לפני כחודש, ב- 20 במרץ, הביסה ברצלונה את ריאל מדריד 0:4 באצטדיון סנטיאגו ברנבאו. התקשורת היללה את בארסה של צ'אבי, אבל השבוע האחרון לא האיר פנים לבלאוגראנה. אחרי ההפסד המביך לפרנקפורט 3:2 בליגה האירופית, הגיעה קאדיס לקמפ נואו והפתיעה שם בניצחון 0:1 על בעלת הבית. למחרת כבר קראתי אצלנו ביקורת עצמית קשה מפיו של צ'אבי, על כך שקבוצתו זקוקה ל... בדק בית.
לקרוא, ולא להאמין.
אין אבסורד גדול יותר מהמעבר הקיצוני של שבחים ללא גבול, עד לביקורת כה קשה, והכל בתוך פחות מ- 30 ימים. זה לא רציני, ובישראל אנחנו קוראים לכך במילים פשוטות: "או סקנדל או פסטיבל".
כדורגל, אם מישהו שכח, אינו דומה לנוסחה מתמטית קבועה. לעיתים ישנם ימים טובים יותר, ולעיתים הם טובים פחות, ואולי אפילו גרועים. בואו של צ'אבי כמאמן לקבוצה, לאחר שמשך שנים רבות היה משחקניה הבולטים והמצטיינים, נשא עימו בכנפיו באז עצום. ואכן ברצלונה התעוררה,כאילו לפתע, לחיים חדשים. אולם קבוצה נמדדת לאורך זמן ולא על פני תקופה קצרה יחסית. יתכן מאד שהנסיקה המהירה כלפי השמים יצרה בינתיים תמונה לא ריאלית לגבי כוחה האמיתי של בארסה.
צ'אבי זקוק לזמן כדי להוכיח שביכולתו להוביל את שחקניו למחוזות אליהם הגיעה הקבוצה בתקופתו של פפ גווארדיולה, ובימים שבהם היא הייתה תחת הנהגתו של יוהן קרויף. זה הזמן שלא ניתן ביד רחבה לקודמו של צ'אבי בתפקיד, רונלד קומאן. הוא פוטר ב- 28 באוקטובר האחרון, בעקבות הפסד הליגה, 1:0 לראיו וייאקנו.
שיהיה ברור, כל מאמן זקוק לזמן. יורגן קלופ, הנחשב לאחד ממאמני הכדורגל הטובים בעולם, בתקופתנו, הגיע לליברפול באוקטובר 2015, וזכה עימה בליגת האלופות של אירופה רק ביוני 2019, עם 0:2 על טוטנהאם. זה לקח לו קרוב לארבע שנים.
קיצור תהליכים בספורט הוא כמעט דבר בלתי אפשרי. קחו כל ענף ספורט שתרצו, ותיווכחו בכך שגם שיאני עולם עברו דרך וצרכו זמן עד שהגיעו לפיסגה. הם קפצו משמחה על כל שיפור של סנטימטר בודד. גם שיפור של סנטימטר נחשב בעיניהם להתקדמות משמעותית. אני מודע לכך שישנו הבדל עצום בין הספורטאי הבודד לקבוצה, המורכבת משחקנים, שכל אחד מהם תלוי בהתקדמותם של כל חבריו. מכאן שגם צ'אבי עצמו תלוי בשחקנים שיבצעו את תוכניותיו, הלכה למעשה. זה ההבדל הידוע , והכל כך משמעותי, שבין מאמן לספורטאי. ניתן איפוא להבין מדוע הוא כל כך התאכזב, ולקח לליבו את ההפסד לאדיס.
העובדה שברצלונה משלבת היום בהרכבה שחקני כדורגל צעירים, נזקפת לזכותו של צ'אבי. הוא כאמור חלק בלתי נפרד מה- D.N.A של המועדון. מדובר באיש של מצוינות, פרפקציוניסט, שבראש ובראשונה תובע מעצמו הצטיינות בכל תחום. עם זאת עליו לזכור שהשתנו הזמנים, ושהשחקנים הם אחרים מאלה ששיחקו לצידו. אז עמד לרשותה של הקבוצה סגל של סופרסטארים ובראשם ליאו מסי, אנדרס אינייסטה, צ'אבי, תיירי הנרי, וסמואל אטו. תזמורת מפוארת תחת שרביטו של המאמן הנערץ, אלוף הטיקי טאקה, פפ גווארדיולה. במאי 2009 זכתה אותה קבוצה בליגת האלופות, כאשר במשחק הגמר היא גברה 0:2 על מנצ'סטר יונייטד.
אוהדיה של ברצלונה מאמינים שימים כאלה עוד ישובו, ותמיד טוב להאמין. גם סבלנות לא תזיק להם.