטל מאת הסייפטי הטוב בעולם האינטרנט (יוסי כהן) ומאת הפלייס קיקר הכי מדויק בענף (שי גולדן). לפניכם נבחרת השונים והמשונים של העונה, פרס יקיר המדור, תואר שחקן ההתקפה וההגנה הטוב של העונה, ה-MVP של וואלה!ספורט ועוד ועוד ועוד. לצרוב ולשמור.

ה-MVP של וואלה!ספורט:

גולדן: רנדי מוס, מינסוטה ויקינגס. השחקן הטוב ביותר בפוטבול היום. עם כל הכבוד למספרים המדהימים שפולק השיג השנה.

כהן: מרשל פולק, סט. לואיס ראמס. בלי פולק, הראמס היו צופים בפלייאוף מעל מסכי הטלויזיה. המכונה הכי משומנת בפוטבול המודרני.

שחקן ההגנה של השנה:

גולדן: וורן סאפ, טמפה ביי בקנירס. ולא בגלל הצמות.

כהן: ג'ון לינץ', טמפה ביי בקנירס. אוכל את כולם לארוחת בוקר.

שחקן ההתקפה של השנה:

גולדן: רנדי מוס, מינסוטה ויקינגס. תמצית הסיבה בגללה אנו צופים בפוטבול.

כהן: ג'ף גרסייה. מאז ג'ו מונטנה לא ראינו כזה דבר בניינרס.

השחקן המאכזב של העונה:

גולדן: דן מרינו, מיאמי דולפינס. התעקש לעמוד במילה שלו ופרש. מה כל כך קשה לשחק עד גיל 46?

כהן: קישן ג'ונסון. הרבה פקה פקה וחוץ מכמה משחקים סבירים לא ראינו יותר מדי העונה. "תנו לי את הכדור ג'ונסון" לא קיבל מספיק כאלה משון קינג.

השחקן המיותר של השנה:

גולדן: מייק אולסטט, טמפה ביי בקנירס. הפולבק הכי טוב בפוטבול נשא את הכדור חמש פעמים בשלושת המשחקים האחרונים. לפני שנה עוד קראו לו "הפרנצ'ייז".

כהן: ברד ג'ונסון מהרדסקינס. כמו שנורב טרנר הלך, ככה ג'ונסון הלך ואיתו כל הכסף של שניידר.

השחקן המעצבן של השנה:

גולדן: כריס קרטר, מינסוטה ויקינגס. נמאס מתדמית נער המקהלה המנומס. שישבור שיאים בשקט ושיפסיק להתנשא מעל רנדי, כמו איזה
דמות אבהית. לרנדי יש ילד בן שבע. הוא לא צריך טובות מאף אחד.

כהן: ביל רומנובסקי, דנוור ברונקוס. חזיר לבן וגזען, נציג הקלו קלוקס קלאן ב-NFL.

תגלית השנה:

גולדן: צ'אמפ ביילי, וושינגטון רדסקינס. ראש התנועה לעידוד הפרישה של דיון סנדרס מפוטבול. עוד עונה כזאת של ביילי ודיון יחפש עבודה בלולים בגבת.

כהן: מייק אנדרסון, דנוור ברונקוס. זה לא חוכמה להיות רנינגבק בדנוור אבל בעונת הרוקי, כשתרל דיויס על הספסל, אנדרסון רץ ליותר מ-1,600 יארד.

מאמן השנה:

גולדן: ג'ים פאסל. ניו יורק ג'יינטס. בגלל שזו השנה השלישית שלו בחוזה, ובגלל שהוא לא פחד להסתבך עם משפחת סופראנו.

כהן: ג'ים הסלט, ניו אורלינס סיינטס. בלי ריקי וויליאמס, בלי ג'ף בלייק. ממקום אחרון למקום ראשון, הסיינטס אלופי ה-NFC מערב.

המאמן הגרוע של השנה:

גולדן: ביל בליצ'יק, ניו אינגלנד פטריוטס. הם נפטרו בשבילו מפיט קרול, חיכו לפרישתו של פרסלס וגנבו אותו מהג'טס. וכל זה בשביל מה? בשביל מאזן של 3-13.

כהן: נורב טרנר. וושינגטון רדסקינס. כל הכסף הזה ששניידר השקיע וזה נגמר בפיטורין. כמה חבל.

המאמן המעצבן של השנה:

גולדן: ווייד פיליפס, בפאלו בילס. אם פלוטי פורש מפוטבול בגללו, אני מפציץ את האתר של הבילס באי מיילס, עד שייסתם. במלחמה כמו במלחמה.

כהן: דייב קמפו, דאלאס קאובויס. למה לעלות עם איייקמן בכוח? שיקבל עוד זעזוע מוח בזמן שרנדל קנינגהאם יכול להפציץ למרחקים? המאמן היחיד שנראה כמו שחקן בייסבול לשעבר.

משחק העונה:

גולדן: הקאמבק של הג'טס מול הדולפינס ב"מנדיי נייט פוטבול" או הנצחון של הבקנירס על הראמס שבועיים לפני סוף העונה.

כהן: כנ"ל (ואיזה דמעות ירדו לי שהראמס הפסידו לפושטקים מטמפה ביי)

הקבוצה המלהיבה של השנה:

גולדן: סט. לואיס ראמס. פעם הם למעלה, פעם הם למטה, מי סופר בכלל? אבאל'ה בוא ללונה פארק!

כהן: מינסוטה ויקינגס. כשיש לך ליינבקר בקווטרבק ושני רסיברים מהשמים פלוס רנינגבק פוטנציאלי לפרו בול, יש לך את ההצגה של השנה.

הרגע העצוב ביותר השנה:

גולדן: הפציעות החוזרות של תרל דיוויס.

כהן: ההפסד של הג'טס בבית לליונס שבוע לפני סיום העונה, מה שחיסל לויני טי את הפלייאוף. אוי לבושה. להפסיד דוקא לליונס המגעילים?

הרגע המשמח של השנה:

גולדן: הפציעות החוזרות ונשנות של תרל דיוויס, שגילו לעולם את מייק אנדרסון הכיפי.

כהן: ההפסד של דטרויט בבית לשיקגו, מה שנתן לסט. לואיס היקרה את כרטיס הכניסה לפלייאוף. אוי, כמה לחץ השתחרר באותו רגע קסום.

משפט לסיכום העונה:

גולדן: גם תרנגול עיוור מוצא גרגיר. עובדה, הג'יינטס, האיגלס, הסיינטס, הריידרס, הרייבנס והדולפינס בפלייאוף.

כהן: ההתקפה הטובה ביותר היא ההגנה. למי שאין הגנה לא יהיה סופרבול.

הפינה החמה (או: יקיר המדור)

גולדן: דאג פלוטי. הוא סימפטי, הוא קומפקטי, הוא סובל מאפליה נגד נמוכים והוא הקווטרבק הפותח שלי בכל יום ראשון נתון. גו גו פלוטי!

כהן: ויני טסטוורדה. כמה הוא רצה, כמה הוא ניסה, כמה ניסים הוא הוציא מהשרוול וזה נגמר ביותר מסירות לאינטרספשנס מטאצ'דאונס. אני עוד אתגעגע אליו. בטוח (ולילד שלי אני אקרא ויני).